שירים

שירים

שם השיר	מילים	לחן	ביצוע	עיבוד	ישוב	תיוג			שיר ראשי
אביב	לא ידוע	נסים נסימוב	לא ידוע	לא ידוע	מעברות	שירי ארץ ישראל
אביב וקיץ	עמירם קופר	עמירם קופר	רביעיית בנות מניר-עוז	דוד מורס	ניר עוז	הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה	המעבד דוד מורס מלווה בפסנתר ע"י תלמה גלצור.	אביב וקיץ
אגדת דשא	מאיר אריאל	מאיר אריאל	דני חנוך; מאיר אריאל; מתי כספי; שלום חנוך		משמרות	שירי ארץ ישראל; שירי הווי; שירי חתונות; שירים מוכרים ואהובים	מתוך 'קיבוץ בלב' (1992), באדיבות הטלוויזיה הישראלית.
אגדת חורף	עמי השרוני	מוני אמריליו	שלישיית יפעת	צביקה כספי	יפעת	הרכבים קוליים; חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי הווי; שירי הווי, המיטב ; שירי טבע ועונות השנה	נכתב ליובל ההתיישבות בעמק. ההקלטה המקורית מחגיגות היובל ליפעת (1977) בביצוע שלישית יפעת.	נכתב לחג היובל ליפעת
אגלי טל	משה פישביין	יזהר ירון (פפר)	תמר רז	צבי אבני	עין השופט	שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירים ישנים ואהובים	שיר קנוני בתרבות העברית. עיון נוסף אליהו הכהן מראיין את יזהר ירון על השיר (סרטון) אגלי טל, בביצוע מקהלת ילדים (מתוך תוכנית הזמר 'שיר לי' של החינוכית) אגלי טל- סיפורו של שיר
אגלי טל	משה פישביין	יזהר ירון (פפר)	עדה אריאלי	חיים ברקני	עין השופט	הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה	שיר קנוני בתרבות העברית. עדה אריאלי מלווה ע"י מקהלת בנות שער הגולן אותן היא מדריכה. השיר הוקלט בשנת 1968. עיון נוסף אליהו הכהן מראיין את יזהר ירון על השיר (סרטון) אגלי טל, בביצוע מקהלת ילדים (מתוך תוכנית הזמר 'שיר לי' של החינוכית) אגלי טל- סיפורו של שיר
אגלי טל	משה פישביין	יזהר ירון (פפר)	העופרים		עין השופט	שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה	שיר קנוני בתרבות העברית. עיון נוסף אליהו הכהן מראיין את יזהר ירון על השיר (סרטון) אגלי טל, בביצוע מקהלת ילדים (מתוך תוכנית הזמר 'שיר לי' של החינוכית) אגלי טל- סיפורו של שיר עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אגלי טל	משה פישביין	יזהר ירון (פפר)	עמית פישביין		עין השופט	שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי טבע ועונות השנה	שיר מתוך הדיסק 'לאור ולצלילים'- ביצועים חדשים לשירי המלחינים יזהר ירון ויעקב שגיא (עין השופט). לפרטים נוספים ולרכישת הדיסק (30 ₪ בלבד) כנסו ל' נענע דיסק' . עיבוד והפקה מוזיקלית: חגית רוזמרין, אייל לבר, אייל לומן, אביב רם עמית פישביין: שירה חגית רוזמרין: חליל אייל לבר: גיטרה קלאסית, גיטרה אקוסטית אביב רם: בס אייל לומן: כלי הקשה אגלי טל הוא שיר קנוני בתרבות העברית. עיון נוסף אליהו הכהן מראיין את יזהר ירון על השיר (סרטון) אגלי טל, בביצוע מקהלת ילדים (מתוך תוכנית הזמר 'שיר לי' של החינוכית) אגלי טל- סיפורו של שיר עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אדמה	אברהם ברוידס	דוד זהבי	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	נען	הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה	הוקלט ב-1997. עיון נוסף: אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת".
אדמה	אברהם ברוידס	דוד זהבי	דפנה זהבי; הלל זהבי	ערן זהבי	נען	הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה	מתוך אירוע לכבוד דוד זהבי בארכיון הצליל הלאומי. באדיבות הספריה הלאומית ומשפחת זהבי.
אדמתנו	ורנר קירשבאום	מיכל אמיר	לא ידוע	לא ידוע	הזורע	שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה	גרמניה "המגבית" 1934.
אהבה במנגינת הלוי	נתן יונתן	יחזקאל דורי	ענת ענתבי	אילון אבירם	בית השיטה	שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי משוררים
אהבת ערב	נתן יונתן	שושנה לוי	שלישיית המעפיל	צביקה כספי	המעפיל	שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי משוררים	השיר יצא בתקליט הראשון של שלישיית המעפיל (1975) ואף נתן לתקליט את שמו. ההקלטה הנוכחית היא מתוך 'ערב שירים לדני', 1977.
אהבתה של תרזה דימון	לאה גולדברג	מנחם קול	להקת מגדלי הקינרס	מנחם קול	רם-און	שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי משוררים	מתוך: "על במותיך"- ערב פזמונים שנערך בקיבוץ גבת לזכרו של יוסף פינסקי , 1967 או 1968.
אהבתי הרוח	אלישבע ביחובסקי	דב ירמיה			נהלל	שירי ארץ ישראל	שירו היחידי של דב ירמיה שנודע ברבים. תווים בכתב ידו של דב ירמיה. מארכיונו האישי של אליהו הכהן ובאדיבותו. עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת
אולי	טוביה ריבנר	מוני אמריליו	מוני אמריליו	מוני אמריליו	מרחביה	שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים	מתוך הדיסק ''אחותי הקטנה'' שהולחן ע"י מוני אמריליו כשי ליום הולדתו ה-90 של חברו המשורר טוביה ריבנר, למילותיו. הדיסק יצא לאור בשנת 2013.
אור בגבעה	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	מקהלת יזרעאל	סטאס גברילוב	יזרעאל	הצגות; הרכבים קוליים; חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב	השיר חובר להצגה "נאום הכוס ציפן הלילה" במסגרת חג ה-15 ליזרעאל והפך להיות למעין המנון קיבוץ יזרעאל. הושר במקור על ידי דורית צמרת.	אור בגבעה
אור בגבעה	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר		יזרעאל	הצגות; חג המשק; שירי ארץ ישראל	גיטרה: נגה אשד הוקלט על-ידי זֶמֶרֶשֶׁת 2.10.2014 השיר חובר להצגה "נאום הכוס ציפן הלילה" במסגרת חג ה-15 ליזרעאל והפך להיות למעין המנון קיבוץ יזרעאל. הושר על ידי דורית צמרת. עיון נוסף האזינו לשירים שהקליט מזיכרונו אמנון בקר באתר זמרשת
אור היום דעך	נתן יונתן	יזהר ירון (פפר)	לא ידוע	דב (דובי) כרמל	עין השופט	שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירים ישנים ואהובים	באדיבות הספריה למוזיקה, אוניברסיטת בר אילן.
אור היום דעך	נתן יונתן	יזהר ירון (פפר)	טל כהן שלו	אביב רם	עין השופט	מוזיקה עכשווית; מוזיקה עכשווית, המיטב; שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים	שיר מתוך הדיסק 'לאור ולצלילים'- ביצועים חדשים לשירי המלחינים יזהר ירון ויעקב שגיא (עין השופט). לפרטים נוספים ולרכישת הדיסק (30 ₪ בלבד) כנסו ל' נענע דיסק' . רבקה רוגע: כינור עמרי להב: גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית, Lap Steel אביב רם: בס דני כהן: תופים
אור וירושלים	יוסף שריג	יוסף שריג	הגבעטרון		בית השיטה	שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב	בתוכנית טלוויזיה אשר שודרה בשנת 1992 סיפרה המשוררת והמלחינה נעמי שמר על סיפור הולדתו של השיר, כפי שסופר לה מפי אמו של המשורר, תקווה: ביום חורף בשנת 1965 נסעה משפחת שריג מעמק יזרעאל לירושלים, כדי להביא למנוחות את הסבתא אשר הלכה לעולמה. היה זה יום חורף גשום, אך עם הגיעם לאזור שער הגיא הופיעה לפתע השמש ונראתה קשת בענן. ב-1972 התבקש שריג להלחין שיר ללהקת הגבעטרון במלאת חמש שנים לאיחוד ירושלים, וכך נולד השיר, אשר הפך לאחד מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי.	אור וירושלים
אור וירושלים	יוסף שריג	יוסף שריג	הפרברים		בית השיטה	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	בתוכנית טלוויזיה אשר שודרה בשנת 1992 סיפרה המשוררת והמלחינה נעמי שמר על סיפור הולדתו של השיר, כפי שסופר לה מפי אמו של המשורר, תקווה: ביום חורף בשנת 1965 נסעה משפחת שריג מעמק יזרעאל לירושלים, כדי להביא למנוחות את הסבתא אשר הלכה לעולמה. היה זה יום חורף גשום, אך עם הגיעם לאזור שער הגיא הופיעה לפתע השמש ונראתה קשת בענן. ב-1972 התבקש שריג להלחין שיר ללהקת הגבעטרון במלאת חמש שנים לאיחוד ירושלים, וכך נולד השיר, אשר הפך לאחד מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי.	אור וירושלים
אור ירד על שדותינו	זאב חבצלת	נחום (נחצ'ה) היימן	בנות שער הגולן	חיים ברקני	בית אלפא	הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירים מוכרים ואהובים	מתוך התקליטור "אשכולית - משירי זאב חבצלת" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי.
אורחה במדבר	יעקב פיכמן	דוד זהבי	נתנאלה		נען	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	מתוך האלבום "שלא יגמר לעולם - משיריו של דוד זהבי". עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת".
אורחה במדבר	יעקב פיכמן	דוד זהבי	מקהלת העפרוני		נען	הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב	עיון נוסף: אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת".
אורחה במדבר	יעקב פיכמן	דוד זהבי	שלישיית אדלר	שמעון כהן	נען	שירי ארץ ישראל	עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת".		+
אורן אדום	פניה ברגשטיין	שמואל (שמוליק) זוהר	שולי נתן		שדה נחום	שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים
אחד מרגבי השדה	דוד אגמון	חיים (יוקי) אהוביה	אברהם פררה		בית השיטה	שירי ארץ ישראל		אחד מרגבי השדה
אחד מרגבי השדה	דוד אגמון	חיים (יוקי) אהוביה	מקהלת המוסד החינוכי "מבואות עירון"	נחום (נחצ'ה) היימן	בית השיטה	שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה	בלווית חמישיית גלבוע (להקה כלית) - בנצוח בתיה שטראוס
אחותי כלה	מן המקורות	נחום (נחצ'ה) היימן	מקהלת המוסד החינוכי "מבואות עירון"		בית אלפא	מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	פסוקים מתוך 'שיר השירים'. שנת הקלטה: 1964. מקור ההקלטה: הספרייה הלאומית
אין ברירה צריך ללמוד עברית	חווה (חווי) כספי	דוד ילין	צמד עין דור		עין דור	הצגות; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב	דוד (מלחין השיר) ואשתו, יונה, הופיעו, בתחילה בקיבוץ ואח"כ בכל הארץ בשם "צמד עין דור" והיו שקראו להם: יעל ודוד, צמד "עין דור". חוה שכתבה את השיר נתנה אותו לדוד, כדי שישירו אותו בהופעותיהם. הם השתתפו בתכנית "ניחוחי חציר", שירים מהקיבוצים וההתיישבות העובדת, שהוקלטו והושמעו ברדיו, ואף נדפסו בחוברות בעריכת דב כרמל מקיבוץ דליה. השיר הופיע בתקליט "ניחוחי חציר'' 1972, בהקלטה בהופעה (לא באולפן). השיר הודפס בחוברת "עברית נדברה, עברית נזמרה", בהוצאת מכללת קיי (ב"ש), בעריכת נחומי הרציון במסגרת שירי זמר לשנת הלשון העברית, תש"ן (1990-1989). כמו כן, הוא נכלל במועדון הזמר בני-שמעון, באותו שם, בשירון מס' 166, חשוון תשס"ג - אוקטובר 2002. המילים המצורפות מתוך השירון והתווים הם בשכתוב של נחומי הרציון שאף חלק איתנו את שאר המידע אודות השיר.
אכלו ילדים, לחם תוצרת	אהרון זאב	שרה לוי-תנאי	לא ידוע	לא ידוע	דגניה א	שירי ארץ ישראל; שירי הווי; שירים על קיבוצים	השיר אמנם לא נכתב בדגניה, אך כותבו חי בה מספר שנים בעבר. השיר היה מושר כדרך קבע ע"י ילדי דגניה. עיון נוסף על השיר וביצועים שלו באתר זמרשת
אל ארצי	רחל בלובשטיין	יהודה שרת	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	יגור	שירי ארץ ישראל; שירי משוררים	עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת".
אל ארצי	רחל בלובשטיין	יהודה שרת	שמעון ישראלי		יגור	שירי ארץ ישראל; שירי משוררים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אל ארצי	רחל בלובשטיין	יהודה שרת	רבקה רז	אריה לבנון	יגור	שירי ארץ ישראל; שירי משוררים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אל ארצי	אינסטרומנטלי	יהודה שרת	תזמורת קול ישראל	חנן וינטרניץ	יגור	שירי ארץ ישראל; שירי משוררים	ניצוח על תזמורת קול ישראל: לסלו רוט עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אל ארצי	רחל בלובשטיין	יהודה שרת	נתנאלה		יגור	שירי ארץ ישראל; שירי משוררים; שירים ישנים ואהובים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אל ארצי	אינסטרומנטלי	יהודה שרת	תזמורת קול ישראל	שבתי פטרושקה	יגור	שירי ארץ ישראל; שירי משוררים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אל גינת אגוז	מן המקורות	שרה לוי-תנאי	הפרברים	יוסי חורי	רמת הכובש	שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי שבת וחג, המיטב; שירים מוכרים ואהובים	הולחן לפסח ברמת הכובש (שיר השירים) בשנת 1943. המילים מתוך שיר השירים: ו', י"א ז', י"ב-י"ג ד', ט"ז עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אל גינת אגוז	מן המקורות	שרה לוי-תנאי	שושנה דמארי		רמת הכובש	מן המקורות; שירי ארץ ישראל	מתוך שיר השירים: ו', י"א ז', י"ב-י"ג ד', ט"ז עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אל גינת אגוז	מן המקורות	שרה לוי-תנאי	נעמי צור		רמת הכובש	מן המקורות; שירי ארץ ישראל	מתוך שיר השירים: ו', י"א ז', י"ב-י"ג ד', ט"ז עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אל גינת אגוז	מן המקורות	שרה לוי-תנאי	תיאודור ביקל		רמת הכובש	מן המקורות; שירי ארץ ישראל	מתוך שיר השירים: ו', י"א ז', י"ב-י"ג ד', ט"ז עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אל גינת אגוז	מן המקורות	שרה לוי-תנאי	חנה אהרוני		רמת הכובש	מן המקורות; שירי ארץ ישראל	מתוך שיר השירים: ו', י"א ז', י"ב-י"ג ד', ט"ז עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אל גינת אגוז	מן המקורות	שרה לוי-תנאי	רן אלירן ונחמה הנדל		רמת הכובש	מן המקורות; שירי ארץ ישראל	מתוך שיר השירים: ו', י"א ז', י"ב-י"ג ד', ט"ז עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אל גינת אגוז	מן המקורות	שרה לוי-תנאי	אהובה צדוק	נחום נרדי	רמת הכובש	מן המקורות; שירי ארץ ישראל	מתוך שיר השירים: ו', י"א ז', י"ב-י"ג ד', ט"ז עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אל הגליל נעפיל	דב ירמיה	דב ירמיה				שירי ארץ ישראל	נכתב לקראת העלייה לחניתה. חברי גבע למדו אותו ממעפילי חניתה זמן קצר לאחר עלייתם לקרקע. התווים בכתב ידו של דב ירמיה. מארכיונו האישי של אליהו הכהן ובאדיבותו. עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת
אל הנגב	יוסי דביר	יוסי דביר	בשמת מלכה		גבים	שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירי עבודה ומולדת
אל תלכי ללקט בשדה אחר	מן המקורות	נירה חן	תזמורת קול ישראל	שבתי פטרושקה	עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	אינסטרומנטלי; מוזיקה אמנותית; שירי ארץ ישראל	בהשראת דברי בעז לרות - מגילת רות
אלי חופי אדמת מולדת	ראובן סיון	יזהר ירון (פפר)	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	עין השופט	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	הוקלט ב-2004.
אלעד ירד אל הירדן	אברהם זיגמן	אברהם זיגמן	חבורת "ניחוחי חציר"		נחשון	שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירים מוכרים ואהובים	מתוך תכנית הרדיו 'ניחוחי חציר'
אלעד ירד אל הירדן	אברהם זיגמן	אברהם זיגמן	דודו זכאי	מתי כספי	נחשון	שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב	מתוך תכנית הרדיו 'ניחוחי חציר'
אם זיתים נטעת	דינה נצר	חיים ברקני	לא ידוע		חוקוק	שירי ארץ ישראל	נכתב והולחן לחג ה-25 של חוקוק
אם כל העולם קרקס	אברהם בן זאב	יעקב (יענקל'ה) שגיא	דודו זכאי	דב (דובי) כרמל	עין השופט	כללי; שירי ארץ ישראל	באדיבות הספריה למוזיקה , אוניברסיטת בר אילן .
אנחנו נבנה	עמי השרוני	מוני אמריליו	לא ידוע	לא ידוע	גבת	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי עבודה ומולדת	על השיר: השיר נכתב למופע "עמק עמק אגדה" בחג היובל להתיישבותנו בעמק, תשל"ז (1977) והושר על ידי שלישיית יפעת: חגי מירום, בני אדר ויובל דורי. בטורים מקבילים מזכיר השיר את קורותיהם של ותיקי גבת וקבוצת השרון. פינסק – העיר (והאֵם) ברוסיה הלבנה, שממנה הגיעו רוב ותיקי גבת (הקבוצה ע"ש קדושי פינסק( טבריה – תחנה בדרכם של ותיקי גבת בסלילת כביש חיפה-טבריה. חורן – העלייה לחורן היתה משאת נפשם של ותיקי השרון – חלום שלא התגשם. נוה שאנן – קבוצת השרון התגבשה בתחילת דרכה כקבוצת בניין בחיפה, בבניית שכונות נוה שאנן ובת-גלים. תר פא גימל –תרפ"ג, 1923 תלפיות – חברים מוותיקי גבת היו קבוצת בניין בירושלים שבנתה את שכונת תלפיות. מחצבת רטיסבון – המחצבה מאחורי מנזר רטיסבון בירושלים, שממנה נלקחו אבנים לבניין העיר בשנות ה-20 ג'דה – רמת ישי; ותיקי קבוצת השרון עסקו בסלילת הכביש מחיפה לג'דה. עין בדה – המעיין למרגלות רמת דוד, שלידו התיישבו ראשוני קבוצת השרון בעלותם להתיישבות בעמק. עפולה – אחת מתחנות חייה של קבוצת השרון (עבודה בבניין). מגדיאל – היום חלק מהוד השרון, חלק מוותיקי גבת עסקו בייבוש הביצות באזור זה. חינין – תרופה נגד מלריה (קדחת), שבה חלו רבים ממייבשי הביצות. יבנאל ובית גן – אחרי תקופת הבניין בחיפה, עברה קבוצת השרון לבית גן ועבדה בשדות הטבק של בית גן ושל יבנאל הסמוכה. שוב כאן – ביפעת.	אנחנו נבנה
אני לדודי	מן המקורות	נסים נסימוב	ביצוע ל'שיר השירים' (נסימוב); יהודית רביץ	לא ידוע	מעברות	הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי חתונות	"אני לדודי" מתוך "שיר השירים" של ניסים ניסימוב, מתוך מופע שהתקיים בשנת 2006 עם סימפונט רעננה בניצוחו של עומר וולבר. סולנית: יהודית רביץ ו______________. ביצוע מחודש כ שישים ושלוש שנה לאחר ביצועו המקורי, כמופע קהילתי בקיבוץ מעברות.	אני לדודי
אני נושא עימי	יעקב אורלנד	דוד זהבי	הגבעטרון		נען	שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי זיכרון; שירי זיכרון, המיטב; שירים מוכרים ואהובים	מתוך האלבום "שלא יגמר לעולם - משיריו של דוד זהבי" עיון נוסף: אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת".
אנשי העלייה השנייה	נתן אלתרמן	יוסף שריג	הגבעטרון		בית השיטה	הרכבים קוליים; חגי מחזור ובר מצווה; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי משוררים	שיר זה הולחן עבור טקס בר מצווה בקיבוץ	אנשי העלייה השנייה
אנשי השדה (שרשרת)	חיים נחמן ביאליק	שלום פוסטולסקי	משתתפי המופע ''בגלל הרוח''	אילון אבירם	עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי עבודה ומולדת	לא לחם קלוקל, מילים: ח.נ ביאליק, לחן: שלום פוסטולסקי (עין חרוד) פלדה כחולה ('עמק'), רפאל אליעז, מרק לברי (לא נוצר בעין חרוד) עיון נוסף עוד על השיר 'לא לחם קלוקל' וביצועים נוספים באתר זמרשת
אסוף את המעשים	איתמר פרת	נעמי שמר	בצל ירוק		חצרים	שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירים מוכרים ואהובים	השיר נכתב מתוך תחושותיו של איתמר פרת (בן מושב), לאחר שאחותו, חברת קיבוץ חצרים, יצאה מהקיבוץ לכביש הראשי לרכיבת אופניים ונדרסה למוות. בדרכו ללווייה, לפני שער הקיבוץ, השתהה מספר דקות ומילות השיר פרצו ממנו. נעמי שמר התארחה בקיבוץ חצרים אצל חברים לשישי-שבת. לגמרי במקרה היא נתקלה בחוברת זיכרון לאחותו של איתמר בה היה השיר... וכך נולד אחד השירים היחידים שהלחינה שמר שלא היא כתבה.
אצא לכיוון השדה	מתן אשכנזי	מתן אשכנזי	מתן אשכנזי	לא ידוע	מעברות	מוזיקה עכשווית; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי טבע ועונות השנה		אצא לכיוון השדה
ארבעה	מאיר מינדל	מאיר מינדל	נעמן דג	לא ידוע	נגבה	שירי ארץ ישראל; שירי הווי; שירי זיכרון; שירי מלחמה; שירים ישנים ואהובים	השיר מתאר את הימים הראשונים של נגבה.	ארבעה
ארץ הכנרת	איתן פרץ	יעקב פאוסט			צאלים	שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה
ארץ הנגב	זאב חבצלת	שלמה יפה	הגבעטרון	שלמה יפה	בית אלפא	הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירים מוכרים ואהובים	מתוך התקליטור "אשכולית - משירי זאב חבצלת" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי. מקורו הוא בספר בראשית, בסיפור על יצחק בטרם פגש ברבקה: סב וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא, בְּאֵר לַחַי רֹאִי; וְהוּא יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב ( פרק כד' פסוק סב' ).
ארץ השירים שלי	עידית חכמוביץ'	עידית חכמוביץ'	חבורת דומיננטה; רחל חובב	צבי שרף	יגור	שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב	השיר מוקדש לנעמי שמר ולשיריה	ארץ השירים שלי
ארץ זבת חלב ודבש	מן המקורות	אליהו גמליאל	שמשון בר-נוי		רמת יוחנן	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	גמליאל מספר: "שכבר למדתי במידרשה למחנכים למוזיקה בת"א, אמר לי מתתיהו (שלם. י.מ) שהוא זקוק לשירים לאיזה מחזה תנ"כי על המרגלים. נסגרתי באולם המוזיקה בקיבוץ (רמת יוחנן. י.מ) והתחלתי רוקד, שר, צועק בקולי קולות, רואה בעיני רוחי כל מיני דמויות תנ"כיות- את המרגלים החוזרים עם אשכול ענבים, את העם הרוקד באקסטאזה. הבאתי את זה באותו שבוע כתרגיל בשני קולות (נמוך וגבוה) לשיעור הריתמיקה אצל קטה יעקב, ומשני הקולות האלה נולדה המנגינה האחת של 'ארץ זבת חלב', כאשר חלק אחד של השיר הוא גבוה והשני נמוך...". עיון נוסף עוד אודות השיר ו ביצועים נוספים בזמרשת
ארץ חמדה	בינה כרמי	בינה כרמי	חן כרמי	נתלי גולדברג	מעגן מיכאל	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי טבע ועונות השנה	בינה כרמי מספרת על השיר: ה שיר נכתב בשנת 1999 לכבוד חג יובל ה-50 לקיבוץ מעגן מיכאל . לקראת החג הוכרזה תחרות כתיבת שיר היובל . נכתבו שיר ים רבים באנונימיות של הכותבים. ועדה מקצועית מיינה את ה שיר ים והציגה לבחירה את חמשת ה שיר ים הראויים ביותר שנבחרו על ידה. ה שיר ים צולמו ושודרו ע"י אנשי הוידאו המקומי שלנו בערוץ המקומי. נערכה בחירה בקלפי במשך שבוע. הבחירה היתה פתוחה לכל (מגיל 8 עד 80...). ארץ חמדה נבחר ל שיר היובל ובוצע בחג.	ארץ חמדה
אשירה לאדוניי	מן המקורות	שלום פוסטולסקי	תזמורת רשות השידור	מרק לברי	עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
אשר בקשו יד אחותי	אבא קובנר	שלמה עומר	אמיר גינת	שלמה עומר	עין החורש	שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי משוררים	השיר נכתב על ידי אבא קובנר, מן הדמויות החשובות והבולטות של המדינה הגדלה והמתפתחת. דמות הרואית שתרמה תרומה מכרעת וענפה למדינה הן בפועלה החלוצי והן בפועלה הטקסטואלי-שירתי. שיר זה נכתב על ידי אבא קובנר על אחותו שנספתה בשואה. על הביצוע: בפרוס שנת היובל לקיבוץ עין החורש (1979) ועם פתיחת שערי אולם התרבות, התקיים ערב "שירי משוררים", ערב שכולו פרי עטם של חברי קיבוץ עין החורש ובניו. השירים הוגשו להלחנה למלחינים חברי קיבוצים ברחב הארץ וחברי קיבוצים היו המבצעים-זמרים ונגנים. שש שנים מאוחר יותר (1985) ועל פי אותו רעיון, נערך ערב שירים שני- "כל אחד עוד קצת ילד" – הפעם היו אלה שירי ילדים. השנה, שנת ה-70 ליסוד הקיבוץ, אנחנו מגישים אוסף משני הערבים הללו. אנחנו מקווים שרוח השירה והיצירה תמשיך לשרור בבתינו.
אשרי הגפרור	חנה סנש	אברהם דאוס	טוביה לוי		רמת הכובש	שירי ארץ ישראל; שירי זיכרון; שירים ישנים ואהובים	ליווי בפסנתר: משה לוסטיג עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
את אדמה	אריה יחיאלי	עממי בדואי	מקהלת הקיבוץ הארצי		רביבים	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	את השיר כתב אריה יחיאלי ז"ל מראשוני קיבוץ רביבים שנהרג בראשיתה של מלחמת השחרור. את הלחן הוא לקח משני שירים בדואים שספג מתושבי הסביבה. הביצוע הנוכחי הוא מתוך 'קיבוץ בלב' (1992), באדיבות הטלוויזיה הישראלית. את התווים כתבה עבורנו במיוחד מינה אשד, מורה למוזיקה ומוותיקות קיבוץ רביבים. עיון נוסף עוד אודות השיר וביצועים נוספים בזמרשת
את חכי לי	אברהם שלונסקי	דוד זהבי			נען	שירי אהבה; שירי ארץ ישראל	מילות השיר מאת קונסטנטין סימונוב, תורגם לעברית ע"י אברהם שלונסקי עיון נוסף: אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת".
את שואלת בתי	יגאל שחר	יוסף שריג	עוזי מאירי		מעוז חיים	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב	שיר זה נכתב לחג הל"ה שנים של מעוז חיים	את שואלת בתי
את תלכי בשדה (האומנם)	לאה גולדברג	חיים ברקני	אביבה שחף		שער הגולן	שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי זיכרון; שירי משוררים
אתי מלבנון	מן המקורות	נירה חן	אביבה רוה; הלל (אילקה) רוה		עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד	מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	מתוך הפסוקים משיר השירים: ד', ח', א'; ה', ט"ז. שנת הלחנה: 1948 עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת ביצוע של דוד שנייער (David Shneyer)
בא השמש	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	יהלי תורן	איתמר ארז	רמת יוחנן	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר.
באור חדש	איתן דור	לא ידוע	איתן דור	לא ידוע	גן שמואל	מוזיקה עכשווית; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי הווי		באור חדש
באנה הבנות	ברכה נאור	אורי גבעון	חנה אהרוני	שי בורשטיין	שער העמקים	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	עיון נוסף אודות השיר וביצועים רבים נוספים באתר זמרשת
באנה הבנות	ברכה נאור	אורי גבעון	אורנים צבר; גאולה גיל		שער העמקים	שירי ארץ ישראל; שירים מוכרים ואהובים	עיון נוסף אודות השיר וביצועים רבים נוספים באתר זמרשת
בבוא שבת	יהודה ארצי	גיל אלוני	גיל אלוני	גיל אלוני	מזרע	שירי ארץ ישראל; שירי שבת; שירי שבת וחג, המיטב	יהודה ארצי ז"ל, היה אחראי במשך שנים על טקס קבלת השבת בקיבוץ מזרע. הוא כתב את המילים הללו כברכה להדלקת הנרות, שהוקראה כל ערב שבת. לפני מספר שנים, הלחינה גיל אלוני את ברכת הנרות שזכרה מילדותה, והפכה אותה לשיר.
בדרך אל השיר	מיכה לין	שלמה עומר	לא ידוע	לא ידוע	שער העמקים	שירי ארץ ישראל
בדרך הגדולה (ענבלים במרעה)	נתן אלתרמן	דינה עמלי	דינה עמלי; חמישיית כפר סאלד	דינה עמלי	כפר סאלד	שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירי רועים
בהזיות הקסם	מרים דרור	יעקב (יענקל'ה) שגיא	נעמי קינן	דב (דובי) כרמל	עין השופט	מוזיקה עכשווית; שירי אהבה; שירי ארץ ישראל	בפרוס שנת היובל לקיבוץ עין החורש (1979) ועם פתיחת שערי אולם התרבות, התקיים ערב "שירי משוררים", ערב שכולו פרי עטם של חברי קיבוץ עין החורש ובניו. השירים הוגשו להלחנה למלחינים חברי קיבוצים ברחב הארץ וחברי קיבוצים היו המבצעים-זמרים ונגנים. שש שנים מאוחר יותר (1985) ועל פי אותו רעיון, נערך ערב שירים שני- "כל אחד עוד קצת ילד" – הפעם היו אלה שירי ילדים. השנה, שנת ה-70 ליסוד הקיבוץ, אנחנו מגישים אוסף משני הערבים הללו. אנחנו מקווים שרוח השירה והיצירה תמשיך לשרור בבתינו.
בהזיות הקסם	מרים דרור	יעקב (יענקל'ה) שגיא	היבה בטחיש	תומר כץ	עין השופט	שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב	שיר מתוך הדיסק 'לאור ולצלילים'- ביצועים חדשים לשירי המלחינים יזהר ירון ויעקב שגיא (עין השופט). לפרטים נוספים ולרכישת הדיסק (30 ₪ בלבד) כנסו ל' נענע דיסק' . תומר כץ: עוד, גיטרה, קולות אמיתי מן: קלרינט מושון וטורי: קאנון אביב רם: בס רותם עז עוגן: תופים, דרבוקה
בוא דודי	אילזה פלס (גוטמן)	יצחק (טוטו) דרור	עליזה קאשי	שמעון כהן	דליה	חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים	חובר לפסטיבל המחולות הראשון בדליה בשנת 1944. הריקוד מאת גורית קדמן. הנגנים בביצוע הנוכחי הם להקת ''לרוקדים הידד'', 1959. מתוך מאמר על השיר שפורסם בעיתון הזמן הירוק 05.02.15 על ידי נכדה של אילזה עמיר סגל: בשנת 1939 קם קיבוץ דליה כאחד הקיבוצים האחרונים שהוקמו בשיטת "חומה ומגדל". הקיבוץ הוקם על ידי עולים מרומניה וגרמניה, ביניהם סבי וסבתי – שמעון ואילזה פלס – שעלו לישראל שנתיים לפני כן, לאחר תקופת הכשרה והדרכה מטעם תנועת "השומר הצעיר" בגרמניה. אילזה הייתה הגננת והמורה של הקבוצה הראשונה בקיבוץ - קבוצת "זמיר" ושל קבוצות נוספות. בשנת 1944, לכבוד שנתו החמישית של הקיבוץ, ובסימן חג השבועות, יזמה אילזה את כינוס המחולות הראשון בקיבוץ. הסיבה לעריכת הכינוס, שלמעשה החל כחגיגת שבועות גדולה ומרשימה במיוחד, לא הייתה רק חמש שנים להקמת הקיבוץ. כיישובים רבים אז, סבלו חברי הקיבוץ ממצב כלכלי קשה. בנוסף, ידיעות שהגיעו מאירופה על ממדיה האמתיים והנוראיים של שואת העם היהודי נגעו ברבים מחברי הקיבוץ שבני משפחותיהם נותרו באירופה. כך שמצב הרוח הכללי בקיבוץ היה ירוד במיוחד. לפיכך, נדרש אירוע מיוחד לרומם את המורל הכללי. אילזה למדה באותו הזמן בסמינר הקיבוצים ומורתה לריקוד הייתה גורית קדמן , בין שתיהן נוצרו קשרי ידידות, בין השאר מכיוון ששתיהן היו ילידות גרמניה. אילזה הזמינה את גורית קדמן לביקור בקיבוץ דליה, כדי לראות כי המקום מתאים לעריכת כינוס מחולות. כשראתה גורית את הפרגולה בקיבוץ – שהייתה למעשה חאן ערבי לשעבר עם במה טבעית ומשטח משופע לקהל, ממנה נשקף נוף המרשים, נרתמה ליוזמת הכינוס. לכבוד הכינוס הוחלט לערוך מסכת ברוח חג השבועות ומגילת רות. כחלק מהמסכת כתבה אילזה את השיר "בוא דודי" המבטא את הקשר בין רות לבועז. חבר הקיבוץ יצחק פוגל (לימים יצחק דרור, שכונה "טוטו") כתב את הלחן לשיר. גורית קדמן, יחד עם גרטרוד קראוס (שהייתה מורה מוערכת לבלט עוד בגרמניה והורתה בלט לרבים, ביניהם למשל יפה ירקוני) הפכו את השיר לריקוד-עם שאותו הורו למשתתפי כינוס המחולות. גורית קדמן הייתה אחראית על נושא המחולות באגודת "הפועל" וכך הורתה את הריקוד ברחבי הארץ, למדריכי ריקודי עם, והריקוד והשיר הופצו. כינוס המחולות הזה היה הראשון מבין שישה, שהאחרון שבהם התקיים בשנת 1968, ולאחר מכן הפך לפסטיבל המחולות בכרמיאל. כינוס המחולות השני בדליה אמור היה להתקיים בקיץ 1946, אך נדחה בשל השבת השחורה. כך שכינוס המחולות השני נערך בשנת 1947 ואליו הגיעו כעשרים אלף מבקרים וחמשת אלפים רקדנים, ששכנו באוהלים בשטחים שסביב הקיבוץ, ביניהם שני נציגי האו"ם ששהו בארץ. אלו היו נציגים של UNSCOP (United Nations Special Committee on Palestine) שהציעו את תכנית החלוקה לארץ. בין השאר ראו נציגי האו"ם הופעה של להקות ערביות בריקוד דבקה והתרשמו מהקשר היהודי-ערבי בארץ. טרם הכינוס השני התעוררה מחאה מצד גורמים דתיים שמחו על עריכת הכינוס בשבת, כמו גם על הריקודים שכונו "ריקודי ערום ותועבה". באחד הימים הגיע אל מזכירות הקיבוץ מכתב בחתימתם של דוד בן-גוריון ויצחק גרינבוים (לימים שר הפנים הראשון) בו הביעו צער על הפגיעה בחוגים הדתיים. אך גם לאחר משלוח מכתב זה, לא שונה מועד הכינוס. דני אפרת מספר בספרו "אדמה קשה אנשים קשים" כיצד בשנת 1946 כרמלה ספקטור מכפר יהושע למדה את הריקוד "בוא דודי" בקורס מדריכי ריקודי עם שנערך בעין-חרוד לאחר חג הפסח באותה השנה, בו הורתה רבקה שטורמן. כששבה כרמלה לכפר-יהושע הוטל עליה לארגן את טקס השבועות בכפר. ההפתעה של אותו אירוע הייתה ריקוד הזוגות של בני כיתה י', בני השש-עשרה. ריקוד זוגות לפי השיר "בוא דודי". ריקוד הזוגות הרשים את בני הכפר לטובה, אך יש המספרים כי היו שראו בו פריצות שעלולה להחליש את ההתמודדות עם אתגרי החיים, שלושה מהרוקדים נפלו בקרבות מלחמת השחרור בדרך לירושלים ונקברו בבית הקברות בקרית ענבים, ואומרים שהיה מהמקטרגים מי שהלך לשם לבקש את סליחת הנופלים. אילזה פלס, סבתי, לאחר שסיימה את לימודיה שימשה שנים רבות כמורה, מחנכת ופעילה במחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי. בגיל חמישים התחילה לרכז קורסים למטפלות בסמינר "אורנים" בטבעון, והמשיכה בכך עד גיל שבעים וחמש. בשנים אלו עשתה שתי הפסקות בהן שימשה שתי קדנציות כמזכירת קיבוץ דליה. במקביל כתבה אילזה פזמונים למסיבות בקיבוץ, וסיפורים קצרים שכמה מהם התפרסמו בחוברות "משמר לילדים". אילזה נפטרה בשנת 2003, בגיל 90 ונקברה בבית העלמין בקיבוץ דליה ליד שמעון בעלה. מספרת בהרחבה איה סגל, בתה של אילזה פלס: בחג שבועות בשנת 1944, לכבוד חגיגות חמש שנים לדליה, הוחלט לערוך מסכת על מגילת רות, ולכבודה כתבה אילזה את המילים לשיר "בוא דודי", ויצחק פוגל (טוטו) כתב את הלחן. אילזה למדה אז בסמינר הקיבוצים בתל-אביב והזמינה את מורתה בסמינר גורית קאופמן-קדמן ללמד את הריקודים למסכת. גורית קדמן הזמינה את גרטרוט קראוס לעזור לה בהוראת הריקודים. המסכת הפכה להיות כנס המחולות הראשון בדליה, כנס מחולות ראשון מבין שישה, כאשר האחרון שבהם התקיים בשנת 1968. השיר "בוא דודי" התפרסם בארץ גם בזכות גורית קדמן שהפכה אותו לריקוד עם והפיצה אותו בכל הארץ. (סיפורה של איה סגל הוא באדיבות זמרשת). עיון נוסף ביצועים נוספים לשיר, בזמרשת ביצוע אינסטרומנטלי, באתר הספריה הלאומית ביצוע אינסטרומנטלי של תזמורת קול ישראל, באתר הספריה הלאומית
בוא דודי	אילזה פלס (גוטמן)	יצחק (טוטו) דרור	להקת ענות		דליה	חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים	חובר לפסטיבל המחולות הראשון בדליה בשנת 1944. הריקוד מאת גורית קדמן. מתוך התקליט פסטיבל הקיבוצים, 1966, ניצוח: נחום היימן מתוך מאמר על השיר שפורסם בעיתון הזמן הירוק 05.02.15 על ידי נכדה של אילזה עמיר סגל: בשנת 1939 קם קיבוץ דליה כאחד הקיבוצים האחרונים שהוקמו בשיטת "חומה ומגדל". הקיבוץ הוקם על ידי עולים מרומניה וגרמניה, ביניהם סבי וסבתי – שמעון ואילזה פלס – שעלו לישראל שנתיים לפני כן, לאחר תקופת הכשרה והדרכה מטעם תנועת "השומר הצעיר" בגרמניה. אילזה הייתה הגננת והמורה של הקבוצה הראשונה בקיבוץ - קבוצת "זמיר" ושל קבוצות נוספות. בשנת 1944, לכבוד שנתו החמישית של הקיבוץ, ובסימן חג השבועות, יזמה אילזה את כינוס המחולות הראשון בקיבוץ. הסיבה לעריכת הכינוס, שלמעשה החל כחגיגת שבועות גדולה ומרשימה במיוחד, לא הייתה רק חמש שנים להקמת הקיבוץ. כיישובים רבים אז, סבלו חברי הקיבוץ ממצב כלכלי קשה. בנוסף, ידיעות שהגיעו מאירופה על ממדיה האמתיים והנוראיים של שואת העם היהודי נגעו ברבים מחברי הקיבוץ שבני משפחותיהם נותרו באירופה. כך שמצב הרוח הכללי בקיבוץ היה ירוד במיוחד. לפיכך, נדרש אירוע מיוחד לרומם את המורל הכללי. אילזה למדה באותו הזמן בסמינר הקיבוצים ומורתה לריקוד הייתה גורית קדמן , בין שתיהן נוצרו קשרי ידידות, בין השאר מכיוון ששתיהן היו ילידות גרמניה. אילזה הזמינה את גורית קדמן לביקור בקיבוץ דליה, כדי לראות כי המקום מתאים לעריכת כינוס מחולות. כשראתה גורית את הפרגולה בקיבוץ – שהייתה למעשה חאן ערבי לשעבר עם במה טבעית ומשטח משופע לקהל, ממנה נשקף נוף המרשים, נרתמה ליוזמת הכינוס. לכבוד הכינוס הוחלט לערוך מסכת ברוח חג השבועות ומגילת רות. כחלק מהמסכת כתבה אילזה את השיר "בוא דודי" המבטא את הקשר בין רות לבועז. חבר הקיבוץ יצחק פוגל (לימים יצחק דרור, שכונה "טוטו") כתב את הלחן לשיר. גורית קדמן, יחד עם גרטרוד קראוס (שהייתה מורה מוערכת לבלט עוד בגרמניה והורתה בלט לרבים, ביניהם למשל יפה ירקוני) הפכו את השיר לריקוד-עם שאותו הורו למשתתפי כינוס המחולות. גורית קדמן הייתה אחראית על נושא המחולות באגודת "הפועל" וכך הורתה את הריקוד ברחבי הארץ, למדריכי ריקודי עם, והריקוד והשיר הופצו. כינוס המחולות הזה היה הראשון מבין שישה, שהאחרון שבהם התקיים בשנת 1968, ולאחר מכן הפך לפסטיבל המחולות בכרמיאל. כינוס המחולות השני בדליה אמור היה להתקיים בקיץ 1946, אך נדחה בשל השבת השחורה. כך שכינוס המחולות השני נערך בשנת 1947 ואליו הגיעו כעשרים אלף מבקרים וחמשת אלפים רקדנים, ששכנו באוהלים בשטחים שסביב הקיבוץ, ביניהם שני נציגי האו"ם ששהו בארץ. אלו היו נציגים של UNSCOP (United Nations Special Committee on Palestine) שהציעו את תכנית החלוקה לארץ. בין השאר ראו נציגי האו"ם הופעה של להקות ערביות בריקוד דבקה והתרשמו מהקשר היהודי-ערבי בארץ. טרם הכינוס השני התעוררה מחאה מצד גורמים דתיים שמחו על עריכת הכינוס בשבת, כמו גם על הריקודים שכונו "ריקודי ערום ותועבה". באחד הימים הגיע אל מזכירות הקיבוץ מכתב בחתימתם של דוד בן-גוריון ויצחק גרינבוים (לימים שר הפנים הראשון) בו הביעו צער על הפגיעה בחוגים הדתיים. אך גם לאחר משלוח מכתב זה, לא שונה מועד הכינוס. דני אפרת מספר בספרו "אדמה קשה אנשים קשים" כיצד בשנת 1946 כרמלה ספקטור מכפר יהושע למדה את הריקוד "בוא דודי" בקורס מדריכי ריקודי עם שנערך בעין-חרוד לאחר חג הפסח באותה השנה, בו הורתה רבקה שטורמן. כששבה כרמלה לכפר-יהושע הוטל עליה לארגן את טקס השבועות בכפר. ההפתעה של אותו אירוע הייתה ריקוד הזוגות של בני כיתה י', בני השש-עשרה. ריקוד זוגות לפי השיר "בוא דודי". ריקוד הזוגות הרשים את בני הכפר לטובה, אך יש המספרים כי היו שראו בו פריצות שעלולה להחליש את ההתמודדות עם אתגרי החיים, שלושה מהרוקדים נפלו בקרבות מלחמת השחרור בדרך לירושלים ונקברו בבית הקברות בקרית ענבים, ואומרים שהיה מהמקטרגים מי שהלך לשם לבקש את סליחת הנופלים. אילזה פלס, סבתי, לאחר שסיימה את לימודיה שימשה שנים רבות כמורה, מחנכת ופעילה במחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי. בגיל חמישים התחילה לרכז קורסים למטפלות בסמינר "אורנים" בטבעון, והמשיכה בכך עד גיל שבעים וחמש. בשנים אלו עשתה שתי הפסקות בהן שימשה שתי קדנציות כמזכירת קיבוץ דליה. במקביל כתבה אילזה פזמונים למסיבות בקיבוץ, וסיפורים קצרים שכמה מהם התפרסמו בחוברות "משמר לילדים". אילזה נפטרה בשנת 2003, בגיל 90 ונקברה בבית העלמין בקיבוץ דליה ליד שמעון בעלה. מספרת בהרחבה איה סגל, בתה של אילזה פלס: בחג שבועות בשנת 1944, לכבוד חגיגות חמש שנים לדליה, הוחלט לערוך מסכת על מגילת רות, ולכבודה כתבה אילזה את המילים לשיר "בוא דודי", ויצחק פוגל (טוטו) כתב את הלחן. אילזה למדה אז בסמינר הקיבוצים בתל-אביב והזמינה את מורתה בסמינר גורית קאופמן-קדמן ללמד את הריקודים למסכת. גורית קדמן הזמינה את גרטרוט קראוס לעזור לה בהוראת הריקודים. המסכת הפכה להיות כנס המחולות הראשון בדליה, כנס מחולות ראשון מבין שישה, כאשר האחרון שבהם התקיים בשנת 1968. השיר "בוא דודי" התפרסם בארץ גם בזכות גורית קדמן שהפכה אותו לריקוד עם והפיצה אותו בכל הארץ. (סיפורה של איה סגל הוא באדיבות זמרשת). עיון נוסף ביצועים נוספים לשיר, בזמרשת ביצוע אינסטרומנטלי, באתר הספריה הלאומית ביצוע אינסטרומנטלי של תזמורת קול ישראל, באתר הספריה הלאומית
בוא ואשק לך	שלום שפירא (ש. שלום)	יהודה אורן	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	נען	שירי ארץ ישראל; שירי חגים	שיר זה מופיע בדיסק "שרים שבעים - אוסף משירי נען ליובל השבעים". את השיר ניתן למצוא באגדות פסח קיבוציות והוא הושר\מושר בלילות סדר של קיבוצים רבים. עיון נוסף: פירוט נרחב אודות השרי כולל ביצועים רבים שלו, באתר זמרשת
בוא ואשק לך	שלום שפירא (ש. שלום)	יהודה אורן	הגבעטרון		נען	שירי ארץ ישראל; שירים מוכרים ואהובים	בספר "כמו קול של הלב: סיפור חייו ויצירתו של דוד זהבי", מוטי זעירא (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013), עמ' 110 - 111 נכתב כי שירו של ש. שלום הופיע ב"הגדת נען" כקטע קריאה החל מתש"א. ב-1944 הלחין אותו דוד זהבי (קיבוץ נען) וב-1948 הלחין אותו מחדש יהודה אורן (גם הוא מנען). מפי אליהו הכהן: רות שפירא, מי שהייתה קריינית רדיו בשנות ה-50 ומגישת התוכנית "כבקשתך" בשבת בצהריים, הגיעה במאי 1950 למשק נען כדי להקליט כמה שירים בביצוע מקהלת בית הספר של המשק. הכוונה הייתה להקליט משיריו של דוד זהבי, חבר הקיבוץ. כשההקלטות הסתיימו נאמר לרות שיהודה אורן, מנצח המקהלה, שולח את ידו גם בכתיבת שירים. שפירא שמעה אותם והוחלט להקליט שלושה משיריו. "בוא ואשק לך" היה הראשון בהם.
בוא נאסוף את הכל	אריאנה ארן	אפרים בן חיים (לייבינזון)	אסתר אדמון		קרית ענבים	שירי ארץ ישראל	השיר חובר בשנת 1975. מלווה רפי קדישזון. בוצע במסיבת ה - 80 לאפרים בן חיים.
בזכותם של אנשים כאלה	שייקה פייקוב	שייקה פייקוב	דודו זכאי	לא ידוע	אשדות יעקב א	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי הווי, המיטב ; שירי עבודה ומולדת	נכתב ליובל של קיבוץ אשדות-יעקב.	בזכותם של אנשים כאלה
בחזרה לעמק	עמי השרוני	שייקה פייקוב	שלישיית יפעת	צביקה כספי	יפעת	חג המשק; שירי ארץ ישראל	השיר "בחזרה לעמק", מוכר ביפעת בשם "צבעים של ילדות". נכתב לחג היובל להתיישבות בעמק, תשל"ז (1977), ומאז הושר ביפעת בחגים רבים והפך להמנון הלא רשמי. הביצוע הוא מחג היובל ליפעת. הסולן הוא חבר יפעת חגי מירום (היה ח"כ של מפלגת העבודה), שאליו מצטרפים חברים וילדים רבים בבית החוזר.	בחזרה לעמק
ביהודה ובגליל	אהרון זאב בן-ישי	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת שהם		רמת יוחנן	שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים	לרוב שיריו של מתתיהו שלם חיבר הוא עצמו גם את מילות שיריו. במקרים אחדים פנה לפסוקים מן המקרא וחיבר להם לחנים. זה כנראה השיר היחיד בין שיריו הרבים של מתתיהו שלם שמילותיו נכתבו על ידי מישהו אחר (א.ז.בן ישי).
ביהודה ובגליל	אהרון זאב בן-ישי	מתתיהו שלם (ויינר)	מרים אביגל	גיל אלדמע	רמת יוחנן	שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירים ישנים ואהובים	לרוב שיריו של מתתיהו שלם חיבר הוא עצמו גם את מילות שיריו. במקרים אחדים פנה לפסוקים מן המקרא וחיבר להם לחנים. זה כנראה השיר היחיד בין שיריו הרבים של מתתיהו שלם שמילותיו נכתבו על ידי מישהו אחר (א.ז.בן ישי).
בין אדם לאדם	שייקה פייקוב	שייקה פייקוב	שלישיית המעפיל	עודד פינחסי	משמר השרון	שירי ארץ ישראל; שירים מוכרים ואהובים	מתוך תכנית הרדיו 'ניחוחי חציר '.
בין הרים	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	יהלי תורן	איתמר ארז	בית אלפא	שירי ארץ ישראל	מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר.
בין הרים	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	בלה זמיר		בית אלפא	שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה
בין סתיו לסתיו	יעקב גלפז	מוטי שריד	מקהלת עין גדי	לא ידוע	עין גדי	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי טבע ועונות השנה	ההקלטה מתוך "בין סתיו לסתיו" הרהורים ופיוט בצליל ותמונה למלאת 20 שנים לקבוצת עין גדי, 1956-1976. לפרטים נוספים על המופע באתר הקיבוץ . להאזנה לתכנית "ירוק ירוק" ששידרה משירי המופע לחצו כאן .	בין סתיו לסתיו
בית הערבה	חיים חפר	שמואל קראוס			בית הערבה	שירי ארץ ישראל; שירים מוכרים ואהובים; שירים על קיבוצים	הקטע המוזיקאלי לקוח מתוך תכנית הרדיו 'ניחוחי חציר'. אף על פי שהשיר אינו נכתב במסגרת התנועה הקיבוצית, כל כולו טבול בה. על כן ראינו לנכון להכניסו לאתר. "אֵיך נִשְׁכַּח אֶת בֵּית הָעֲרָבָה?", נחומי הרציון. מתוך "שמוליק קראוס, 2013-1935", חנה קופלר 2018, עמ' 72 קיבוץ בית-הערבה הוקם ע"י גרעין של "המחנות העולים" ב-י"ט באייר תרצ"ט, 8 במאי 1939, על שם יישוב מִקראי באותו שם (יהושע ט"ו, ו'), סמוך למפעל האשלג "קַלְיָה", שקם ב-1930. הקיבוץ קם במסווה של שכונה למגורים ולהספקת מזון לעובדי המפעל. נחישותם של המתיישבים להוציא לחם מאדמת המלֵחָה, הייתה לסמל של עקשנות והיאחזות בקרקע. הכשרת הקרקעות לגידולים, שטיפת אדמת המלֵחָה וגידולי עצי-פרי וירקות היו לסאגה של התיישבות עברית. "עגבניות ים המלח" היו שֵׁם נרדף להתמדה ולהגשמת החלום חסר הפשרות של 'המדינה בדרך'. בית-הערבה זכתה להערכה ולאהדה רבה, אישים רמי מעלה ביקרו בה ומתנדבים רבים הגיעו לעזור בעבודות המשק. בהיותו מרוחק ממרכז הארץ, שימש הקיבוץ בסיס לאימוני יחידות הפלמ"ח וחבריו סייעו למבצעי ה"העפלה היבשתית" לעולים מהמזרח, שחצו את הירדן. בין האנשים שסייעו ליישוב היה משה (מוסה) קראוס, נהג בחברת האשלג בקַלְיָה, שהוביל שַׂקֵי אשלג מים המלח לירושלים, משם הוסע המטען לנמל חיפה. בחזרה מירושלים היה מוסה קראוס מנַצֵל את הרֶכב הריק ומביא לקיבוץ מוצרי מזון, כלי עבודה, זֶבל מעטרות ועוד צורכי מִחיה ועבודה. ביתם של רוזה ומוסה קראוס בירושלים היה בית שני לאנשי בית-הערבה, שם זכו לארוחה חמה או ללינת-לילה, אם אחרו לאוטובוס האחרון, וגם מספר חתונות של חברֵי המשק נערכו בו. באותה מידה היה קיבוץ בית-הערבה בית שני למשפחת קראוס, ובמיוחד לַבֵּן, שמוליק, ששהה בו הרבה, כשנילווה לאביו הנהג בנסיעותיו לקליה. ב-ו' באייר תש"ח, 15 במאי 1948, יום פלישת ארצות ערב למדינה, פונו הנשים והילדים מהמקום, וב-20 במאי נצטוו הגברים והלוחמים במקום לנטוש הקיבוץ, לעלות על דוברות האשלג ולמַלֵט את נפשם דרומה, לסדום. ב-1966 הקים שמוליק קראוס, יחד עם ג'וזי כץ ואריק איינשטיין, את שלישיית "החלונות הגבוהים", ובליבו גמלה החלטה לפרוע חוב של זיכרון-ילדות לבית-הערבה. לקח שמוליק לחן שלו, שהיו לו מילים באנגלית, שיר אהבה על נערה ונער בכפר, ועל הלחן עמוס קינן כתב מספר שורות. אחר כך שמוליק סיפר לחיים חפר על הקיבוץ ונופיו, ועל רקע צלילי הגיטרה עיצב חיים חפר סופית את השיר. השיר הוא זיכרון לָאֶפּוֹס החלוצי של כיבוש השממה בצפון ים-המלח. ב-1980 הקים גרעין נח"ל במקום היאחזות, שנשׂאה את השם הישן ואוזרחה והייתה לקיבוץ ב-1986.
בית חרושת	יוסף לייב צפתמן	נסים נסימוב	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	מעברות	שירי ארץ ישראל	השיר הוקלט בשנת 2005.
ביתי	איתן פרץ	נחום (נחצ'ה) היימן	תמר רז	צבי אבני	דגניה א	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי הווי; שירי הווי, המיטב ; שירים מוכרים ואהובים	נכתב לחג המשק של קיבוץ דגניה א' עיון נוסף ביצועים נוספים באתר של כותב השיר, איתן פרץ
ביתי אל מול גולן	יוסף נצר	חיים ברקני	שלישיית שריד	שלמה וורבנר	שער הגולן	הצגות; חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירים מוכרים ואהובים

הצג לפי: