חַג לָנוּ וְשִׂמְחָה, יוֹם לָנוּ גָּדוֹל.
מֵאַיִן יָצַרְנוּ יֵשׁ,
יָד זוֹרֵעַ וְחוֹרֵשׁ,
סֶלַע וְצוּר אֵיתָן,
מַיִם שֶׁפַע רַב נָתַן,
עֹז, עָצְמָה וָכוֹחַ.
עוּר, עוּרָה הִתְאוֹשֵׁש,
תּוֹךְ מַעְגָּל גּוֹעֵשׁ,
מִשְׁנֶה עֲבֹד וַעֲמֹל,
עֹז רוּחֵנוּ בַּל יִפֹּל
עוּרָה, עוּרָה, עוּר עוּר עוּר עוּר.
אודות השיר
נכתב לכבוד חג העלייה לקרקע של בית אלפא. כנראה בראשית 1937. השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן.
נורית פיינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת': |