בִּרְכָּתוֹ עִמּוֹ רַבָּה.
שֶׁפַע עֵשֶׂב וּשְׂדוֹת בָּר
בְּכָל עֵמֶק, עַל כָּל הַר.
הַזּוֹרְעִים, הַזּוֹרְעִים,
הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה,
בְּרִנָּה, בְּרִנָּה,
בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.
צֵא בַּזֶּמֶר אָח וָרֵעַ,
יֵשׁ תַּגְמוּל לַזּוֹרֵעַ.
שְׁתֵה הַיַּיִן, הַכּוֹרֵם,
שְׂמַח בַּגֶּפֶן, גֶּפֶן חֵן.
הַזּוֹרְעִים...
בָּא תּוֹרְךָ גַּם הַקּוֹצֵר,
שְׁמַע, הַקְשֵׁב וְהִתְבַּשֵּׂר:
שַׁי לַגֹּרֶן, אֹסֶם רַב –
זְנַב שִׁבֹּלֶת, רֹאשׁ זָהָב.
הַזּוֹרְעִים...
גַּם אַתָּה רוֹעֵה הַצֹּאן,
בֶּחָלִיל הַךְ וְיָרֹן.
מִרְעֵה דֶּשֶׁא, עֵשֶׂב-בָּר
בְּכָל עֵמֶק, עַל כָּל הַר.
הַזּוֹרְעִים...
תווים\מילים
|
אודות השיר
השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן.
נורית פיינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת': |