שירים

שירים

שם השיר	מילים	לחן	ביצוע	עיבוד	ישוב	תיוג
אל גינת אגוז	אינסטרומנטלי	שרה לוי-תנאי	להקת חליל ותוף	משה בדמור	רמת הכובש	אינסטרומנטלי; ריקוד	בזמרשת נכתב (על-פי אבנר בהט) שהשיר נכתב ב-1943 בקיבוץ רמת הכובש והוצג ב-1944 בכנס המקהלות בעין חרוד ובכנס המחולות הראשון בדליה. המחול של להקת ענבל לשיר נוצר והוצג ב-1982. מתוך שיר השירים: ו', י"א ז', י"ב-י"ג ד', ט"ז עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אל גינת אגוז	אינסטרומנטלי	שרה לוי-תנאי	תזמורת קיבוץ סעד		רמת הכובש	אינסטרומנטלי; ריקוד	בזמרשת נכתב (על-פי אבנר בהט) שהשיר נכתב ב-1943 בקיבוץ רמת הכובש והוצג ב-1944 בכנס המקהלות בעין חרוד ובכנס המחולות הראשון בדליה. המחול של להקת ענבל לשיר נוצר והוצג ב-1982. מתוך שיר השירים: ו', י"א ז', י"ב-י"ג ד', ט"ז עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אל גינת אגוז	אינסטרומנטלי	שרה לוי-תנאי	הלהקה הכלית "לרוקדים הידד"	נעם שריף	רמת הכובש	אינסטרומנטלי; ריקוד	בזמרשת נכתב (על-פי אבנר בהט) שהשיר נכתב ב-1943 בקיבוץ רמת הכובש והוצג ב-1944 בכנס המקהלות בעין חרוד ובכנס המחולות הראשון בדליה. המחול של להקת ענבל לשיר נוצר והוצג ב-1982. בהדרכת חנוך חסון. מתוך שיר השירים: ו', י"א ז', י"ב-י"ג ד', ט"ז עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אם בארזים נפלה שלהבת	מן המקורות	יזהר ירון (פפר)	דרורה חבקין		עין השופט	מן המקורות; ריקוד; שירים ישנים ואהובים	לשיר יש ריקוד שחברה רבקה שטורמן. המילים ע"פ מסכת מועד קטן, דף כ"ה, עמ' ב' בתלמוד הבבלי: "אם בארזים נפלה שלהבת - מה יעשו אזובי הקיר?" עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת
בוא דודי	אילזה פלס (גוטמן)	יצחק (טוטו) דרור	עליזה קאשי	שמעון כהן	דליה	חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים	חובר לפסטיבל המחולות הראשון בדליה בשנת 1944. הריקוד מאת גורית קדמן. הנגנים בביצוע הנוכחי הם להקת ''לרוקדים הידד'', 1959. מתוך מאמר על השיר שפורסם בעיתון הזמן הירוק 05.02.15 על ידי נכדה של אילזה עמיר סגל: בשנת 1939 קם קיבוץ דליה כאחד הקיבוצים האחרונים שהוקמו בשיטת "חומה ומגדל". הקיבוץ הוקם על ידי עולים מרומניה וגרמניה, ביניהם סבי וסבתי – שמעון ואילזה פלס – שעלו לישראל שנתיים לפני כן, לאחר תקופת הכשרה והדרכה מטעם תנועת "השומר הצעיר" בגרמניה. אילזה הייתה הגננת והמורה של הקבוצה הראשונה בקיבוץ - קבוצת "זמיר" ושל קבוצות נוספות. בשנת 1944, לכבוד שנתו החמישית של הקיבוץ, ובסימן חג השבועות, יזמה אילזה את כינוס המחולות הראשון בקיבוץ. הסיבה לעריכת הכינוס, שלמעשה החל כחגיגת שבועות גדולה ומרשימה במיוחד, לא הייתה רק חמש שנים להקמת הקיבוץ. כיישובים רבים אז, סבלו חברי הקיבוץ ממצב כלכלי קשה. בנוסף, ידיעות שהגיעו מאירופה על ממדיה האמתיים והנוראיים של שואת העם היהודי נגעו ברבים מחברי הקיבוץ שבני משפחותיהם נותרו באירופה. כך שמצב הרוח הכללי בקיבוץ היה ירוד במיוחד. לפיכך, נדרש אירוע מיוחד לרומם את המורל הכללי. אילזה למדה באותו הזמן בסמינר הקיבוצים ומורתה לריקוד הייתה גורית קדמן , בין שתיהן נוצרו קשרי ידידות, בין השאר מכיוון ששתיהן היו ילידות גרמניה. אילזה הזמינה את גורית קדמן לביקור בקיבוץ דליה, כדי לראות כי המקום מתאים לעריכת כינוס מחולות. כשראתה גורית את הפרגולה בקיבוץ – שהייתה למעשה חאן ערבי לשעבר עם במה טבעית ומשטח משופע לקהל, ממנה נשקף נוף המרשים, נרתמה ליוזמת הכינוס. לכבוד הכינוס הוחלט לערוך מסכת ברוח חג השבועות ומגילת רות. כחלק מהמסכת כתבה אילזה את השיר "בוא דודי" המבטא את הקשר בין רות לבועז. חבר הקיבוץ יצחק פוגל (לימים יצחק דרור, שכונה "טוטו") כתב את הלחן לשיר. גורית קדמן, יחד עם גרטרוד קראוס (שהייתה מורה מוערכת לבלט עוד בגרמניה והורתה בלט לרבים, ביניהם למשל יפה ירקוני) הפכו את השיר לריקוד-עם שאותו הורו למשתתפי כינוס המחולות. גורית קדמן הייתה אחראית על נושא המחולות באגודת "הפועל" וכך הורתה את הריקוד ברחבי הארץ, למדריכי ריקודי עם, והריקוד והשיר הופצו. כינוס המחולות הזה היה הראשון מבין שישה, שהאחרון שבהם התקיים בשנת 1968, ולאחר מכן הפך לפסטיבל המחולות בכרמיאל. כינוס המחולות השני בדליה אמור היה להתקיים בקיץ 1946, אך נדחה בשל השבת השחורה. כך שכינוס המחולות השני נערך בשנת 1947 ואליו הגיעו כעשרים אלף מבקרים וחמשת אלפים רקדנים, ששכנו באוהלים בשטחים שסביב הקיבוץ, ביניהם שני נציגי האו"ם ששהו בארץ. אלו היו נציגים של UNSCOP (United Nations Special Committee on Palestine) שהציעו את תכנית החלוקה לארץ. בין השאר ראו נציגי האו"ם הופעה של להקות ערביות בריקוד דבקה והתרשמו מהקשר היהודי-ערבי בארץ. טרם הכינוס השני התעוררה מחאה מצד גורמים דתיים שמחו על עריכת הכינוס בשבת, כמו גם על הריקודים שכונו "ריקודי ערום ותועבה". באחד הימים הגיע אל מזכירות הקיבוץ מכתב בחתימתם של דוד בן-גוריון ויצחק גרינבוים (לימים שר הפנים הראשון) בו הביעו צער על הפגיעה בחוגים הדתיים. אך גם לאחר משלוח מכתב זה, לא שונה מועד הכינוס. דני אפרת מספר בספרו "אדמה קשה אנשים קשים" כיצד בשנת 1946 כרמלה ספקטור מכפר יהושע למדה את הריקוד "בוא דודי" בקורס מדריכי ריקודי עם שנערך בעין-חרוד לאחר חג הפסח באותה השנה, בו הורתה רבקה שטורמן. כששבה כרמלה לכפר-יהושע הוטל עליה לארגן את טקס השבועות בכפר. ההפתעה של אותו אירוע הייתה ריקוד הזוגות של בני כיתה י', בני השש-עשרה. ריקוד זוגות לפי השיר "בוא דודי". ריקוד הזוגות הרשים את בני הכפר לטובה, אך יש המספרים כי היו שראו בו פריצות שעלולה להחליש את ההתמודדות עם אתגרי החיים, שלושה מהרוקדים נפלו בקרבות מלחמת השחרור בדרך לירושלים ונקברו בבית הקברות בקרית ענבים, ואומרים שהיה מהמקטרגים מי שהלך לשם לבקש את סליחת הנופלים. אילזה פלס, סבתי, לאחר שסיימה את לימודיה שימשה שנים רבות כמורה, מחנכת ופעילה במחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי. בגיל חמישים התחילה לרכז קורסים למטפלות בסמינר "אורנים" בטבעון, והמשיכה בכך עד גיל שבעים וחמש. בשנים אלו עשתה שתי הפסקות בהן שימשה שתי קדנציות כמזכירת קיבוץ דליה. במקביל כתבה אילזה פזמונים למסיבות בקיבוץ, וסיפורים קצרים שכמה מהם התפרסמו בחוברות "משמר לילדים". אילזה נפטרה בשנת 2003, בגיל 90 ונקברה בבית העלמין בקיבוץ דליה ליד שמעון בעלה. מספרת בהרחבה איה סגל, בתה של אילזה פלס: בחג שבועות בשנת 1944, לכבוד חגיגות חמש שנים לדליה, הוחלט לערוך מסכת על מגילת רות, ולכבודה כתבה אילזה את המילים לשיר "בוא דודי", ויצחק פוגל (טוטו) כתב את הלחן. אילזה למדה אז בסמינר הקיבוצים בתל-אביב והזמינה את מורתה בסמינר גורית קאופמן-קדמן ללמד את הריקודים למסכת. גורית קדמן הזמינה את גרטרוט קראוס לעזור לה בהוראת הריקודים. המסכת הפכה להיות כנס המחולות הראשון בדליה, כנס מחולות ראשון מבין שישה, כאשר האחרון שבהם התקיים בשנת 1968. השיר "בוא דודי" התפרסם בארץ גם בזכות גורית קדמן שהפכה אותו לריקוד עם והפיצה אותו בכל הארץ. (סיפורה של איה סגל הוא באדיבות זמרשת). עיון נוסף ביצועים נוספים לשיר, בזמרשת ביצוע אינסטרומנטלי, באתר הספריה הלאומית ביצוע אינסטרומנטלי של תזמורת קול ישראל, באתר הספריה הלאומית
בוא דודי	אילזה פלס (גוטמן)	יצחק (טוטו) דרור	להקת ענות		דליה	חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים	חובר לפסטיבל המחולות הראשון בדליה בשנת 1944. הריקוד מאת גורית קדמן. מתוך התקליט פסטיבל הקיבוצים, 1966, ניצוח: נחום היימן מתוך מאמר על השיר שפורסם בעיתון הזמן הירוק 05.02.15 על ידי נכדה של אילזה עמיר סגל: בשנת 1939 קם קיבוץ דליה כאחד הקיבוצים האחרונים שהוקמו בשיטת "חומה ומגדל". הקיבוץ הוקם על ידי עולים מרומניה וגרמניה, ביניהם סבי וסבתי – שמעון ואילזה פלס – שעלו לישראל שנתיים לפני כן, לאחר תקופת הכשרה והדרכה מטעם תנועת "השומר הצעיר" בגרמניה. אילזה הייתה הגננת והמורה של הקבוצה הראשונה בקיבוץ - קבוצת "זמיר" ושל קבוצות נוספות. בשנת 1944, לכבוד שנתו החמישית של הקיבוץ, ובסימן חג השבועות, יזמה אילזה את כינוס המחולות הראשון בקיבוץ. הסיבה לעריכת הכינוס, שלמעשה החל כחגיגת שבועות גדולה ומרשימה במיוחד, לא הייתה רק חמש שנים להקמת הקיבוץ. כיישובים רבים אז, סבלו חברי הקיבוץ ממצב כלכלי קשה. בנוסף, ידיעות שהגיעו מאירופה על ממדיה האמתיים והנוראיים של שואת העם היהודי נגעו ברבים מחברי הקיבוץ שבני משפחותיהם נותרו באירופה. כך שמצב הרוח הכללי בקיבוץ היה ירוד במיוחד. לפיכך, נדרש אירוע מיוחד לרומם את המורל הכללי. אילזה למדה באותו הזמן בסמינר הקיבוצים ומורתה לריקוד הייתה גורית קדמן , בין שתיהן נוצרו קשרי ידידות, בין השאר מכיוון ששתיהן היו ילידות גרמניה. אילזה הזמינה את גורית קדמן לביקור בקיבוץ דליה, כדי לראות כי המקום מתאים לעריכת כינוס מחולות. כשראתה גורית את הפרגולה בקיבוץ – שהייתה למעשה חאן ערבי לשעבר עם במה טבעית ומשטח משופע לקהל, ממנה נשקף נוף המרשים, נרתמה ליוזמת הכינוס. לכבוד הכינוס הוחלט לערוך מסכת ברוח חג השבועות ומגילת רות. כחלק מהמסכת כתבה אילזה את השיר "בוא דודי" המבטא את הקשר בין רות לבועז. חבר הקיבוץ יצחק פוגל (לימים יצחק דרור, שכונה "טוטו") כתב את הלחן לשיר. גורית קדמן, יחד עם גרטרוד קראוס (שהייתה מורה מוערכת לבלט עוד בגרמניה והורתה בלט לרבים, ביניהם למשל יפה ירקוני) הפכו את השיר לריקוד-עם שאותו הורו למשתתפי כינוס המחולות. גורית קדמן הייתה אחראית על נושא המחולות באגודת "הפועל" וכך הורתה את הריקוד ברחבי הארץ, למדריכי ריקודי עם, והריקוד והשיר הופצו. כינוס המחולות הזה היה הראשון מבין שישה, שהאחרון שבהם התקיים בשנת 1968, ולאחר מכן הפך לפסטיבל המחולות בכרמיאל. כינוס המחולות השני בדליה אמור היה להתקיים בקיץ 1946, אך נדחה בשל השבת השחורה. כך שכינוס המחולות השני נערך בשנת 1947 ואליו הגיעו כעשרים אלף מבקרים וחמשת אלפים רקדנים, ששכנו באוהלים בשטחים שסביב הקיבוץ, ביניהם שני נציגי האו"ם ששהו בארץ. אלו היו נציגים של UNSCOP (United Nations Special Committee on Palestine) שהציעו את תכנית החלוקה לארץ. בין השאר ראו נציגי האו"ם הופעה של להקות ערביות בריקוד דבקה והתרשמו מהקשר היהודי-ערבי בארץ. טרם הכינוס השני התעוררה מחאה מצד גורמים דתיים שמחו על עריכת הכינוס בשבת, כמו גם על הריקודים שכונו "ריקודי ערום ותועבה". באחד הימים הגיע אל מזכירות הקיבוץ מכתב בחתימתם של דוד בן-גוריון ויצחק גרינבוים (לימים שר הפנים הראשון) בו הביעו צער על הפגיעה בחוגים הדתיים. אך גם לאחר משלוח מכתב זה, לא שונה מועד הכינוס. דני אפרת מספר בספרו "אדמה קשה אנשים קשים" כיצד בשנת 1946 כרמלה ספקטור מכפר יהושע למדה את הריקוד "בוא דודי" בקורס מדריכי ריקודי עם שנערך בעין-חרוד לאחר חג הפסח באותה השנה, בו הורתה רבקה שטורמן. כששבה כרמלה לכפר-יהושע הוטל עליה לארגן את טקס השבועות בכפר. ההפתעה של אותו אירוע הייתה ריקוד הזוגות של בני כיתה י', בני השש-עשרה. ריקוד זוגות לפי השיר "בוא דודי". ריקוד הזוגות הרשים את בני הכפר לטובה, אך יש המספרים כי היו שראו בו פריצות שעלולה להחליש את ההתמודדות עם אתגרי החיים, שלושה מהרוקדים נפלו בקרבות מלחמת השחרור בדרך לירושלים ונקברו בבית הקברות בקרית ענבים, ואומרים שהיה מהמקטרגים מי שהלך לשם לבקש את סליחת הנופלים. אילזה פלס, סבתי, לאחר שסיימה את לימודיה שימשה שנים רבות כמורה, מחנכת ופעילה במחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי. בגיל חמישים התחילה לרכז קורסים למטפלות בסמינר "אורנים" בטבעון, והמשיכה בכך עד גיל שבעים וחמש. בשנים אלו עשתה שתי הפסקות בהן שימשה שתי קדנציות כמזכירת קיבוץ דליה. במקביל כתבה אילזה פזמונים למסיבות בקיבוץ, וסיפורים קצרים שכמה מהם התפרסמו בחוברות "משמר לילדים". אילזה נפטרה בשנת 2003, בגיל 90 ונקברה בבית העלמין בקיבוץ דליה ליד שמעון בעלה. מספרת בהרחבה איה סגל, בתה של אילזה פלס: בחג שבועות בשנת 1944, לכבוד חגיגות חמש שנים לדליה, הוחלט לערוך מסכת על מגילת רות, ולכבודה כתבה אילזה את המילים לשיר "בוא דודי", ויצחק פוגל (טוטו) כתב את הלחן. אילזה למדה אז בסמינר הקיבוצים בתל-אביב והזמינה את מורתה בסמינר גורית קאופמן-קדמן ללמד את הריקודים למסכת. גורית קדמן הזמינה את גרטרוט קראוס לעזור לה בהוראת הריקודים. המסכת הפכה להיות כנס המחולות הראשון בדליה, כנס מחולות ראשון מבין שישה, כאשר האחרון שבהם התקיים בשנת 1968. השיר "בוא דודי" התפרסם בארץ גם בזכות גורית קדמן שהפכה אותו לריקוד עם והפיצה אותו בכל הארץ. (סיפורה של איה סגל הוא באדיבות זמרשת). עיון נוסף ביצועים נוספים לשיר, בזמרשת ביצוע אינסטרומנטלי, באתר הספריה הלאומית ביצוע אינסטרומנטלי של תזמורת קול ישראל, באתר הספריה הלאומית
דבקה דליה	עמנואל זמיר	עמנואל זמיר	לא ידוע		דליה	ריקוד	חוברה לכנס המחולות הרביעי בדליה ב-1958. לשיר חובר ריקוד בסגנון הדבקה ע"י שמואל (ויקי) כהן, חבר קיבוץ דליה ויוצר מחולות, במיוחד ריקודי דבקה, ובמיוחד בשיתוף עם עמנואל זמיר. התווים נדפסו ב"זמר חג", מבחר שירים משל עמנואל זמיר, הוצאת מרכז לתרבות ולחינוך, 1974. התווים והמידע באדיבות נחומי הרציון .
דודי לי	מן המקורות	נירה חן	רמונה פרנסיס	סטו הכהן	עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	מוזיקה עכשווית; מוזיקה עכשווית, המיטב; מן המקורות; ריקוד; שירי ארץ ישראל	ביצוע בסגנון ווקאליזה בליווי להקת ג'אז ניצוח: סטו הכהן. פסוקים מתוך שיר השירים: פרק ב', פסוק ט"ז; פרק ח', פסוק ה'; פרק ד', פסוק ט'; פרק ד', פסוק ט"ז. השיר הולחן יחד עם השיר 'אתי מלבנון' בשנת 1948 והפך לחלק מריקוד בשם ''מחול השניים'' שיצרה הכוראוגרפית רבקה שטורמן (גם כן מעין-חרוד). ריקוד זה נחשב לאבן דרך בתולדות הריקוד העממי הישראלי משום שלראשונה שולבה בריקוד ה'צעדה התימני ת'.
דודי לי	מן המקורות	נירה חן	להקת ה"עוזים"		עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	ריקוד	פסוקים מתוך שיר השירים: פרק ב', פסוק ט"ז; פרק ח', פסוק ה'; פרק ד', פסוק ט'; פרק ד', פסוק ט"ז. עיון נוסף ביצועים נוספים באתר זמרשת
הבו לנו יין	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת רננים	מרדכי (מוטקה) שלף	רמת יוחנן	חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים	השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר").
הד תבור (סוויטה לתזמורת)	אינסטרומנטלי	יצחק בן צבי; רות אילן-פורת (בן צבי)	לא ידוע		עין דור	אינסטרומנטלי; מוזיקה אמנותית; ריקוד	את המילים של הביצוע המקורי, כמו גם את המנגינה, כתבו יחד רות אילן-פורת (אישתו לשעבר של ב ן-צבי) ויצחק בן-צבי. לכתיבת המילים הייתה שוטפה גם אילנה- בתם. השיר בצורתו המקורית הופיע בחוברת "יצחק בן צבי: הד התבור", 1956, עמוד 3. כוכבה שחר, סיפרה לזמרשת , שהיא למדה את השיר בתור ילדה בשנות ה-50 בקיבוץ, לקראת הטיול השנתי לעמק יזרעאל. הקלטה זו היא תיזמור ועיבוד של השיר בידי לסלו רוט ליצירה סימפונית אינסטרומנטלית (סוויטה). מקור: הספרייה הלאומית עיון נוסף האזינו לגרסה המקורית של השיר באתר זמרשת
הורה	י. אילוני	דוד זהבי			נען	ריקוד
הורה אלונים	עמנואל זמיר	עמנואל זמיר	לא ידוע		אלונים	ריקוד; שירים על קיבוצים	התווים בכתב ידו של עמנואל זמיר. נסרקו מתוך "צליל מרים", עלון/עיתון של "תנועת הזמר הישראלי" שיסד עמנואל זמיר. שנת חיבור השיר, כפי שמופיעה בהדפסה– 1958. יתכן והשיר חובר במלאת 20 שנה להתיישבות הקבע בקיבוץ אלונים. התווים והמידע באדיבות נחומי הרציון .
הורה גינוסר	לא ידוע	לא ידוע	יעקב לופן		גינוסר	ריקוד; שירי עבודה ומולדת	מהשירים הראשונים שהושרו בגינוסר. הביצוע באדיבות הספרייה הלאומית. עיון נוסף האזינו לשירים נוספים בביצועו של יעקב לופן בספריה הלאומית
הורה מלכדת (דירי דירי)	לא ידוע	עממי חסידי	שלמה כינרתי	יקותיאל שור	כנרת	הרכבים קוליים; חג המשק; ריקוד; שירים ישנים ואהובים	מתוך מופע שהתקיים לכבוד יובל לכנרת (1963). שיר שנקרא " הורה מלכדת " ( או " דירי דירי ", או כפי שהכנרתים מכנם אותו " המנון כנרת ") בביצוע שלמה כינרתי מראשוני כנרת. לחן: עממי חסידי. עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת
יחד! (שיר הורה)	אברהם (מיקו) בר-נור	אברהם (מיקו) בר-נור			שמיר	ריקוד; שירי עבודה ומולדת
למרות הכל	עמנואל לין	בנימין (חתולי) עמר	מקהלת הישוב		משמר העמק	הרכבים קוליים; חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי הווי	נכתב לחג פורים במשמר העמק בשנות השלושים. עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת"
למרות הכל	עמנואל לין	בנימין (חתולי) עמר	מקהלת הקיבוץ	גיורא דיאמנט	משמר העמק	הרכבים קוליים; חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי הווי	נכתב לחג פורים במשמר העמק בשנות השלושים. עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת"
מחול הגת	דב שי	יזהר ירון (פפר)	חבורת רננים	גיל אלדמע	עין השופט	ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	בשנת 1951, חיברה ירדנה כהן על בסיס לחן השיר, ריקוד עם לזוגות מעורבים.
מי זאת עולה מן המדבר	מן המקורות	דליה כהן (כרמי)	סמדר כרמי גיברמן		עין חרוד איחוד	מן המקורות; ריקוד	נכתב לקיבוץ עין חרוד כשיר לריקוד. נרקד בפסטיבל הקיבוצים בצמח. סמדר כרמי גיברמן (אחותה של דליה) מלווה עצמה בתוף. הוקלט ע"י יפתח מזור (פרויקט שירה עובדת) לצורכי תיעוד. המילים מתוך: שיר השירים ג', ו' שיר השירים ח', ב' (לא מילה במילה)
מסכת גדעון	מן המקורות	דליה כהן (כרמי)	חברי המשק	דליה כהן (כרמי)	עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	מוזיקה אמנותית; מן המקורות; ריקוד	מוסיקה להופעת מחול של רבקה שטורמן. בוצע באזכרה במלאת 30 לפטירתה של דליה, על ידי זמרי עין-חרוד בניצוחה של דליה טבנקין.
מפוחית	אברהם שלונסקי	דוד זהבי			נען	ריקוד	שיר של תנועת הנוער העובד
עדרים	אינסטרומנטלי	מתתיהו שלם (ויינר)	הלהקה החדשה לריקודי עם	משה לוסטיג	רמת יוחנן	ריקוד; שירי רועים
ענה לי	זאב חבצלת	זאב חבצלת	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	בית אלפא	ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי משוררים	נכתב והולחן לפני קום המדינה. הביצוע הנוכחי הוא של חבורת שהם והוא הוקלט בשנת 2001. עיון נוסף זמרשת
ענה לי	זאב חבצלת	זאב חבצלת	נחמה הנדל	נחמה הנדל	בית אלפא	ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי משוררים; שירים ישנים ואהובים	נכתב והולחן לפני קום המדינה. אחד השירים היחידים (או אולי השיר היחיד) המוכרים בלחנו של חבצלת שבדרך כלל היה כותב מילים. עיון נוסף השיר ב זמרשת
פזמון הגז	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)		בוניה שור	בית אלפא; נצר סירני; רמת יוחנן	הרכבים קוליים; ריקוד; שירי עבודה ומולדת	הקלטה: קול ישראל
פצח בזמר	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	רמת יוחנן	הרכבים קוליים; חג המשק; ריקוד; שירי הווי; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר").
קומה אחא	יצחק שנהר	שלום פוסטולסקי	מקהלת צדיקוב		עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	ריקוד; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
שיר ריקוד	אינסטרומנטלי	אברהם דאוס	תזמורת רשות השידור	שבתי פטרושקה		ריקוד	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
שירו השיר	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	תמר רז	נחום (נחצ'ה) היימן	רמת יוחנן	חג המשק; ריקוד; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר").
שירו השיר	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	רמת יוחנן	הצגות; הרכבים קוליים; חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי מלחמה; שירים ישנים ואהובים	השיר נכתב כשיר סיום למחזה לבני נוער "לעת מצור", על המצור על ירושלים בתקופת סנחריב מלך בבל. לאחר קום המדינה הוסיף מתתיהו שלם את המילים "זאת הקרת המשוחררת - ירושלים". השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר").
שירו השיר	אינסטרומנטלי	מתתיהו שלם (ויינר)	חמישיית גלבוע	נחום (נחצ'ה) היימן	רמת יוחנן	אינסטרומנטלי; חג המשק; ריקוד; שירי חגים	השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פיינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
שמחו נא	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	אסנת פז		בית אלפא	חג המשק; ריקוד; שירי חגים	השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת
שמעו שמעו	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	מקהלת המוסד החינוכי בהרי אפרים	דב (דובי) כרמל	בית אלפא; רמת יוחנן	חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים	ההקלטה באדיבות הספריה למוזיקה, אוניברסיטת בר אילן. נכתב למסכת ''נבל ואביגייל''. בטקס העומר ברמת יוחנן יש ריקוד לפי השיר הזה. לצפיה בריקוד לחצו כאן . השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת"
שמעו שמעו	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	גוני בר-סלע	ישי קנול	רמת יוחנן	חג המשק; מוזיקה אמנותית; ריקוד; שירי הווי; שירי חגים; שירי משוררים	קטע מתוך המחזור ''שירי מתתיהו'' שעיבד ישי קנול , מלחין, בן קיבוץ רמת יוחנן. ליצירה המלאה לחצו כאן . נגנים: חליל – איריס גופר, קלרנית – ניצן כספי, ויולה – יעקב אבנט, צ'לו – הלל צורי, נבל – אפרת לברי. השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פיינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). כתב מתתיהו שלם: לצורך חג הגז המקובל בין הנוקדים כתבתי במיוחד חזיון תנכ"י בשם "נבל ואביגיל". באותו הזמן הייתי מורה ומחנך של חברת נוער א"י ובתוכם חניכים מעדות המזרח. לכן נכתבו הלחנים במיוחד בסגנון מזרחי-מקראי, כפי שאנו נוטים לחשוב. בהצגה שולבו מלבד השיר "שמעו שמעו" גם "שישו ושמחו" ו"פצח בשיר".	6. שמעו, שלם, רמת-יוחנן
שמעו שמעו	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	רמת יוחנן	חג המשק; ריקוד; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). כתב מתתיהו שלם: לצורך חג הגז המקובל בין הנוקדים כתבתי במיוחד חזיון תנכ"י בשם "נבל ואביגיל". באותו הזמן הייתי מורה ומחנך של חברת נוער א"י ובתוכם חניכים מעדות המזרח. לכן נכתבו הלחנים במיוחד בסגנון מזרחי-מקראי, כפי שאנו נוטים לחשוב. בהצגה שולבו מלבד השיר "שמעו שמעו" גם "שישו ושמחו" ו"פצח בשיר".