בהירים וגבוהים השחקים באלול,

וענן לא יעיב את התכלת

מול צינת הגלים על החוף התלול

את עיניה פקחה חבצלת

לבנה וזקופה היא מבטת אל-על,

ובאור הכותרת טובלת

ומריע הים ולוחש לה הגל:

את יפה, את יפה, חבצלת!

בא קוטף וקטפה, נשאה לערים,

הביאה אל הבית פנימה.

מה יפים פרחי אלול הצחורים

בידה הלבנה של אמא!

לבנה וזקופה היא מבטת אל-על,

ובאור הכותרת טובלת

ומריע הים ולוחש לה הגל:

את יפה, את יפה, חבצלת!