הפעל רדיו
שירה עובדת
פרויקט 'שירה עובדת' מציג לראשונה לפני הציבור הישראלי את הזמר הקהילתי שהולחן בקיבוצים ומעולם לא עזב את גבולותיהם. כך נפתח צוהר לתרבות מוזיקלית רב-גונית שהתפתחה לאורך הדורות ביישובים
שמעו שמעו
ביצוע חבורת שהם
השיר

מילות השיר
שִׁמְעוּ, שִׁמְעוּ שׁוֹכְנֵי אֳהָלִים,
שׂוֹרְכָה, עוֹבְרָה אוֹרְחַת גְּמַלִּים,
עֶדְרֵי הַצֹּאן לְנָבָל הַכַּרְמְלִי –
הוֹ – לַיְלָה, לַיְלָה, הוֹ – לֵילִי!

גַּד-גַּד-גְּדִי, גַּד-גַּד-גְּדִי
וּצְפִיר עִזִּים.
גַּד-גַּד-גְּדִי, גַּד-גַּד-גְּדִי
וּצְפִיר עִזִּים.

הוֹלְכִים, הוֹלְכִים, עֶדְרֵי הַצֹּאן,
לְעֵת הַגֵּז, כֵּן יְהִי רָצוֹן.
יִשְׁתַּבַּח הָאֵל, הָאֵל, אֵלִי –
הוֹ-לַיְלָה, לַיְלָה, הוֹ-לֵילִי!

גַּד-גַּד-גְּדִי, גַּד-גַּד-גְּדִי
וּצְפִיר עִזִּים.
גַּד-גַּד-גְּדִי, גַּד-גַּד-גְּדִי
וּצְפִיר עִזִּים.

זַמֵּר, רוֹעִי – כִּבְשָׂה, זַמְּרִי,
מָחָר מָחָר אֶפְשֹׁט צַמְרִי,
שִׂמְחָה לְךָ, שִׂמְחָה גַּם לִי –
הוֹ-לַיְלָה, לַיְלָה, הוֹ-לֵילִי!

גַּד-גַּד-גְּדִי, גַּד-גַּד-גְּדִי
וּצְפִיר עִזִּים.
גַּד-גַּד-גְּדִי, גַּד-גַּד-גְּדִי
וּצְפִיר עִזִּים.

תווים\מילים

תווים\מילים

אודות השיר

השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן.


נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים':

חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). 


כתב מתתיהו שלם: 
לצורך חג הגז המקובל בין הנוקדים כתבתי במיוחד חזיון תנכ"י בשם "נבל ואביגיל". באותו הזמן הייתי מורה ומחנך של חברת נוער א"י ובתוכם חניכים מעדות המזרח. לכן נכתבו הלחנים במיוחד בסגנון מזרחי-מקראי, כפי שאנו נוטים לחשוב. בהצגה שולבו מלבד השיר "שמעו שמעו" גם "שישו ושמחו" ו"פצח בשיר".
אתר זה הינו מטעם התנועה הקיבוצית
האתר פועל ברשיון אקום
האתר נתמך בנוסף על-ידי:
© האתר נולד מכוונות טהורות של שימור הזמר הקהילתי, ואין בכוונתו להפר זכויות יוצרים. אם אתם חפצים להסיר שיר או פריט כלשהו מתוקף זכויות יוצרים או מטעמי צנעת הפרט אנא הודיעו לנו ונפעל בהתאם. זכויות היוצרים ביצירות שמורות למחברים ו/או לאקו"ם. הצפייה וההאזנה ליצירות הנמצאות באתר נועדו לשימוש פרטי בלבד. אין להעתיק או להפיץ את היצירות למטרה כלשהי בלא אישור מנהלי האתר. הקלטות השמע באתר שנעשו לפני יותר מחמישים שנה הן נחלת הכלל בהתאם לחוק זכויות יוצרים תשס"ח. אין לעשות שימוש לרעה בכל התכנים המופיעים באתר.
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי אפקט מערכות