יוסף נצר
פועלו של היוצר:
ישוב: שער הגולן
יוסף נצר (30 בנובמבר 1922 – 23 ביולי 1996) היה משורר, מחזאי ובמאי ישראלי, חבר קיבוץ שער הגולן, המנהל האמנותי של תיאטרון "בימת הקיבוץ" (תיאטרון התנועה הקיבוצית).
נצר נולד בשם יוסף מנדל בעיירה הורן שבאוסטריה, בנם של דוד ומרים מנדל. בשנת 1938 עלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער לחברת הנוער בקיבוץ עין שמר. בראשית שנות ה-40 עלה עם חבריו לחברת הנוער להתיישבות בקיבוץ שער הגולן שזה לא מכבר עלה לקרקע. בשנת 1947 נישא נצר לבתיה באואר, ילידת אוסטריה כמוהו, שאותה הכיר בחברת הנוער בעין שמר. השניים נקלטו כחברים בקיבוץ ועסקו בחינוך והוראה: יוסף לימד בבית הספר "בקעת כינורות" ובתיה עבדה כגננת מורה ומחנכת. את שם משפחתם עִברתו ממנדל לנצר כשם הגרעין בחברת הנוער בעין שמר שבו הכירו. לאחר נישואיהם נולדה בתם הבכורה, הגר, וב-1954 נולד הבן דוד.
נצר היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר". בשנות ה-50 היה מדריך בקן של התנועה בתל אביב ובין השאר ביים שם טקסים, הצגות ומחזות.
ב-1963 יצא נצר לשליחות מטעם "השומר הצעיר" באנגליה. הוא שהה שם קרוב לשלוש שנים, וניצל את שהותו שם להשתלמות בלימוד מחזאות ובמאות. בראשית שנות ה-60 כתב נצר ביחד עם בתיה לנצט את התסריט לסרט "אשת הגיבור" שביים פיטר פריי. פסקול הסרט הוא השיר "ביתי אל מול גולן", והוא מבוצע בפי יפה ירקוני על-רקע נופי עמק הירדן; את המילים לשיר חיבר נצר, והוא הולחן על ידי המלחין חיים ברקני, ידידו וחבר קיבוצו. הסרט כשל,אמנותית וקופתית,ונותר כניסיונו היחיד של נצר בקולנוע. השניים הִרבו לעבוד יחד, נצר ככותב ומביים וברקני כמלחין, ויצרו במשותף עשרות שירים ומחזות.
לאורך שנות יצירתו כתב נצר כ-30 מחזות ותסריטים, תרגם, עיבד וביים כ-90 הצגות במסגרות שונות, וכתב עשרות שירים להצגות ולאירועים חגיגיים, בעיקר במסגרות התנועה הקיבוצית.
בשנות ה-60 וה-70 נמנה נצר עם ראשי התיאטרון הקיבוצי ושימש במשך מספר שנים כמנהלה האמנותי של "בימת הקיבוץ" (תיאטרון התנועה הקיבוצית), שבמסגרתו ביים שורה של הצגות ומחזות.
ב-1968 ביים את "העלמה יוליה", מחזהו של אוגוסט סטרינדברג. בתחילת שנות ה-70 ביים את המחזה "שכנים" של הסופר הבריטי ג'יימס סאונדרס. בשנת 1973 הוצגה ב"צוותא" תל אביב הצגה שביים ותרגם יוסף נצר "בשן ועין" מאת תורנטון ווידלר. כמו כן, במשך מספר שנים היה רכז מחלקת התרבות של תנועת "הקיבוץ הארצי", ובתפקיד זה היה אחראי על נושא התרבות בקיבוצי התנועה.
נצר פיתח וטיפח את טכניקת תיאטרון האימפרוביזציה. לימד תיאטרון בסמינר הקיבוצים ובחוגים דרמטיים קהילתיים. בנוסף לפעילותו התיאטרונית, נצר הִרבה לכתוב בעיקר בעיתון "על המשמר" ובעיתונות הקיבוצית מאמרים ורשימות בנושאים שונים שהיו על סדר היום בתנועה הקיבוצית. היה מעורה ופעיל לא רק בתרבות אלא בכל שטחי החיים בקיבוץ.
יוסף נצר נפטר ב-23 ביולי 1996, שעה שביקר את נכדיו. בן 74 במותו. נקבר בקיבוצו שער הגולן. הניח אחריו את רעייתו בתיה, ילדיו הגר רביץ וד"ר דוד נצר (איש הצוות הפדגוגי של המרכז לחינוך הומניסטי במוזאון לוחמי הגטאות), ונכדים. אלמנתו בתיה נפטרה בשנת 2010.
מקור: ויקיפדיה העברית
עיון נוסף
