אָדָם יֻלָּד אֶל הַנְּשִׁיָה    

 וְהוּא עֵינֵי זְמַנּוֹ יִקְרַע בָּהּ,

 יִחְיֶה אֶת יוֹם הֶחָג

 וִיפָלֵל לְטוֹב.

סוֹבֵב הוּא בְמַעְגְּלוֹתָיו

וּמַלְמְדֵי הוֹוֶה דוֹפְקִים בּוֹ:

אֶל הַנְּשִׁיָּה יָאִיצוּ פְעָמָיו

לִזְכֹּר מִנַּיִן בָּא.

עָיֵף, רֹאשׁוֹ יַנִּיחַ בְּחֵיקָהּ   

לִטְמֹן בָּאַפְלוּלִית סוּדָר שֶׁלָּהּ,

נוֹפִים אֲשֶׁר יְמֵי הֶחָ ג אָצְרוּ בוֹ,

בְּסוּדָרָהּ הָרַךְ לִטְמֹן יְמֵי עֶבְרָה.

וְהִיא, בְּיָד רַכָּה, תִּסְגֹּר

עֵינָיו קְרוּעוֹת הַזְּמַן,

וְהֶמְיָתוֹ הַחֲרֵבָה תֹאבַד בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ

וּבִדְבֵקוּת נְשִׁיקָתָהּ יִמּוֹג בְּשָׂרוֹ.