לוי בן אמתי
פועלו של היוצר:
ישוב: דגניה ב
נולד בשם ליפא בּרֶוְודא (ברעוודא, הצורה הרוסית של השם בראודא) בשנת 1901, ערב שבועות תרס"א, בעיירה לאחוביץ (אנ') שבקרבת העיר בָּרָנוֹבִיץ' (Baranovichi), באזור רוסיה הלבנה שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום במחוז ברסט בבלארוס), בנם של מרדכי אלתר, צייר, צלם ובעל חנות ספרים, ונחמה לבית דרצ'ינסקי.
התחנך ב"חדר מתוקן" ואצל מורים פרטיים, ולאחר מכן המשיך לחינוך כללי בבית ספר עממי בעיירתו ובתיכון בנייסביז' (לשם גלתה משפחתו בעת מלחמת העולם הראשונה).
הוא הצטרף לתנועת "החלוץ" עוד בנעוריו, בשנת 1917, ועלה לארץ ישראל בשנת 1920. (הוריו עלו לארץ ישראל בשנת תרצ"ו, והתגוררו בתל אביב.) בארץ עבד כחמש שנים בעבודות מזדמנות כגון סלילת כבישים, בניין, חקלאות ועוד. בשנת 1926 הצטרף לקבוצת דגניה ב' שבעמק הירדן. החל משנת 1939 שימש כמורה בקיבוץ.
בן-אמתי החל לפרסם משיריו בעיתוני תנועת הפועלים בארץ כבר משנת 1925. ספר שיריו הראשון, "השבלים פנימה", נדפס בשנת תרצ"ד-1934. כשליש מהשירים בו נדפסו קודם לכן בעיתון "דבר", ובהם גם "לבי עוגב נרדם", שהוא השיר הראשון שפרסם בן-אמתי. הקובץ נקרא על שם שיר שהוקדש ל"דבר" ונדפס בו במלאת חמש שנים לעיתון.
שירתו היא שירת חלוצים יהודים צעירים השבים לארץ האבות, מתערים בה בהתלהבות והתמסרות, וכובשים את החקלאות, את הקרקע ואת הנוף. בכתיבתו שולט היסוד הסנטימנטלי, והוא אשר חיבב את שיריו גם על מלחינים. שיריו הפכו לשירים מוכרים. המפורסם שבהם הוא השיר "שדות שבעמק".
בן-אמתי ערך גם כמה קבצים ספרותיים של חבר הקבוצות. עם גילוי המגילות הגנוזות במדבר יהודה, וכת האיסיים, כתב לוי בן-אמתי ספר שירים יוצא דופן, שנשען על התגליות הללו: "ממדבר מתנה", 1962. בספרו זה משווה המשורר בין התנועה הקיבוצית לבין כת האיסיים.
היה נשוי ללאה לבית דנציגר ואב לשלושה: יובל, מיכל וחמוטל.
בשנותיו האחרונות כתב בן-אמתי מחזור שירים לזכר אשתו: "אלגיות על מות רעיה" (נדפס בשנת 1977).
שיריו תורגמו לשפות אחדות: יידיש, פולנית, גרמנית, אנגלית, רומנית, צ'כית והולנדית.
מותאם מתוך ויקיפדיה העברית
עיון נוסף
