תל קציר
תֵּל קָצִיר הוא קיבוץ בעמק הירדן, השייך למועצה האזורית עמק הירדן, מדרום מזרח לכנרת וממזרח לירדן. היישוב הוקם ב-3 בנובמבר 1949 על ידי גרעין התיישבותי של תנועת הצופים - הכשרת הצופים ז' וקבוצת צעירים מחברת נוער "שיבולת" מקיבוץ אפיקים. בנות ובנים שהועלו מדמשק לארץ ישראל וראו את חזונם בהקמת יישוב. לאחר הקמתו, השתייך הקיבוץ לאיחוד הקיבוצים שהיה מזוהה עם מפא"י, לאחר מכן לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, ל"תנועה הקיבוצית המאוחדת" (תק"מ) ולבסוף לתנועה הקיבוצית.
במלחמת העצמאות שימשה הגבעה, עליה ממוקם היישוב, הנמצא בתוך תחומי ארץ ישראל המנדטורית, מוצב צבאי סורי. הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה הביא לנסיגה חלקית של הצבא הסורי משטח ארץ ישראל המנדטורית שעל פי החלטה 181 נועד להיות בתחום המדינה היהודית. אולם ישראל הסכימה על קביעת שטח מפורז בתחומה הריבוני, בעיקר בשטחים מהם התפנה הצבא הסורי. באזור המפורז הוגבלה הכנסת צבא אך נקבע שתותר חזרה לחיים אזרחיים סדירים. היישוב תל-קציר הוקם באזור המפורז. לפי הפרשנות הסורית, שטח מפורז הוא שטח הפקר ואילו לפי הפרשנות הישראלית זהו שטח ריבוני ישראלי שאסור להחזיק בו צבא. הבדלי פרשנות אלה ורצונה של ישראל לבטא את ריבונותה בשטח היו אחד הגורמים העיקריים להקמת תל קציר (כמו גם קיבוץ האון הסמוך). חילוקי הדעות עם סוריה לגבי מהות האזור המפורז (חילוקי דעות הקשורים במידה רבה בנושא המאבק על המים) הביאו להתנכלויות חוזרות ונשנות מצד סוריה ליישוב שהוקם, לטענתם, בניגוד להסכם שביתת הנשק. כך, סבל היישוב, לסירוגין, במשך שנים לאחר הקמתו, עד למלחמת ששת הימים, מהתקפות של ירי והפגזות ממוצבי הצבא הסורי הסמוכים.
מקור: ויקיפדיה
יוצרים ביישוב
| יוצרים | פעילות |
|---|---|
| עירית אלקבץ | מלחין\מלחינה; כותב\ת |
