שירים

שירים

שם השיר	מילים	לחן	ביצוע	עיבוד	ישוב	תיוג
אגלי טל	משה פישביין	יזהר ירון (פפר)	תמר רז	צבי אבני	עין השופט	שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירים ישנים ואהובים	שיר קנוני בתרבות העברית. עיון נוסף אליהו הכהן מראיין את יזהר ירון על השיר (סרטון) אגלי טל, בביצוע מקהלת ילדים (מתוך תוכנית הזמר 'שיר לי' של החינוכית) אגלי טל- סיפורו של שיר
אדמה	אברהם ברוידס	דוד זהבי	להקת הצווארון הכחול	להקת הצווארון הכחול	נען	שירי טבע ועונות השנה; שירים ישנים ואהובים	הקלטה מתוך ערב 'ניגונים לדוד' שנערך בקיבוץ נען, פברואר 2015, לכבוד פרויקט 'שירה עובדת'. עיבודים והמוזיקה- להקת הצווארון הכחול: בועז חכלילי – בס, עופר אפיץ – תופים, עירא זליגמן- סקסופון וגיטרה, שי סובול- גיטרות. הנחייה: יפתח מזור. לה אזנה למופע השלם (כולל קטעי קישור) לחצו כאן.
אהבה משונה	נחום ינאי	גיורא קופל	שלישית מפלסים		מפלסים	הרכבים קוליים; שירי אהבה; שירים ישנים ואהובים	מתוך תכנית הרדיו "ניחוחי חציר". את הסרטון ערכה הילה שי .
אור היום דעך	נתן יונתן	יזהר ירון (פפר)	לא ידוע	דב (דובי) כרמל	עין השופט	שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירים ישנים ואהובים	באדיבות הספריה למוזיקה, אוניברסיטת בר אילן.
אור וירושלים	יוסף שריג	יוסף שריג	הפרברים		בית השיטה	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	בתוכנית טלוויזיה אשר שודרה בשנת 1992 סיפרה המשוררת והמלחינה נעמי שמר על סיפור הולדתו של השיר, כפי שסופר לה מפי אמו של המשורר, תקווה: ביום חורף בשנת 1965 נסעה משפחת שריג מעמק יזרעאל לירושלים, כדי להביא למנוחות את הסבתא אשר הלכה לעולמה. היה זה יום חורף גשום, אך עם הגיעם לאזור שער הגיא הופיעה לפתע השמש ונראתה קשת בענן. ב-1972 התבקש שריג להלחין שיר ללהקת הגבעטרון במלאת חמש שנים לאיחוד ירושלים, וכך נולד השיר, אשר הפך לאחד מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי.	אור וירושלים
אורחה במדבר	יעקב פיכמן	דוד זהבי	נתנאלה		נען	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	מתוך האלבום "שלא יגמר לעולם - משיריו של דוד זהבי". עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת".
אורחה במדבר	יעקב פיכמן	דוד זהבי	שלישיית שריד	שלמה ורבנר	נען	שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירים ישנים ואהובים	עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת".
אחותי כלה	מן המקורות	נחום (נחצ'ה) היימן	מקהלת המוסד החינוכי "מבואות עירון"		בית אלפא	מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	פסוקים מתוך 'שיר השירים'. שנת הקלטה: 1964. מקור ההקלטה: הספרייה הלאומית
אל ארץ טובה	מן המקורות	דוד זהבי	טובה בן צבי		נען	מן המקורות; שירי חגים; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים	שיר לחג הסוכות. מילים מתוך : דברים ח' ז-ח. מועד הלחנה: 11.09.1950 עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אל ארצי	רחל בלובשטיין	יהודה שרת	נתנאלה		יגור	שירי ארץ ישראל; שירי משוררים; שירים ישנים ואהובים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אל הרהט	שרה לוי-תנאי	שרה לוי-תנאי	חנה אהרוני		רמת הכובש	שירי עבודה ומולדת; שירי רועים; שירים ישנים ואהובים	לא ברור אם השיר הולחן ברמת הכובש. למי שיש מידע נוסף אודות שנת כתיבתו של השיר, אנא צרו עמנו קשר ב- shiraovedet@gmail.com עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אלי חופי אדמת מולדת	ראובן סיון	יזהר ירון (פפר)	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	עין השופט	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	הוקלט ב-2004.
אם בארזים נפלה שלהבת	מן המקורות	יזהר ירון (פפר)	דרורה חבקין		עין השופט	מן המקורות; ריקוד; שירים ישנים ואהובים	לשיר יש ריקוד שחברה רבקה שטורמן. המילים ע"פ מסכת מועד קטן, דף כ"ה, עמ' ב' בתלמוד הבבלי: "אם בארזים נפלה שלהבת - מה יעשו אזובי הקיר?" עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת
אנו עולים ושרים	יעקב כהן	עממי	מקהלת הקיבוץ הארצי	דב (דובי) כרמל	דליה	הרכבים קוליים; שירים ישנים ואהובים	באדיבות הספריה למוזיקה, אוניברסיטת בר אילן. שיר זה היה להמנון של תנועת השומר הצעיר. זהו עיבוד של דב כרמל למקהלה ותזמורת סימפונית. עיון נוסף: אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת".
אנחנו המעט	יהודה שרת	יהודה שרת	מקהלת קול ישראל		יגור	מן המקורות; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	שיר לחנוכה. השיר מבוסס על ציטוט מתוך ספר חשמונאים א': "היד ה' תקצר לתת רבים בידי מעטים". עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אנחנו שרים לך	יעקב אורלנד	דוד זהבי	פנחס גורין		נען	שירים ישנים ואהובים	עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אני לדודי	מן המקורות	נסים נסימוב	ביצוע ל'שיר השירים' (נסימוב)		מעברות	הרכבים קוליים; מן המקורות; שירים ישנים ואהובים	השיר מתוך היצירה 'שיר השירים' של נסימוב שחודשה בשנה 2009. כמעט כל אנשי קיבוץ מעברות השתתפו ב-1945 בהפקה החד-פעמית של היצירה "שיר השירים" מאת חבר הקיבוץ, המלחין נסים נסימוב. בתמונה מופיעים התלבושות המקוריות להפקה של "שיר השירים" בקיבוץ מעברות מ-1945. עיצוב התלבושות: משה פיליפ, תפירה: לאה דגנית. עיון נוסף על חידוש היצירה של שיר השירים, בעכבר העיר
אני נושא עימי	יעקב אורלנד	דוד זהבי	ילון בנון	לא ידוע	נען	שירים ישנים ואהובים	שיר זה מופיע בדיסק "שרים שבעים - אוסף משירי נען ליובל השבעים". עיון נוסף: אודות השיר וביצועים נוספים באתר 'זמרשת'.	אני נושא עימי
אני נושא עימי	יעקב אורלנד	דוד זהבי	דפנה זהבי; הלל זהבי	ערן זהבי	נען	שירים ישנים ואהובים	מתוך אירוע לכבוד דוד זהבי בארכיון הצליל הלאומי. באדיבות הספריה הלאומית ומשפחת זהבי.
אסיף	יעקב פיכמן	אברהם דאוס	בינה מילון פוגל			שירי טבע ועונות השנה; שירים ישנים ואהובים	בליווי תזמורת רשות השידור בניצוחו של חנן שלזינגר
ארבעה	מאיר מינדל	מאיר מינדל	נעמן דג	לא ידוע	נגבה	שירי ארץ ישראל; שירי הווי; שירי זיכרון; שירי מלחמה; שירים ישנים ואהובים	השיר מתאר את הימים הראשונים של נגבה.	ארבעה
ארץ זבת חלב ודבש	מן המקורות	אליהו גמליאל	שמשון בר-נוי		רמת יוחנן	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	גמליאל מספר: "שכבר למדתי במידרשה למחנכים למוזיקה בת"א, אמר לי מתתיהו (שלם. י.מ) שהוא זקוק לשירים לאיזה מחזה תנ"כי על המרגלים. נסגרתי באולם המוזיקה בקיבוץ (רמת יוחנן. י.מ) והתחלתי רוקד, שר, צועק בקולי קולות, רואה בעיני רוחי כל מיני דמויות תנ"כיות- את המרגלים החוזרים עם אשכול ענבים, את העם הרוקד באקסטאזה. הבאתי את זה באותו שבוע כתרגיל בשני קולות (נמוך וגבוה) לשיעור הריתמיקה אצל קטה יעקב, ומשני הקולות האלה נולדה המנגינה האחת של 'ארץ זבת חלב', כאשר חלק אחד של השיר הוא גבוה והשני נמוך...". עיון נוסף עוד אודות השיר ו ביצועים נוספים בזמרשת
ארץ של שבת	שלמה סגל גלס	דוד זהבי	מירה סלומון	יהודה וול	נען	?; שירי עבודה ומולדת; שירי שבת; שירים ישנים ואהובים	מקור: אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אשים מדבר	מן המקורות	שלמה יפה	מקהלת לי-רון		בית אלפא	הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים	מנצחת: רונית שפירא
אשירה לאדוניי	מן המקורות	שלום פוסטולסקי	תזמורת רשות השידור	מרק לברי	עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אשירה לאדניי	מן המקורות	שלום פוסטולסקי	מקהלת "המיולה"; מקהלת המדרשה למוזיקה		עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	הולחן לסדר הפסח- לשיר ריקוד שיצרה רבקה שטורמן ז"ל (גם כן הייתה חברת עין חרוד ). הקלטה מתוך: ''קומה אחא, נבנה ארצנו'' פגישה בנושא ''חלוצי הזמר העברי והחינוך המוזיקלי ביישוב העברי'', בדגש שלום פוסטולסקי. מנחה: אליהו הכהן. 2012. עיון נוסף ביצועים נוספים ואודות השיר באתר זמרשת.
אשרי הגפרור	חנה סנש	אברהם דאוס	טוביה לוי		רמת הכובש	שירי ארץ ישראל; שירי זיכרון; שירים ישנים ואהובים	ליווי בפסנתר: משה לוסטיג עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
את אדמה	אריה יחיאלי	עממי בדואי	מקהלת הקיבוץ הארצי		רביבים	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	את השיר כתב אריה יחיאלי ז"ל מראשוני קיבוץ רביבים שנהרג בראשיתה של מלחמת השחרור. את הלחן הוא לקח משני שירים בדואים שספג מתושבי הסביבה. הביצוע הנוכחי הוא מתוך 'קיבוץ בלב' (1992), באדיבות הטלוויזיה הישראלית. את התווים כתבה עבורנו במיוחד מינה אשד, מורה למוזיקה ומוותיקות קיבוץ רביבים. עיון נוסף עוד אודות השיר וביצועים נוספים בזמרשת
את תלכי בשדה (האומנם)	לאה גולדברג	חיים ברקני	הבחורים מאפיקים		שער הגולן	שירים ישנים ואהובים	מתוך ערב לזכרו של חיים ברקני (2013). נכתב לטקס יום השואה בקיבוץ יד מרדכי.
אתי מלבנון	מן המקורות	נירה חן	אביבה רוה; הלל (אילקה) רוה		עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	מתוך הפסוקים משיר השירים: ד', ח', א'; ה', ט"ז. שנת הלחנה: 1948 עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת ביצוע של דוד שנייער (David Shneyer)
בא השמש	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	יהלי תורן	איתמר ארז	רמת יוחנן	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר.
באנה הבנות	ברכה נאור	אורי גבעון	חנה אהרוני	שי בורשטיין	שער העמקים	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	עיון נוסף אודות השיר וביצועים רבים נוספים באתר זמרשת
בגליל העליון	אהרון זאב	שרה לוי-תנאי	חדוה עמרני		רמת הכובש	שירי רועים; שירים ישנים ואהובים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת לא ברור אם השיר הולחן ברמת הכובש. למי שיש מידע נוסף אודות שנת כתיבתו של השיר, אנא צרו עמנו קשר ב- shiraovedet@gmail.com
בוא דודי	אילזה פלס (גוטמן)	יצחק (טוטו) דרור	עליזה קאשי	שמעון כהן	דליה	חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים	חובר לפסטיבל המחולות הראשון בדליה בשנת 1944. הריקוד מאת גורית קדמן. הנגנים בביצוע הנוכחי הם להקת ''לרוקדים הידד'', 1959. מתוך מאמר על השיר שפורסם בעיתון הזמן הירוק 05.02.15 על ידי נכדה של אילזה עמיר סגל: בשנת 1939 קם קיבוץ דליה כאחד הקיבוצים האחרונים שהוקמו בשיטת "חומה ומגדל". הקיבוץ הוקם על ידי עולים מרומניה וגרמניה, ביניהם סבי וסבתי – שמעון ואילזה פלס – שעלו לישראל שנתיים לפני כן, לאחר תקופת הכשרה והדרכה מטעם תנועת "השומר הצעיר" בגרמניה. אילזה הייתה הגננת והמורה של הקבוצה הראשונה בקיבוץ - קבוצת "זמיר" ושל קבוצות נוספות. בשנת 1944, לכבוד שנתו החמישית של הקיבוץ, ובסימן חג השבועות, יזמה אילזה את כינוס המחולות הראשון בקיבוץ. הסיבה לעריכת הכינוס, שלמעשה החל כחגיגת שבועות גדולה ומרשימה במיוחד, לא הייתה רק חמש שנים להקמת הקיבוץ. כיישובים רבים אז, סבלו חברי הקיבוץ ממצב כלכלי קשה. בנוסף, ידיעות שהגיעו מאירופה על ממדיה האמתיים והנוראיים של שואת העם היהודי נגעו ברבים מחברי הקיבוץ שבני משפחותיהם נותרו באירופה. כך שמצב הרוח הכללי בקיבוץ היה ירוד במיוחד. לפיכך, נדרש אירוע מיוחד לרומם את המורל הכללי. אילזה למדה באותו הזמן בסמינר הקיבוצים ומורתה לריקוד הייתה גורית קדמן , בין שתיהן נוצרו קשרי ידידות, בין השאר מכיוון ששתיהן היו ילידות גרמניה. אילזה הזמינה את גורית קדמן לביקור בקיבוץ דליה, כדי לראות כי המקום מתאים לעריכת כינוס מחולות. כשראתה גורית את הפרגולה בקיבוץ – שהייתה למעשה חאן ערבי לשעבר עם במה טבעית ומשטח משופע לקהל, ממנה נשקף נוף המרשים, נרתמה ליוזמת הכינוס. לכבוד הכינוס הוחלט לערוך מסכת ברוח חג השבועות ומגילת רות. כחלק מהמסכת כתבה אילזה את השיר "בוא דודי" המבטא את הקשר בין רות לבועז. חבר הקיבוץ יצחק פוגל (לימים יצחק דרור, שכונה "טוטו") כתב את הלחן לשיר. גורית קדמן, יחד עם גרטרוד קראוס (שהייתה מורה מוערכת לבלט עוד בגרמניה והורתה בלט לרבים, ביניהם למשל יפה ירקוני) הפכו את השיר לריקוד-עם שאותו הורו למשתתפי כינוס המחולות. גורית קדמן הייתה אחראית על נושא המחולות באגודת "הפועל" וכך הורתה את הריקוד ברחבי הארץ, למדריכי ריקודי עם, והריקוד והשיר הופצו. כינוס המחולות הזה היה הראשון מבין שישה, שהאחרון שבהם התקיים בשנת 1968, ולאחר מכן הפך לפסטיבל המחולות בכרמיאל. כינוס המחולות השני בדליה אמור היה להתקיים בקיץ 1946, אך נדחה בשל השבת השחורה. כך שכינוס המחולות השני נערך בשנת 1947 ואליו הגיעו כעשרים אלף מבקרים וחמשת אלפים רקדנים, ששכנו באוהלים בשטחים שסביב הקיבוץ, ביניהם שני נציגי האו"ם ששהו בארץ. אלו היו נציגים של UNSCOP (United Nations Special Committee on Palestine) שהציעו את תכנית החלוקה לארץ. בין השאר ראו נציגי האו"ם הופעה של להקות ערביות בריקוד דבקה והתרשמו מהקשר היהודי-ערבי בארץ. טרם הכינוס השני התעוררה מחאה מצד גורמים דתיים שמחו על עריכת הכינוס בשבת, כמו גם על הריקודים שכונו "ריקודי ערום ותועבה". באחד הימים הגיע אל מזכירות הקיבוץ מכתב בחתימתם של דוד בן-גוריון ויצחק גרינבוים (לימים שר הפנים הראשון) בו הביעו צער על הפגיעה בחוגים הדתיים. אך גם לאחר משלוח מכתב זה, לא שונה מועד הכינוס. דני אפרת מספר בספרו "אדמה קשה אנשים קשים" כיצד בשנת 1946 כרמלה ספקטור מכפר יהושע למדה את הריקוד "בוא דודי" בקורס מדריכי ריקודי עם שנערך בעין-חרוד לאחר חג הפסח באותה השנה, בו הורתה רבקה שטורמן. כששבה כרמלה לכפר-יהושע הוטל עליה לארגן את טקס השבועות בכפר. ההפתעה של אותו אירוע הייתה ריקוד הזוגות של בני כיתה י', בני השש-עשרה. ריקוד זוגות לפי השיר "בוא דודי". ריקוד הזוגות הרשים את בני הכפר לטובה, אך יש המספרים כי היו שראו בו פריצות שעלולה להחליש את ההתמודדות עם אתגרי החיים, שלושה מהרוקדים נפלו בקרבות מלחמת השחרור בדרך לירושלים ונקברו בבית הקברות בקרית ענבים, ואומרים שהיה מהמקטרגים מי שהלך לשם לבקש את סליחת הנופלים. אילזה פלס, סבתי, לאחר שסיימה את לימודיה שימשה שנים רבות כמורה, מחנכת ופעילה במחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי. בגיל חמישים התחילה לרכז קורסים למטפלות בסמינר "אורנים" בטבעון, והמשיכה בכך עד גיל שבעים וחמש. בשנים אלו עשתה שתי הפסקות בהן שימשה שתי קדנציות כמזכירת קיבוץ דליה. במקביל כתבה אילזה פזמונים למסיבות בקיבוץ, וסיפורים קצרים שכמה מהם התפרסמו בחוברות "משמר לילדים". אילזה נפטרה בשנת 2003, בגיל 90 ונקברה בבית העלמין בקיבוץ דליה ליד שמעון בעלה. מספרת בהרחבה איה סגל, בתה של אילזה פלס: בחג שבועות בשנת 1944, לכבוד חגיגות חמש שנים לדליה, הוחלט לערוך מסכת על מגילת רות, ולכבודה כתבה אילזה את המילים לשיר "בוא דודי", ויצחק פוגל (טוטו) כתב את הלחן. אילזה למדה אז בסמינר הקיבוצים בתל-אביב והזמינה את מורתה בסמינר גורית קאופמן-קדמן ללמד את הריקודים למסכת. גורית קדמן הזמינה את גרטרוט קראוס לעזור לה בהוראת הריקודים. המסכת הפכה להיות כנס המחולות הראשון בדליה, כנס מחולות ראשון מבין שישה, כאשר האחרון שבהם התקיים בשנת 1968. השיר "בוא דודי" התפרסם בארץ גם בזכות גורית קדמן שהפכה אותו לריקוד עם והפיצה אותו בכל הארץ. (סיפורה של איה סגל הוא באדיבות זמרשת). עיון נוסף ביצועים נוספים לשיר, בזמרשת ביצוע אינסטרומנטלי, באתר הספריה הלאומית ביצוע אינסטרומנטלי של תזמורת קול ישראל, באתר הספריה הלאומית
בוא דודי	אילזה פלס (גוטמן)	יצחק (טוטו) דרור	להקת ענות		דליה	חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים	חובר לפסטיבל המחולות הראשון בדליה בשנת 1944. הריקוד מאת גורית קדמן. מתוך התקליט פסטיבל הקיבוצים, 1966, ניצוח: נחום היימן מתוך מאמר על השיר שפורסם בעיתון הזמן הירוק 05.02.15 על ידי נכדה של אילזה עמיר סגל: בשנת 1939 קם קיבוץ דליה כאחד הקיבוצים האחרונים שהוקמו בשיטת "חומה ומגדל". הקיבוץ הוקם על ידי עולים מרומניה וגרמניה, ביניהם סבי וסבתי – שמעון ואילזה פלס – שעלו לישראל שנתיים לפני כן, לאחר תקופת הכשרה והדרכה מטעם תנועת "השומר הצעיר" בגרמניה. אילזה הייתה הגננת והמורה של הקבוצה הראשונה בקיבוץ - קבוצת "זמיר" ושל קבוצות נוספות. בשנת 1944, לכבוד שנתו החמישית של הקיבוץ, ובסימן חג השבועות, יזמה אילזה את כינוס המחולות הראשון בקיבוץ. הסיבה לעריכת הכינוס, שלמעשה החל כחגיגת שבועות גדולה ומרשימה במיוחד, לא הייתה רק חמש שנים להקמת הקיבוץ. כיישובים רבים אז, סבלו חברי הקיבוץ ממצב כלכלי קשה. בנוסף, ידיעות שהגיעו מאירופה על ממדיה האמתיים והנוראיים של שואת העם היהודי נגעו ברבים מחברי הקיבוץ שבני משפחותיהם נותרו באירופה. כך שמצב הרוח הכללי בקיבוץ היה ירוד במיוחד. לפיכך, נדרש אירוע מיוחד לרומם את המורל הכללי. אילזה למדה באותו הזמן בסמינר הקיבוצים ומורתה לריקוד הייתה גורית קדמן , בין שתיהן נוצרו קשרי ידידות, בין השאר מכיוון ששתיהן היו ילידות גרמניה. אילזה הזמינה את גורית קדמן לביקור בקיבוץ דליה, כדי לראות כי המקום מתאים לעריכת כינוס מחולות. כשראתה גורית את הפרגולה בקיבוץ – שהייתה למעשה חאן ערבי לשעבר עם במה טבעית ומשטח משופע לקהל, ממנה נשקף נוף המרשים, נרתמה ליוזמת הכינוס. לכבוד הכינוס הוחלט לערוך מסכת ברוח חג השבועות ומגילת רות. כחלק מהמסכת כתבה אילזה את השיר "בוא דודי" המבטא את הקשר בין רות לבועז. חבר הקיבוץ יצחק פוגל (לימים יצחק דרור, שכונה "טוטו") כתב את הלחן לשיר. גורית קדמן, יחד עם גרטרוד קראוס (שהייתה מורה מוערכת לבלט עוד בגרמניה והורתה בלט לרבים, ביניהם למשל יפה ירקוני) הפכו את השיר לריקוד-עם שאותו הורו למשתתפי כינוס המחולות. גורית קדמן הייתה אחראית על נושא המחולות באגודת "הפועל" וכך הורתה את הריקוד ברחבי הארץ, למדריכי ריקודי עם, והריקוד והשיר הופצו. כינוס המחולות הזה היה הראשון מבין שישה, שהאחרון שבהם התקיים בשנת 1968, ולאחר מכן הפך לפסטיבל המחולות בכרמיאל. כינוס המחולות השני בדליה אמור היה להתקיים בקיץ 1946, אך נדחה בשל השבת השחורה. כך שכינוס המחולות השני נערך בשנת 1947 ואליו הגיעו כעשרים אלף מבקרים וחמשת אלפים רקדנים, ששכנו באוהלים בשטחים שסביב הקיבוץ, ביניהם שני נציגי האו"ם ששהו בארץ. אלו היו נציגים של UNSCOP (United Nations Special Committee on Palestine) שהציעו את תכנית החלוקה לארץ. בין השאר ראו נציגי האו"ם הופעה של להקות ערביות בריקוד דבקה והתרשמו מהקשר היהודי-ערבי בארץ. טרם הכינוס השני התעוררה מחאה מצד גורמים דתיים שמחו על עריכת הכינוס בשבת, כמו גם על הריקודים שכונו "ריקודי ערום ותועבה". באחד הימים הגיע אל מזכירות הקיבוץ מכתב בחתימתם של דוד בן-גוריון ויצחק גרינבוים (לימים שר הפנים הראשון) בו הביעו צער על הפגיעה בחוגים הדתיים. אך גם לאחר משלוח מכתב זה, לא שונה מועד הכינוס. דני אפרת מספר בספרו "אדמה קשה אנשים קשים" כיצד בשנת 1946 כרמלה ספקטור מכפר יהושע למדה את הריקוד "בוא דודי" בקורס מדריכי ריקודי עם שנערך בעין-חרוד לאחר חג הפסח באותה השנה, בו הורתה רבקה שטורמן. כששבה כרמלה לכפר-יהושע הוטל עליה לארגן את טקס השבועות בכפר. ההפתעה של אותו אירוע הייתה ריקוד הזוגות של בני כיתה י', בני השש-עשרה. ריקוד זוגות לפי השיר "בוא דודי". ריקוד הזוגות הרשים את בני הכפר לטובה, אך יש המספרים כי היו שראו בו פריצות שעלולה להחליש את ההתמודדות עם אתגרי החיים, שלושה מהרוקדים נפלו בקרבות מלחמת השחרור בדרך לירושלים ונקברו בבית הקברות בקרית ענבים, ואומרים שהיה מהמקטרגים מי שהלך לשם לבקש את סליחת הנופלים. אילזה פלס, סבתי, לאחר שסיימה את לימודיה שימשה שנים רבות כמורה, מחנכת ופעילה במחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי. בגיל חמישים התחילה לרכז קורסים למטפלות בסמינר "אורנים" בטבעון, והמשיכה בכך עד גיל שבעים וחמש. בשנים אלו עשתה שתי הפסקות בהן שימשה שתי קדנציות כמזכירת קיבוץ דליה. במקביל כתבה אילזה פזמונים למסיבות בקיבוץ, וסיפורים קצרים שכמה מהם התפרסמו בחוברות "משמר לילדים". אילזה נפטרה בשנת 2003, בגיל 90 ונקברה בבית העלמין בקיבוץ דליה ליד שמעון בעלה. מספרת בהרחבה איה סגל, בתה של אילזה פלס: בחג שבועות בשנת 1944, לכבוד חגיגות חמש שנים לדליה, הוחלט לערוך מסכת על מגילת רות, ולכבודה כתבה אילזה את המילים לשיר "בוא דודי", ויצחק פוגל (טוטו) כתב את הלחן. אילזה למדה אז בסמינר הקיבוצים בתל-אביב והזמינה את מורתה בסמינר גורית קאופמן-קדמן ללמד את הריקודים למסכת. גורית קדמן הזמינה את גרטרוט קראוס לעזור לה בהוראת הריקודים. המסכת הפכה להיות כנס המחולות הראשון בדליה, כנס מחולות ראשון מבין שישה, כאשר האחרון שבהם התקיים בשנת 1968. השיר "בוא דודי" התפרסם בארץ גם בזכות גורית קדמן שהפכה אותו לריקוד עם והפיצה אותו בכל הארץ. (סיפורה של איה סגל הוא באדיבות זמרשת). עיון נוסף ביצועים נוספים לשיר, בזמרשת ביצוע אינסטרומנטלי, באתר הספריה הלאומית ביצוע אינסטרומנטלי של תזמורת קול ישראל, באתר הספריה הלאומית
בוקר משדה בוקר	יחיאל מוהר	דב (דובי) זלצר	לא ידוע		שדה בוקר	שירי הווי; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים	שיר שחובר לאחר שקיבוץ שדה בוקר עלה על הקרקע והוקדש (לא רשמית) לקיבוץ החדש. השיר נכתב ליונה עטרי, להקת הנח"ל, תכנית ג' "חוליית בידור", ספטמבר 1952 (קיבוץ שדה בוקר קם ארבעה חודשים לפני כן, במאי 1952, כחווה חקלאית). יונה לא הקליטה את השיר והוא חזר ללהקה לתכנית מס' 13 "בדרך כלל", שרה והקליטה אותו עליזה רוזן, כיוון שהיה חסר שיר לתקליט, ששמו כשם התכנית. השיר לא נכלל בתכנית הרשמית של הלהקה, אלא שרו אותו ב"טו-לו-לו-לו", שירים עם הקהל, אחרי התכנית הרשמית. [המידע עפ"י ארכיון מאיר נוי לזמר עברי ותכנית הרדיו "שאלה של טעם" שהגיש חיים קינן ב-16 בספטמבר 1989] התווים משכתוב של מאיר נוי מהקלטה מהרדיו, מארכיון נוי בספרייה הלאומית. המילים ממועדון הזמר בני-שמעון מס' 215: "עושה לי מנגינות", משירי דב (דובי) זלצר ב', ו' בחשוון תשס"ח, 18 באוקטובר 2007 המילים והתווים כמו גם המידע אודות השיר, באדיבות נחומי הרציון
ביהודה ובגליל	אהרון זאב בן-ישי	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת שהם		רמת יוחנן	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	לרוב שיריו של מתתיהו שלם חיבר הוא עצמו גם את מילות שיריו. במקרים אחדים פנה לפסוקים מן המקרא וחיבר להם לחנים. זה כנראה השיר היחיד בין שיריו הרבים של מתתיהו שלם שמילותיו נכתבו על ידי מישהו אחר (א.ז.בן ישי).
ביהודה ובגליל	אהרון זאב בן-ישי	מתתיהו שלם (ויינר)	מרים אביגל	גיל אלדמע	רמת יוחנן	שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירים ישנים ואהובים	לרוב שיריו של מתתיהו שלם חיבר הוא עצמו גם את מילות שיריו. במקרים אחדים פנה לפסוקים מן המקרא וחיבר להם לחנים. זה כנראה השיר היחיד בין שיריו הרבים של מתתיהו שלם שמילותיו נכתבו על ידי מישהו אחר (א.ז.בן ישי).
בין הרים	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	רמת יוחנן	שירי רועים; שירים ישנים ואהובים	סולו: דודו אל-הרר
בית על גבעה בנינו	מנחם בן רון	אריה אפשטיין	מקהלת הקיבוץ	אריה אפשטיין	בית העמק	שירים ישנים ואהובים	מנחם בן רון - חבר גרעין אמץ, מלחין, ומורה למוזיקה וגיטרה. אריה אפשטיין - היה בקיבוץ מורה למוזיקה של ילדי ביה"ס ומנצח המקהלות בשנות ה-60 וה-70. השיר אפיין את בית העמק מאוד מכיוון שהגיעו לקיבוץ חברים מארבע עשר אומות.
בית פה נבנה	מנחם זלמן וולפובסקי	אפרים בן חיים (לייבינזון)	מקהלת קול ציון לגולה	שבתי פטרושקה	קרית ענבים	שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים	הקלטה משנת 1958. ניצוח: מאיר הרניק בהקלטה מבוצע הבית הראשון של השיר. מקור: אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית עיון נוסף צפו בברכת נשיא המדינה, ראובן ריבלין, לכבוד 100 שנה לקריית ענבים בו הוא פותח בציטוט משיר זה (youtube) עוד על השיר באתר זמרשת
ביתי אל מול גולן	יוסף נצר	חיים ברקני	קולות ירדן		שער הגולן	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי הווי; שירים ישנים ואהובים	מתוך המחזמר "ביתי אל מול גולן" שנכתב בשנת 1962 לחגיגות ה-25 לשער הגולן. הפך ללהיט גדול בכל רחבי הארץ. הביצוע הנוכחי הוא מתוך ערב לזכרו של חיים ברקני (2013). עיון נוסף סרטון בו רואים את חיים ברקני ויוסף נצר מספרים את הסיפור מאחורי 'ביתי אל מול גולן' (מתוזמן)
בלדה לאהרון שניידר	אמנון (אמן) בקר	מאיר מינדל	אלי שלייכר	מאיר מינדל	נגבה	חג המשק; שירי מלחמה; שירים ישנים ואהובים	חובר בשנת 1979 לחג ה40 של נגבה. הבכורה- 12/7/79. המלווה בגיטרה- מאיר סגל
בנוף כנרת	איתן פרץ	חיים ברקני	אמוץ ברונטמן; קולות ירדן		שער הגולן	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	נכתב לכבוד המופע ''אני אוהב פרפרים''. הביצוע המקורי של המופע גם כן מופיע באתר. ההקלטה מתוך ערב לזכרו של חיים ברקני (2013).
ברגליים יחפות	חיים אגמון	חיים (יוקי) אהוביה	הגבעטרון		בית השיטה	שירי הווי; שירי הווי, המיטב ; שירי טבע ועונות השנה; שירים ישנים ואהובים		ברגליים יחפות
בת צורים	שרה לוי-תנאי	שרה לוי-תנאי	שרה לוי-תנאי		רמת הכובש	שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירים ישנים ואהובים	לא ברור אם השיר הולחן ברמת הכובש. למי שיש מידע נוסף אודות שנת כתיבתו של השיר, אנא צרו עמנו קשר ב- shiraovedet@gmail.com עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
בת צורים	שרה לוי-תנאי	שרה לוי-תנאי	בתיה שטראוס	גיל אלדמע	רמת הכובש	שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירים ישנים ואהובים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת לא ברור אם השיר הולחן ברמת הכובש. למי שיש מידע נוסף אודות שנת כתיבתו של השיר, אנא צרו עמנו קשר ב- shiraovedet@gmail.com
גמדים	רפאל ספורטה	שרה לוי-תנאי	הדסה סיגלוב	יחזקאל בראון	רמת הכובש	שירי ילדים; שירים ישנים ואהובים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת לא ברור אם השיר הולחן ברמת הכובש. למי שיש מידע נוסף אודות שנת כתיבתו של השיר, אנא צרו עמנו קשר ב- shiraovedet@gmail.com
דבקה בנות הכפר	אברהם בן זאב	יעקב (יענקל'ה) שגיא	הפרברים	יעקב (יענקל'ה) שגיא	עין השופט	שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי שבת וחג, המיטב; שירים ישנים ואהובים	אחד מריקודי הדבקה שנרקדו בחג העומר בעין השופט. את הריקוד לשיר חיבר ויקי (ז"ל) מקיבוץ דליה הסמוך. הגיע למצעד הפזמונים והיה בין 10 השירים הראשונים שנבחרו. שרו אותו באותו אירוע צמד הפרברים.
דבש	ינון נאמן	ינון נאמן	נחמה הנדל		משמר השרון	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים
דוד הלך אל הקרב	אלי נצר	יעקב (יענקל'ה) שגיא	המקהלה לזמר; שלישיית רשות השידור		עין השופט	שירי מלחמה; שירים ישנים ואהובים	שיר עלילה על גיבורי התנ"ך
דודי לי	מן המקורות	נירה חן	משתתפי המופע		עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	הביצוע מתוך: על הדשא בקיבוץ עין חרוד (עם אליהו הכהן) פסוקים מתוך שיר השירים: פרק ב', פסוק ט"ז; פרק ח', פסוק ה'; פרק ד', פסוק ט'; פרק ד', פסוק ט"ז. השיר הולחן יחד עם השיר 'אתי מלבנון' בשנת 1948 והפך לחלק מריקוד בשם ''מחול השניים'' שיצרה הכוראוגרפית רבקה שטורמן (גם כן מעין-חרוד). ריקוד זה נחשב לאבן דרך בתולדות הריקוד העממי הישראלי משום שלראשונה שולבה בריקוד ה'צעדה התימנית'. עיון נוסף ביצועים נוספים באתר זמרשת סרטון: הריקוד בהשתתפות רבקה שטרומן סרטון: מקהלת ילדים ממילווקי. עיבוד: דורין ראו ביצוע של דוד שנייר (David Shneyer) ביצוע של פראן אבני (Fran Avni) ביצוע של טובה בן צבי ביצוע של מרים אביגל ביצוע של צמד חביבי ביצוע של שושנה דמארי ביצוע של בנג'מין מיינסנר (Benjamin Z. Mainssner) ביצוע של קים קומרד (Kim Komrad)
דודי לי ואני לו	מן המקורות	אפרים בן חיים (לייבינזון)	לא ידוע		קרית ענבים	מן המקורות; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	מתוך: מוויטה לטו באב. על-פי פסוקים מתוך שיר השירים: פרק ב', פסוק ט"ז; פרק ח', פסוק ה'; פרק ד', פסוק ט'; פרק ד', פסוק ט"ז.
האם זו עדיין אותה הכנרת	חיים חפר	חיים ברקני	מיה ברקני		שער הגולן	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים; שירים מוכרים ואהובים	מתוך ערב לזכרו של חיים ברקני (2013).
האסופי	נתן אלתרמן	יוסף שריג	שלמה ארצי		בית השיטה	שירי משוררים; שירים ישנים ואהובים		האסופי
הבאת העומר (השמש במערב יורדת)	משה טבנקין	שלום פוסטולסקי	משתתפי סדר הפסח בעין חרוד 1956		עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	מתוך סדר פסח בעין-חרוד, 1956. משתתפת מקהלת הסדר, ילדים סולנים והקהל. האזינו להקלטה המלאה הכוללת קטעי קריאה נוספים מכאן כך כותב אריה בן גוריון במאמרו "סדר פסח, הגדה של פסח וטקס העומר בעין חרוד" (מבפנים, מאי 1984) תחת הכותרת: תכנית מודפסת ראשונה של ה''סדר'' בשנת תרצ"ד 1934: בתכנית זו מופיע לראשנה שירו של משה טבנקין במנגינתו של פוסטולסקי: "שיר קציר העומר", שחוזר ומופיע בכל ההגדות הבאות של עין חרוד. זהו השיר הפותח את טקס קציר העומר ואת ליל ה''סדר''. וכך סיפר משה טבנקין על חיבור השיר: "כשהייתי בן 14-15 באו אלי פוסטולסקי, שפרוני ואולי גם נחום בנארי ואמרו שעלי לעזור להם- לכתוב שיר למנגינה שפוסטולסקי חיבר, שיר שהילדים יוכלו לשיר אותו. הם קראו באזני מתוך המשנה על טקס הבאת העומר המסורתי. בנארי הוסיף ותיאר לפני איך היו מביאים את העומר אל בית המקדש והכהן הגדול היה מקבלו. שמעתי את הסיפור, וכתבתי את השיר. ולמילים של שירי חיבר פוסטולסקי את המנגינה". עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת"
הבו לנו יין	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת רננים	מרדכי (מוטקה) שלף	רמת יוחנן	חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים	השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר").
הדודאים	מן המקורות	נחום (נחצ'ה) היימן	מקהלת בית הספר כפר סאלד		בית אלפא; כפר סאלד	הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים
הדודאים	מן המקורות	נחום (נחצ'ה) היימן	מקהלת בית הספר כפר סאלד		בית אלפא; כפר סאלד	הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	הקלטה משנת 1969.
הדליקו אורות	נחום בנארי	דוד זהבי	אפרים בירן	אדי הלפרן	נען	שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	בליווי תזמורת הבידור בנצוחו של משה עצמון. עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
הוי את ארץ הקדחת	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	איתמר ארז	איתמר ארז		אינסטרומנטלי; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר.
הורה מלכדת (דירי דירי)	לא ידוע	עממי חסידי	שלמה כינרתי	יקותיאל שור	כנרת	הרכבים קוליים; חג המשק; ריקוד; שירים ישנים ואהובים	מתוך מופע שהתקיים לכבוד יובל לכנרת (1963). שיר שנקרא " הורה מלכדת " ( או " דירי דירי ", או כפי שהכנרתים מכנם אותו " המנון כנרת ") בביצוע שלמה כינרתי מראשוני כנרת. לחן: עממי חסידי. עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת
הורה נהלל	צבי בן יוסף	צבי בן יוסף	שלמה דרורי	מרדכי (מוטקה) שלף	נהלל	חג המשק; שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי הווי; שירים ישנים ואהובים	השיר לעיל "הורה נהלל" נכתב לכבוד חג העשרים של נהלל בשנת 1941. בן יוסף נשא עמו לכל מקום את האקורדיאון שלו והופיע יחד עם המתנדב-הזמר שלמה דויטשר לפני חבריו לגדוד. אחד מהבסיסים בהם שהו כשומרים היה שדה התעופה של רמת דוד. ערב אחד ניגן בן יוסף בפני בנות בית הספר החקלאי לבנות של חנה מייזל-שוחט בנהלל הסמוכה ונתבקש על ידי צעיר מקהל המאזינים לכתוב שיר על נהלל לכבוד חג ה-20 למושב. בן יוסף נרתם למשימה ברצינות וגייס את שלמה דויטשר, שהכיר את ההווי הנהללי, שיסייע לו. השיר, "הורה נהלל" (משתמט אני הייתי ...), נכתב ובוצע בחגיגות ה-20 לנהלל ב-ח' באלול תש"א. כאות הערכה לשיר, הוזמנו בן יוסף ודרורי לקול ירושלים שם ביצעו את השיר לראשונה ברדיו. השיר התפרסם תחילה בביצועו של דויטשר ולאחר מכן בביצועיהם של שמשון בר-נוי ושל יפה ירקוני. שיר נוסף שחובר באותה תקופה על ידי בן יוסף היה "הולכים בלילה" אותו חיבר בעת שפלוגתו הוצבה בבת גלים ועסקה בשמירה על נמל חיפה. מתוך ויקיפדיה על ההקלטה הנוכחית כפי שסיפר לנו נחומי הרציון: מבצע השיר, שלמה דרורי, נפטר באוגוסט 2010 וההקלטה נעשתה בביתו שבערד בראשית אותה שנה. נסעו לערד :מוטקה שלף, אורי אורלב עם האקורדיון (וליווי בשירה) ומקליט (נדמה לי שי דרורי). עיון נוסף עוד אודות השיר וביצועים נוספים בזמרשת הורה נהלל בביצוע שמשון בר-נוי אודות השיר כפי שסיפר לנחומי הרציון שלמה דרורי, מופיע במאמר "צבי בן-יוסף - הלוחם-המלחין שנפל בגוש עציון", בקובץ "גוש-עציון מראשיתו עד תש"ח", בעריכת ד"ר מרדכי נאור, יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ו (1986).
הזורעים בדמעה	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	בית אלפא	חג המשק; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פיינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר").
הלך נפש	לא ידוע	אברהם דאוס	בינה מילון פוגל	לא ידוע	רמת הכובש	שירי משוררים; שירים ישנים ואהובים	מתוך סדרת שירי רחל. חלילן: אורי שהם
המגדל הראשון	נתן אלתרמן	מרדכי זעירא	חבורת הזמר של הקבוץ	יואב נטע	ניר דוד (תל עמל)	הרכבים קוליים; שירי משוררים; שירים ישנים ואהובים; שירים על קיבוצים	השיר נדפס ובוצע לראשונה ע"י המלחין בשנת 1939 "בנשף העשור" שהוקדש ליצירתו ונערך בת"א. בקיבוצנו הושר השיר לראשונה בחג ה-5 לעליה לקרקע (1941), בנוכחות המלחין שליווה את השירה בפסנתר.
המו גלים	יהודה הלוי	ינון נאמן	תמר רז	צבי אבני	משמר השרון	שירי ארץ ישראל; שירי משוררים; שירים ישנים ואהובים	קטע מתוך הפואמה 'על הים' של רבי יהודה הלוי.
המנון המלח העברי	ישעיהו בן-חיים	ישעיהו בן-חיים	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	כפר מעש	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	הוקלט ב-2003.
המנון הפלמ"ח	זרובבל גלעד	דוד זהבי	מקהלת קול ישראל לנוער	אילן נובקוביץ'	נען	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
המנון הפלמ"ח	זרובבל גלעד	דוד זהבי	דפנה זהבי; הלל זהבי	ערן זהבי	נען	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	מתוך אירוע לכבוד דוד זהבי בארכיון הצליל הלאומי. באדיבות הספריה הלאומית ומשפחת זהבי.
הנה הסתיו	מן המקורות	מתתיהו שלם (ויינר)	יהלי תורן	איתמר ארז		מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירים ישנים ואהובים	מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר.
העלמות	ינון נאמן	ינון נאמן	אברהם פררה		משמר השרון	שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים
הרועים	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	תמר רז	נחום (נחצ'ה) היימן	רמת יוחנן	שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים
השיבולים פנימה (ראינו עמלנו)	לוי בן אמתי	שלום פוסטולסקי	הסנוניות	סטפן וולפה	עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	הרכבים קוליים; שירי טבע ועונות השנה; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים	פסנתר: משה אדלסון. אליהו הכהן מספר: לוי בן אמיתי (דגניה ב') מאוד רצה שמי שילחין את השיר שלו יהיה איש שדה. שלום פוסטולסקי מעין חרוד, שהלחין עד אז רק מס' שירי ילדים, הסכים לקחת את השיר לידיו וכך נוצר אחד מראשוני השירים שסמלו את הרעיון של התנועה הקיבוצית. הקלטה מתוך: ''קומה אחא, נבנה ארצנו'' פגישה בנושא ''חלוצי הזמר העברי והחינוך המוזיקלי ביישוב העברי'', בדגש שלום פוסטולסקי. מנחה: אליהו הכהן. 2012. עיון נוסף ביצועים נוספים ואודות השיר באתר זמרשת
ודוד יפה עיניים	מן המקורות	אליהו גמליאל; מתתיהו שלם (ויינר)	אהרון צדוק; מרים אביגל		רמת יוחנן	מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	השיר נכתב בין השנים 1943-44, בתקופה בה מתתיהו שלם היה מדריך בחברת נוער. מתתיהו ארגן לנערים חגיגות שונות. היו שם תלמידים ממוצא תימני וספרדי. אחד התלמידים היה אליהו גמליאל שידע לשיר ולחלל. השיר נכתב ע"י מתתיהו לכבוד חגיגות סיכום נושא בתנ"ך שמתתיהו לימד את הנערים. מאוחר יותר אליהו גמליאל החל להפיץ אותו השיר בארץ. הוא עשה לו וריאציות והוסיף בעצמו קטע שלישי נוסף. לשיר חובר גם ריקוד. באותה תקופה בה היה במחיצת שלם, חיבר גמליאל את השיר השני הנודע שלו: ארץ זבת חלב . הביצוע הנוכחי הוא מתוך: שירי עם, הוצאת מקולית, 1955. עיון נוסף פרטים נוספים וביצועים רבים אחרים בזמרשת
ודוד יפה עיניים	מן המקורות	מתתיהו שלם (ויינר)	תזמורת קול ישראל	חנן וינטרניץ	רמת יוחנן	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	ניצוח: משה עצמון עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
והטיפו ההרים עסיס	מן המקורות	דוד זהבי	חבורת רננים	יובל חבצלת	נען	הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	מתוך האלבום "שלא יגמר לעולם - משיריו של דוד זהבי" עיון נוסף: אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת".
והטיפו ההרים עסיס	מן המקורות	דוד זהבי	דפנה זהבי; הלל זהבי	ערן זהבי	נען	הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	מתוך אירוע לכבוד דוד זהבי בארכיון הצליל הלאומי. באדיבות הספריה הלאומית ומשפחת זהבי.
והיה כי תבואו	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	לא ידוע		רמת יוחנן	הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי חגים; שירי שבת וחג, המיטב; שירים ישנים ואהובים	מתוך: ויקרא כ"ג-י'.
זה הערב	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת שהם		רמת יוחנן	שירי הווי; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים	שיר זה הוא השירים שנהגו לשיר בחגיגות חתונה בקיבוץ רמת יוחנן.
זמר חג	לאה גולדברג	נסים נסימוב	הגבעטרון		מעברות	שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	באדיבות הספריה למוזיקה, אוניברסיטת בר אילן. מתוך אוסף ההקלטות של הספריה למוזיקה של אניברסית בר אילן. ניהול מוזיקאלי: דב כרמל (קיבוץ דליה). ההקלטה בוצעה בשנת 1966.
זמר חג (לחן בן חיים)	זרובבל גלעד	אפרים בן חיים (לייבינזון)	חבורת שירו שיר		קרית ענבים	שירי חגים; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים	ביצוע זה הוקלט בשנת 1959. מילות השיר נדפסו לראשונה בשער "דבר לילדים" כרך י"ג בשנת 2.9.1943. לשיר לחן נוסף דומה מאוד של המלחין דוד זהבי (נען) עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
זמר חג (לחן זהבי)	זרובבל גלעד	דוד זהבי	חבורת שירו שיר		נען	שירי חגים; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים	ביצוע זה הוקלט בשנת 1959. מילות השיר נדפסו לראשונה בשער "דבר לילדים" כרך י"ג בשנת 2.9.1943. לשיר ריקוד מאת רבקה שטורמן (עין חרוד). לשיר לחן נוסף דומה מאוד של המלחין אפרים בן חיים (קריית ענבים) עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
חג	רחל בלובשטיין	פנחס גולדמן	אילנה רובינא		גבת	שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים	השיר התפרסם בארץ באמצע שנות ה-40 של המאה ה-20 וזכה להיות מוּשָׁר במשך שנים רבות בעמק וגם ברחבי הארץ. הוא אף נכנס ל הגדה של פסח של קבוצת השרון שיצאה לאור בשנת תרצ"ז (1937). עיון נוסף עוד אודות השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת ביצועים של השיר באתר הספרייה הלאומית
חג אסיף	משה רפפורט	שרה לוי-תנאי	מקהלת הדסים	נתן שחר	רמת הכובש	הרכבים קוליים; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי שבת וחג, המיטב; שירים ישנים ואהובים	שיר לראש השנה. נכתב לפני או במהלך שנת 1942 ולכן ישנה סבירות גבוהה כי השיר הולחן בתקופת שהותה של לוי-תנאי בקיבוץ רמת הכובש. שנת הקלטה: תחילת שנות ה-70. מקור: תקליט שירי ראש השנה וסוכות. עיון נוסף ביצועים נוספים ומידע נוסף באתר זמרשת
חג הקציר (קטע מתוך יצירה)	מן המקורות	שלמה יפה	רמה סמסונוב	שלמה יפה	בית אלפא	הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים	מצורף קטע מתוך חוברת היצירה ( טקסט ופרטיטורה ) שהודפסה כשנה לאחר הפסטיבל, ב-1958, בהוצאת המרכז לתרבות של ההסתדרות בעריכתו של שלמה קפלן. ה תוים בכתב ידו של המלחין (רק התווים למקהלה, ללא תפקידי הכלים המלווים). (באדיבות חגית שביט) בחוברת שונה שם היצירה ל - "ברינה יקצורו" ובה מצוין גם באילו כלים ניתן ללוות את השירה. (ואלו לא אותם כלים שהשתתפו במקור). אב ביצירה עצמה לא שונה דבר. הביצוע: רמה סמסונוב בליווי ז מרים ותזמורת רשות השידור בניצוחו של יהודה אנגל . על היצירה ברינה יקצורו אשר 'חג קציר' הוא מתוכה: בספר "שלמה יפה מלחין – איש קיבוץ"/הוצאת המוזיאון וספרית אמלי למוזיקה/ חיפה ובעריכת משה גורלי/ 1980 כותב שלמה (עמוד 14): בשנת 1957 התקיים עוד פסטיבל והפעם במוסקבה. לקראת הפסטיבל חיברתי מוזיקה לתנועה בשם "חג הקציר" לסולנית, מקהלה ולהקת כלי נגינה. כסולנית נסעה עמנו רמה סמסונוב. ערכנו הופעות באולמות שונים במוסקבה וכן על במות פתוחות בחוץ. הופעותינו משכו המונים ובתוכם יהודים רבים. בעמוד 81 מספר 10: 1957 "חג הקציר" מוזיקה למחול סופרן סולן, מקהלה ותזמורת קטנה בצוע בכורה 9.1957 במוסקבה, להקת הנוער של הפסטיבל עם רמה סמסונוב. בעמוד 13 בפרק "על יצירתי" כותב שלמה: טבעי הדבר כי אורח חיי הכפרי בקיבוץ ובתנועה, הייתה לו השפעה לא מעטה על תוכן יצירותיי. ואזכיר כמה מהן.."חג הקציר" (1957)... תודה ל ציונה שביט על העזרה באיתור המידע אודות היצירה בארכיון בית-אלפא ועל שכתוב המילים. חגית שביט מספרת: בשנת 1957 השתתפתי כזמרת מקהלה במשלחת של התנועות הקיבוציות לפסטיבל הנוער במוסקבה. לכבוד הפסטיבל הזה כתב שלמה יפה יצירה למקהלה, סולנית ותזמורת קטנה. ורקדנים/רקדניות. זה נקרא אז "מסכת" כל דבר הגדול הזה. הופענו בעוד קטעים אבל המסכת הזאת היתה הפרוייקט של המשלחת. הזמרת רמה סמסונוב ז"ל היתה איתנו ושרה כמה שירים אבל ביצירה הזאת היא לא שרה. הסולנית היתה מישהי מהמקהלה, חברת קיבוץ ברעם. את החזרות ערכנו (המקהלה) בבית אלפא, במשך כחודש. שלמה יפה היה בחלק מהחזרות אבל המנצח היה יהודה אנגל ז"ל חבר מעגן מיכאל (היה גם המנצח הנרי קלאוזנר ז"ל, חבר יקום, אבל הוא ניצח על המקהלה ביצירות אחרות). אני לא יודעת אם ביצעו את היצירה הזאת פעמים נוספות, ועם מבצעים אחרים. נדמה לי שלא. אנחנו הופענו עם כל התוכנית שלנו גם בארץ - כמה הופעות הרצה לפני הנסיעה לברית המועצות וכמה הופעות לאחר שחזרנו. הביצוע שמובא באתר הוא הוא הביצוע שלנו - של המשלחת לפסטיבל. אלה היו נגנים שנבחרו אחד אחד וזמרים שנבחרו גם הם. ולא, כפי שכתוב. הסולנית היתה רמה סמסונוב ז"ל. אני מזהה את הביצוע בעיקר לפי ההורה הסוערת שבסוף, עם ההתלהבות והקריאות של דני אומנסקי ז"ל, האחד והיחיד. המנצח היה יהודה אנגל ז"ל, ממעגן מיכאל. בכפר סאלד ביצענו כמה פעמים, בערב פסח, חלק מהיצירה לפתיחת ליל הסדר של פסח. בניצוח שלי. עיון נוסף צילומים נדירים מתוך הפסטיבל במוסקבה עם היצירה ברקע, מתוך: תקומה 18 על המשלחת הישראלית למוסקווה ועל שיר מיוחד שיצא משם, בבלוג של עפר גביש
חליל נעלם	יפה קרינקין	דוד זהבי	רחל לוי	אריה לבנון	נען	שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירים ישנים ואהובים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים ''בזמרשת ''
חליל נעלם	יפה קרינקין	דוד זהבי	חבורת שירו שיר		נען	שירי טבע ועונות השנה; שירי ילדים; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
חנה על חלון יושבת	דוד פרישמן	ינון נאמן	חבורת רננים		משמר השרון	הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית; שירים ישנים ואהובים
חניתה	שלום שפירא (ש. שלום)	מרק לברי	לא ידוע			הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית; שירי זיכרון; שירי זיכרון, המיטב; שירים ישנים ואהובים; שירים מוכרים ואהובים; שירים על קיבוצים	מתוך האופרה "דן השומר". הביצוע הנוכחי הוא באדיבות העמותה למורשת מרק לברי. עיון נוסף עוד אודות השיר וביצועים נוספים בזמרשת
חניתה	יעקב אורלנד	מרדכי זעירא	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	אפיקים	הרכבים קוליים; שירי משוררים; שירים ישנים ואהובים; שירים על קיבוצים	השיר מתוך הדיסק 'חומה ומגדל' של 'חבורת שהם' לרשימת השירים המופיעים בדיסק לחצו כאן (http://www.zemereshet.co.il/record.asp?id=55) לרשימת השירים של חבורת שוהם אשר מופיעים באתר לחצו כאן מנהל מוסיקלי, עורך ומעבד: מוטקה שלף מנהל אמנותי: דודו אלהרר הפקה: יעל שהם מנגנים: אורי אולרב - אקורדיון עליזה נגר - מנדולה ומנדולינה ניר ניצן, משה הררי - מנדולינה שפר שחטר - גיטרה, נגה אשד - גיטרה שולה נחמה - חליל לרכישת התקליטור יש לשלוח המחאה על-סך 50 ש"ח לפקודת "חבורת שהם", בצירוף שם מלא, כתובת מדוייקת וטלפונים לבירורים. כתובת למשלוח: מוט'קה שלף רחוב בן חור 15/41 פתח תקווה 49063 פרטים לבירור: מוט'קה שלף טלפון: 052-2492994 פקס : 077-9323838 דוא"ל: ms36@zahav.net.il כל ההכנסות קודש להמשך הפעילות של חבורת שהם. את מילות השירים אשר למצוא באינטרנט
יבוא דודי	מן המקורות	הנרי קלאוזנר	המקהלה המאוחדת געש-שפיים-יקום	הנרי קלאוזנר	יקום	מן המקורות; שירי אהבה; שירים ישנים ואהובים	המילים מבוססות על פסוקים מתוך שיר השירים. עיון נוסף האזינו לשיר גם בזמרשת
יום יפה	אלי סט	מתי כספי	צוות הווי נח"ל		גדות	שירי ארץ ישראל; שירי הווי; שירי הווי, המיטב ; שירים ישנים ואהובים	אלי סט (כותב המילים) מספר: בתקופת שירותי הסדיר הייתי ידוע ככותב פזמונים לפי הזמנה. אחת הבמות העיקריות הייתה "זברה" - מסיבת סגל בבסיס שיבטה, שאותה ארגן משה ינוקא ובאופן קבוע השתתפה במסיבה להקת הנח"ל. אחרי שהשתחררתי, לדעתי כבר הייתי בגדות, פנה אלי עזרא כליפא, שלמיטב זיכרוני היה עוזר קצין חינוך של הנח"ל וביקש "חומרים יותר רציניים". שלחתי לו שנים-שלושה פזמונים וביניהם "יום יפה", ואז יום אחד הופתעתי לשמוע את השיר בביצוע "צוות הווי של הנח"ל", ולמדתי שמי שהלחין אותו הוא מתי כספי .
יעבור עליי רצונך	יהודה הלוי	ינון נאמן	אברהם פררה		משמר השרון	שירי ארץ ישראל; שירי משוררים; שירים ישנים ואהובים
יפה נוף	יהודה הלוי	ינון נאמן	נחמה הנדל		משמר השרון	שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי חגים; שירי משוררים; שירים ישנים ואהובים
יצאנו אט	חיים חפר	דוד זהבי	רביעיית גבעת ברנר	מני (עמנואל) צפריר	נען	שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירים ישנים ואהובים	מתוך התקליט "שירים לדני" 1968. רביעיית גבעת-ברנר הם: גבי גבריאלי, יצחק כהן, יצחק תדמור ומנשה ארבל. גיטרה: יצחק כהן קונטרבס: חגי רודנר
יצאנו לנדוד	לא ידוע	ינון נאמן	שולי נתן		משמר השרון	שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים
ירדה הברכה משמיים מעל	לא ידוע	אפרים בן חיים (לייבינזון)	אסתר אדמון	רפי קדישזון	קרית ענבים	שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי שבת; שירי שבת וחג, המיטב; שירים ישנים ואהובים	ליווי - רפי קדישזון. בוצע במסיבת ה-80 לאפריים בן חיים.
ירדה השבת	יהושע רבינוב	דוד זהבי	נחמה הנדל		נען	שירי ארץ ישראל; שירי שבת; שירי שבת וחג, המיטב; שירים ישנים ואהובים	רחל עזריה מספרת: רבינוב הוזמן לבקר בקיבוץ גינוסר. לפנות ערב יצא לטייל לכיוון ואדי חמאם שכשמו כן הוא – ואדי היונים – וחזה במאות יונים עפות חזרה לקִנן. כשחזר מטיולו כבר ירדה השבת ובקיבוץ קיבלוה בשירים. הביקור נחרט בזכרונו וכשחזר לקיבוצו כתב את השיר "ירדה השבת". עיון נוסף: אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת".
ירדן כנרת	לא ידוע	לא ידוע	אסתרק'ה לין (שפרירי)	יקותיאל שור	כנרת	הרכבים קוליים; חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	מתוך מופע שהתקיים לכבוד לכנרת (1963).