פרטיטורה למקהלה מעורבת. הקלטתה ממוחשבת להמחשה בלבד (אבוב, קרן אנגלית וקלרינט).

יהודה לוי מספר על השיר:

מילות השיר "נברך על הגפן" הם תמצית של הברכה הנקראת "מעין שלוש" ומברכים בה על מזונות ויין ביחד: עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְעַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן: וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ, רַחֵם (נָא) ה' אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מִזְבְּחֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ, וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ וְנֹאכַל מִפִּרְיָּהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה;

הברכה הייתה חלק מההגדה של פסח שקראו בקיבוץ נגבה (בו הייתי אז חבר) והלחן הולחן ובוצע לראשונה לבקשת ועדת התרבות של הקיבוץ ב-1969 עם סיום הלימודים שלי באקדמיה. הלחן מושפע מצורת המוטט הרב קולי הפותח תחילה בהרמוניה (התיבות הראשונות והאחרונות), ועובר להיות קול עצמאי, כפי שהיה נהוג במוסיקת ימי הביניים המאוחרים (סגנון פלסטרינה).