|
שם השיר
|
מילים
|
לחן
|
ביצוע
|
עיבוד
|
ישוב
|
תיוג
|
| |
שיר ראשי
|
|
|
5 שירים למקהלה |
ציונה שביט |
דוד עורי |
מקהלת הגליל המערבי |
|
בית אלפא |
הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית |
מנצח - יוסי זייפר |
|
|
|
|
אדון חרדון |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
ילדי קבוצת סלע (בית אלפא) |
דוד עורי |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים |
הקלטה מקורית והיסטורית של הצגת הילדים "זרעים של מסטיק" שביצעו ילדי בית אלפא (לא מהתקליט). |
|
|
|
|
אור ירד על שדותינו |
זאב חבצלת |
נחום (נחצ'ה) היימן |
בנות שער הגולן |
חיים ברקני |
בית אלפא |
הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירים מוכרים ואהובים |
מתוך התקליטור "אשכולית - משירי זאב חבצלת" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי. |
|
|
|
|
אחותי כלה |
מן המקורות |
נחום (נחצ'ה) היימן |
מקהלת המוסד החינוכי "מבואות עירון" |
|
בית אלפא |
מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים |
פסוקים מתוך 'שיר השירים'. שנת הקלטה: 1964. מקור ההקלטה: הספרייה הלאומית |
|
|
|
|
איבנציה על התו מי |
לא ידוע |
דוד עורי |
|
|
בית אלפא |
אינסטרומנטלי; מוזיקה אמנותית |
|
|
|
|
|
איזה כייף יאבה-יאה |
לא ידוע |
דוד עורי |
ילדי קבוצת סלע (בית אלפא) |
דוד עורי |
בית אלפא |
הצגות; שירי ילדים |
מתוך הצגת הילדים "זיקוקים לאור השמש" |
|
|
|
|
איך אפשר לישון |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
ילדי קבוצת סלע (בית אלפא) |
דוד עורי |
בית אלפא |
הצגות; שירי טבע ועונות השנה; שירי ילדים; שירי משוררים |
הקלטה מקורית והיסטורית של הצגת הילדים "זרעים של מסטיק" בקיבוץ בית אלפא. |
|
|
|
|
איך נגיע לתוצרת |
עדי נחמני |
משה גרינפלד |
|
|
כפר סאלד |
שירי הווי |
שיר הווי על אסיפת הקיבוץ. שמו הנוסף הוא: אסיפה כללית תחליט. מתוך האופרה "אלמוניטה", בכורה בשנת 1947. |
|
|
|
|
אימא |
פניה ברגשטיין |
דינה עמלי |
דינה עמלי |
דינה עמלי |
כפר סאלד |
כללי |
ביצוע משנת 1971 |
|
|
|
|
אם תבוא |
ציונה שביט |
דוד עורי |
תמר רז |
|
בית אלפא |
מוזיקה אמנותית; שירי אהבה |
פסנתר: עידית צבי |
|
|
|
|
אני אטפס |
לא ידוע |
דוד עורי |
נוגה הרפז |
דוד עורי |
בית אלפא |
הצגות; שירי טבע ועונות השנה; שירי ילדים |
מתוך הצגת הילדים "הנסיך הגנוב" |
|
|
|
|
אסור ללכת יחפים |
מיכל אהרוני |
דוד עורי |
הילה טוכמן |
דוד עורי |
בית אלפא |
הצגות; שירי ילדים |
שיר מתוך הצגת הילדים "אסור ללכת יחפים". ההצגה עצמה בוימה ע"י יעל רינג שגם כתבה לה את הטקסט, עפ"י סיפורים של הבנים הראשונים של הקיבוץ. זו הייתה הצגת סוף שנה של ביה"ס יסודי (מה שנקרא פעם "חברת הילדים") והיא הופקה בשנת 1982. עיקר עיסוקה היה בילדיה הראשונים של בית אלפא, לרגל יום הולדת 60 לקיבוץ. |
|
|
|
|
ארץ הנגב |
זאב חבצלת |
שלמה יפה |
הגבעטרון |
שלמה יפה |
בית אלפא |
הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירים מוכרים ואהובים |
מתוך התקליטור "אשכולית - משירי זאב חבצלת" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי. מקורו הוא בספר בראשית, בסיפור על יצחק בטרם פגש ברבקה: סב וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא, בְּאֵר לַחַי רֹאִי; וְהוּא יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב ( פרק כד' פסוק סב' ). |
|
|
|
|
ארץ הנגב |
אינסטרומנטלי |
שלמה יפה |
תזמורת רשות השידור |
שלמה יפה |
בית אלפא |
אינסטרומנטלי |
מנצח על תזמורת רשות השידור - נחום (נחצ'ה) היימן |
|
|
|
|
אשים מדבר |
מן המקורות |
שלמה יפה |
מקהלת לי-רון |
|
בית אלפא |
הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
מנצחת: רונית שפירא |
|
|
|
|
אשים מדבר |
מן המקורות |
שלמה יפה |
מקהלת ילדי קיבוץ משמרות |
|
בית אלפא; משמרות |
הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי עבודה ומולדת |
ההקלטה מתוך "אוצר הזמר העברי", אוסף הקלטות של קול ישראל. המילים עפ"י ישעיהו מ"א פס' יח-יט |
|
|
|
|
אשירה לה' |
מן המקורות |
שלום פוסטולסקי |
|
דוד עורי |
בית אלפא; עין חרוד (לפני הפילוג); עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד |
אינסטרומנטלי; מוזיקה אמנותית |
חלק מפתיחת שירי אביב לליל סדר פסח. |
|
|
|
|
בבית |
יונה שטרנברג |
משה גרינפלד |
|
|
כפר סאלד |
שירי הווי; שירי ילדים; שירי מלחמה |
השיר מוקדש לילדי כפר סאלד (ילדי הפינוי), אשר פונו לקיבות עין-חרוד במלחמת העצמאות, אוגוסט 1948. |
|
|
|
|
בגרות |
ציונה שביט |
דוד עורי |
קבוצת צאלה |
דוד עורי |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים |
(במסגרת הצגת הסיום "פיטר פן") |
|
|
|
|
בדרך הגדולה (ענבלים במרעה) |
נתן אלתרמן |
דינה עמלי |
דינה עמלי; חמישיית כפר סאלד |
דינה עמלי |
כפר סאלד |
שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירי רועים |
|
|
|
|
|
בוא דודי |
אינסטרומנטלי |
יצחק (טוטו) דרור |
|
|
דליה; כפר סאלד |
אינסטרומנטלי |
על 'אודות' השיר, קראו מכאן חגית שביט, שהייתה מורה מכפר סאלד, מספרת: שעור מוזיקה טיפוסי למשה גרינפלד לאחר שהביא מגרמניה מערכת של "כלי אורף" (ועבר שם גם הכשרה להוראה בשיטת אורף). מדובר במערכת של כסילופונים ותופים שניתן לפרקם, להשאיר רק חלק מהקלידים, לפי הרצון, הצורך או הסולם. את השיטה פיתח המלחין קארל אורף (המוכר כל כך מ"כרמינה בורנה"), שהיה גם מורה למוזיקה. הילדים לומדים לנגן לפי רמתם ולאלתר וליצור מנגינות ו/או ליוויים. הקלטה מישהו מהילדים מנגן מנגינה מוכרת שלמד בחלילית והאחרים מלווים. כשהיה משהו מוכן היו מופיעים גם במסיבות בקיבוץ. גם בהרכבים עם כלים נוספים. בהקלטה נשמע בנגינת החלילית לחנו של יצחק (טוטו) דרור מקיבוץ דליה, לשיר "בוא דודי אלופי הגורנה" שיר שהיה מוכר מאד בשנים ההן. |
|
|
|
|
בין הרים |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
יהלי תורן |
איתמר ארז |
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל |
מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר. |
|
|
|
|
בין הרים |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
בלה זמיר |
|
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה |
|
|
|
|
|
בלורית שיער |
אורי שביט |
דינה עמלי |
קבוצת הדר (כפר סאלד) |
דינה עמלי |
כפר סאלד |
הרכבים קוליים; מוזיקה עכשווית; שירי ארץ ישראל |
1971 |
|
|
|
|
בראשית |
גבי גרינפלד |
גבי גרינפלד |
דינה עמלי; להקת 'גרופו מריה דייה' |
שיקו מוריירה |
כפר סאלד |
כללי |
1977 |
|
|
|
|
בראשית |
גבי גרינפלד |
גבי גרינפלד |
קבוצת הדס (כפר סאלד) |
|
כפר סאלד |
כללי |
|
|
|
|
|
גם אנחנו היינו צעירים פעם |
שמעון שטרן |
משה גרינפלד |
חנה בר |
|
כפר סאלד |
שירי הווי |
שיר מתוך האופרטה "שערוריה" שבוצעה בשנת 1956 ע"י קב' עוז וחברים מבוגרים בקבלה לחברות של קב' עוז. על הפסנתר: משה גרינפלד |
|
|
|
|
די! |
עידן בהט |
עידן בהט |
עומרי לב; ענבל זמיר |
|
בית אלפא |
פסטיבל זמר |
מתוך הגלבוזמר החמישי. |
|
|
|
|
הביצה |
ציונה שביט |
דוד עורי |
לא ידוע |
|
בית אלפא |
שירי ילדים |
|
|
|
|
|
הדודאים |
מן המקורות |
נחום (נחצ'ה) היימן |
מקהלת בית הספר כפר סאלד |
|
בית אלפא; כפר סאלד |
הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים |
|
|
|
|
|
הדודאים |
מן המקורות |
נחום (נחצ'ה) היימן |
מקהלת בית הספר כפר סאלד |
|
בית אלפא; כפר סאלד |
הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים |
הקלטה משנת 1969. |
|
|
|
|
הורה שומשום |
עדי נחמני |
משה גרינפלד |
חברי המשק |
|
כפר סאלד |
שירי הווי |
נכתב עוד בשער הנגב, לפני העלייה לקרקע. הקלטה משנת 1958 מתוך חגיגות 15 שנה לכפר סאלד. |
|
|
|
|
הזורעים בדמעה |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
בית אלפא |
חג המשק; שירי חגים; שירים ישנים ואהובים |
השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פיינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). |
|
|
|
|
המכתב |
לא ידוע |
לא ידוע |
גבי גרינפלד |
|
כפר סאלד |
כללי |
|
|
|
|
|
העיר הגדולה |
אריה אהרוני |
דוד עורי |
לא ידוע |
|
בית אלפא |
כללי; מוזיקה אמנותית |
|
|
|
|
|
הציפורים |
איריס ברנע |
דניאל שטרן |
הילה טוכמן |
ערן דרורי |
בית אלפא |
פסטיבל זמר; שירי טבע ועונות השנה |
מתוך הגלבוזמר החמישי. |
|
|
|
|
השיר של פשוטו (הקיבוץ הוא דרך) |
שמעון שטרן |
משה גרינפלד; קורט וייל |
שמחה ליברמן |
|
כפר סאלד |
שירי הווי |
שיר מתוך האופרטה "שערוריה" שבוצעה בשנת 1956 ע"י קב' עוז וחברים מבוגרים בקבלה לחברות של קב' עוז. את הבית הלחין משה והפזמון לקוח משיר מתוך ה"אופרה בגרוש" של קורט ווייל. השיר של פשוטו נכתב ובוצע כבר באופרה מקומית מוקדמת יותר, בשנות הארבעים - "אלמוניתה" שכתב עדי נחמני והלחין משה. ב"שערוריה" מופיעה דמותו של פשוטו שוב והשיר שונה, בהתאם לתוכן ההצגה. |
|
|
|
|
השנים שעברו |
נתן יונתן |
דינה עמלי |
דינה עמלי |
דינה עמלי |
כפר סאלד |
שירי משוררים |
|
|
|
|
|
ואלה תולדות בני נוח |
דינה עמלי |
דינה עמלי |
קבוצת הדר (כפר סאלד) |
דינה עמלי |
כפר סאלד |
מן המקורות |
1975 |
|
|
|
|
וטוב יהיה בעייניך |
מן המקורות |
דינה עמלי; חמישיית כפר סאלד |
|
מרטין מוסקוביץ' |
כפר סאלד |
מן המקורות; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי שבת וחג, המיטב |
המלים מברכת שים שלום (תפילת העמידה). הקלטה מתוך תכנית הרדיו "ניחוחי חציר", 1970. |
|
|
|
|
ויהי אחר הדברים האלו |
מן המקורות |
דינה עמלי |
חמישיית כפר סאלד |
דינה עמלי |
כפר סאלד |
שירי אהבה; שירי הווי |
מתוך ספר בראשית כ"ב. הקלטה מ-1975. |
|
|
|
|
וכאשר יענו אותו |
מן ההגדה |
יהודה שרת |
|
דוד עורי |
בית אלפא; יגור |
אינסטרומנטלי; מוזיקה אמנותית; שירי חגים |
קטע אינסטרומנטלי לשיר מתוך ליל סדר פסח נוסח יגור |
|
|
|
|
ולקחתם לכם ביום הראשון |
מן המקורות |
דינה עמלי |
דינה עמלי |
דינה עמלי |
כפר סאלד |
מוזיקה עכשווית; מן המקורות |
הביצוע משנת 1971. |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (1)- הטיול |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (10)- היום אני שמחה |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (11)- המשחק |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (12)- כשאבא יחזור מהעיר |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (13)- יום הולדת מפלסטלינה |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (14)- איך אפשר לישון |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (2)- הכל קרה בגלל רותי |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (3)- מי אכל את הירח? |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (4)- זרעים של מסטיק |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (5)- אדון חרדון המפזר |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (6)- ארץ הילדים |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (7)- ציור אדום |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (8)- שותפים |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
זרעים של מסטיק (9)- מה עושות הרכבות על הפסים |
לאה נאור |
נחום (נחצ'ה) היימן |
משתתפי התקליט "זרעים של מסטיק" |
מל קלר |
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב |
מתוך מחזה שנוצר ע"י נחום היימן (אז חבר בית אלפא) ולאה נאור. נוצר במיוחד בשנת 1965 לכבוד מסיבת סיום כיתה ו' של ילדי קבוצת סלע מבית אלפא. מאוחר יותר הוקלט ויצא בתקליט (1967). את השירים בתקליט ביצעה מלכת הילדים של אז, דליה פרידלנד, יחד עם ילדי קיבוץ בית אלפא. ניצוח: מל קלר עיון נוסף הסיפור המלא על המופע, ב בלוג של עינת אמיתי ז"ל |
|
|
|
|
חג הקציר (קטע מתוך יצירה) |
מן המקורות |
שלמה יפה |
רמה סמסונוב |
שלמה יפה |
בית אלפא |
הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
מצורף קטע מתוך חוברת היצירה ( טקסט ופרטיטורה ) שהודפסה כשנה לאחר הפסטיבל, ב-1958, בהוצאת המרכז לתרבות של ההסתדרות בעריכתו של שלמה קפלן. ה תוים בכתב ידו של המלחין (רק התווים למקהלה, ללא תפקידי הכלים המלווים). (באדיבות חגית שביט) בחוברת שונה שם היצירה ל - "ברינה יקצורו" ובה מצוין גם באילו כלים ניתן ללוות את השירה. (ואלו לא אותם כלים שהשתתפו במקור). אב ביצירה עצמה לא שונה דבר. הביצוע: רמה סמסונוב בליווי ז מרים ותזמורת רשות השידור בניצוחו של יהודה אנגל . על היצירה ברינה יקצורו אשר 'חג קציר' הוא מתוכה: בספר "שלמה יפה מלחין – איש קיבוץ"/הוצאת המוזיאון וספרית אמלי למוזיקה/ חיפה ובעריכת משה גורלי/ 1980 כותב שלמה (עמוד 14): בשנת 1957 התקיים עוד פסטיבל והפעם במוסקבה. לקראת הפסטיבל חיברתי מוזיקה לתנועה בשם "חג הקציר" לסולנית, מקהלה ולהקת כלי נגינה. כסולנית נסעה עמנו רמה סמסונוב. ערכנו הופעות באולמות שונים במוסקבה וכן על במות פתוחות בחוץ. הופעותינו משכו המונים ובתוכם יהודים רבים. בעמוד 81 מספר 10: 1957 "חג הקציר" מוזיקה למחול סופרן סולן, מקהלה ותזמורת קטנה בצוע בכורה 9.1957 במוסקבה, להקת הנוער של הפסטיבל עם רמה סמסונוב. בעמוד 13 בפרק "על יצירתי" כותב שלמה: טבעי הדבר כי אורח חיי הכפרי בקיבוץ ובתנועה, הייתה לו השפעה לא מעטה על תוכן יצירותיי. ואזכיר כמה מהן.."חג הקציר" (1957)... תודה ל ציונה שביט על העזרה באיתור המידע אודות היצירה בארכיון בית-אלפא ועל שכתוב המילים. חגית שביט מספרת: בשנת 1957 השתתפתי כזמרת מקהלה במשלחת של התנועות הקיבוציות לפסטיבל הנוער במוסקבה. לכבוד הפסטיבל הזה כתב שלמה יפה יצירה למקהלה, סולנית ותזמורת קטנה. ורקדנים/רקדניות. זה נקרא אז "מסכת" כל דבר הגדול הזה. הופענו בעוד קטעים אבל המסכת הזאת היתה הפרוייקט של המשלחת. הזמרת רמה סמסונוב ז"ל היתה איתנו ושרה כמה שירים אבל ביצירה הזאת היא לא שרה. הסולנית היתה מישהי מהמקהלה, חברת קיבוץ ברעם. את החזרות ערכנו (המקהלה) בבית אלפא, במשך כחודש. שלמה יפה היה בחלק מהחזרות אבל המנצח היה יהודה אנגל ז"ל חבר מעגן מיכאל (היה גם המנצח הנרי קלאוזנר ז"ל, חבר יקום, אבל הוא ניצח על המקהלה ביצירות אחרות). אני לא יודעת אם ביצעו את היצירה הזאת פעמים נוספות, ועם מבצעים אחרים. נדמה לי שלא. אנחנו הופענו עם כל התוכנית שלנו גם בארץ - כמה הופעות הרצה לפני הנסיעה לברית המועצות וכמה הופעות לאחר שחזרנו. הביצוע שמובא באתר הוא הוא הביצוע שלנו - של המשלחת לפסטיבל. אלה היו נגנים שנבחרו אחד אחד וזמרים שנבחרו גם הם. ולא, כפי שכתוב. הסולנית היתה רמה סמסונוב ז"ל. אני מזהה את הביצוע בעיקר לפי ההורה הסוערת שבסוף, עם ההתלהבות והקריאות של דני אומנסקי ז"ל, האחד והיחיד. המנצח היה יהודה אנגל ז"ל, ממעגן מיכאל. בכפר סאלד ביצענו כמה פעמים, בערב פסח, חלק מהיצירה לפתיחת ליל הסדר של פסח. בניצוח שלי. עיון נוסף צילומים נדירים מתוך הפסטיבל במוסקבה עם היצירה ברקע, מתוך: תקומה 18 על המשלחת הישראלית למוסקווה ועל שיר מיוחד שיצא משם, בבלוג של עפר גביש |
|
|
|
|
חד גדיא |
מן המקורות |
דינה עמלי |
קבוצת חצב (כפר סאלד) |
דינה עמלי |
כפר סאלד |
הרכבים קוליים; שירי חגים |
לליל סדר פסח. הקלטה משנת 1969. |
|
|
|
|
חופים |
נתן יונתן |
נחום (נחצ'ה) היימן |
להקת הנחל |
|
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירים מוכרים ואהובים |
אחד השירים היפים והמוכרים ביותר בזמר העברי. הולחן ע"י נחצ'ה היימן (קיבוץ בית אלפא) ונכתב ע"י המשורר נתן יונתן (קיבוץ שריד). השיר זכה לפרסום בזכות הביצוע משנת 1969 של 'צוות הווי נח"ל', שהפך למזוהה ביותר איתו. מאוחר יותר השיר זכה לעוד ביצועים רבים ביניהם של חווה אלברשטיין, אריק איינשטיין וירדה ארזי. עיון נוסף על מילות השיר ב ויקיפדיה |
|
|
|
|
חלומות |
מיכל סנונית |
רונית שפי |
הילה טוכמן |
|
בית אלפא |
פסטיבל זמר |
מתוך הגלבוזמר השלישי. |
|
|
|
|
חמישה חמשירים למקהלת ילדים - חלק 1 |
ציונה שביט |
דוד עורי |
ילדי בית זרע |
|
בית אלפא |
הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית |
מתוך חמישה חמשירים למקהלת ילדים מאת דוד עורי וציונה שביט. שנת כתיבה: 1986, הוקלט בשנת 1998 עבור 'קול המוזיקה'. בניצוח: מרים ירדני. המילים נכתבו ע"י ציונה שביט (בית אלפא) על פי בקשה והנחיה של דוד עורי במיוחד למקהלת הילדים של בית זרע. |
|
|
|
|
חמישה חמשירים למקהלת ילדים - חלק 2 |
ציונה שביט |
דוד עורי |
ילדי בית זרע |
|
בית אלפא |
הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית |
מתוך חמישה חמשירים למקהלת ילדים מאת דוד עורי וציונה שביט. שנת כתיבה: 1986, הוקלט בשנת 1998 עבור 'קול המוזיקה'. בניצוח: מרים ירדני. המילים נכתבו ע"י ציונה שביט (בית אלפא) על פי בקשה והנחיה של דוד עורי במיוחד למקהלת הילדים של בית זרע. |
|
|
|
|
חמישה חמשירים למקהלת ילדים - חלק 3 |
ציונה שביט |
דוד עורי |
ילדי בית זרע |
|
בית אלפא |
הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית |
מתוך חמישה חמשירים למקהלת ילדים מאת דוד עורי וציונה שביט. שנת כתיבה: 1986, הוקלט בשנת 1998 עבור 'קול המוזיקה'. בניצוח: מרים ירדני. המילים נכתבו ע"י ציונה שביט (בית אלפא) על פי בקשה והנחיה של דוד עורי במיוחד למקהלת הילדים של בית זרע. |
|
|
|
|
חמישה חמשירים למקהלת ילדים - חלק 4 |
ציונה שביט |
דוד עורי |
ילדי בית זרע |
|
בית אלפא |
הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית |
מתוך חמישה חמשירים למקהלת ילדים מאת דוד עורי וציונה שביט. שנת כתיבה: 1986, הוקלט בשנת 1998 עבור 'קול המוזיקה'. בניצוח: מרים ירדני. המילים נכתבו ע"י ציונה שביט (בית אלפא) על פי בקשה והנחיה של דוד עורי במיוחד למקהלת הילדים של בית זרע. |
|
|
|
|
חמישה חמשירים למקהלת ילדים - חלק 5 |
ציונה שביט |
דוד עורי |
ילדי בית זרע |
|
בית אלפא |
הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית |
מתוך חמישה חמשירים למקהלת ילדים מאת דוד עורי וציונה שביט. שנת כתיבה: 1986, הוקלט בשנת 1998 עבור 'קול המוזיקה'. בניצוח: מרים ירדני. המילים נכתבו ע"י ציונה שביט (בית אלפא) על פי בקשה והנחיה של דוד עורי במיוחד למקהלת הילדים של בית זרע. |
|
|
|
|
טוב פת חרבה |
מן המקורות |
תאודור הולדהיים |
|
|
בית אלפא |
הצגות; חגי מחזור ובר מצווה; מן המקורות |
מתוך אוסף קנונים שהוכנו לסיום י"ב של קבוצת יסעור-לפיד, במוסד החינוכי "גלבוע" בשנת 1959 (תש"ט). מילים: משלי |
|
|
|
|
טמן עצל ידו בצלחת |
מן המקורות |
בנימין (חתולי) עמר |
מקהלת בית הספר כפר סאלד |
|
כפר סאלד; משמר העמק |
הרכבים קוליים; שירי ילדים |
השיר נכתב כקנון. הביצוע הוא מתוך טקס חנוכת חדר האוכל החדש בכפר סאלד (1960). המילים כמעט מתאימות לסיטואציה. מילים מתוך: משלי י"ט, כ"ד עיון נוסף השיר בביצוע חברי משמר העמק (מתוך זמרשת) |
|
|
|
|
טנגו שמלץ |
אריה אהרוני |
תאודור הולדהיים |
|
|
בית אלפא |
שירי חגים |
|
|
|
|
|
יוחנן וגבריאל |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
בית אלפא |
שירי ילדים |
השיר נכתב בבית אלפא על גבריאל, בן הקיבוץ, שהתפרסם במלחמת השחרור כגברוש פורץ "דרך בורמה" לירושלים ועל חברו- יוחנן -בן קיבוץ חפציבה, שנפטר בגיל 13 לאחר שנעקץ ע"י עקרב. שני הפרחחים לקחו להם חופש, יצאו לטייל ואיבדו את דרכם. העוברים בשדות שמעו את בכיים והשיבו אותם לביתם. |
|
|
|
|
יוחנן וגבריאל |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
נחמה הנדל |
|
בית אלפא |
שירי טבע ועונות השנה; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב; שירים על קיבוצים |
לביצועים נוספים כנסו לזמרשת |
|
|
|
|
יוחנן וגבריאל |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
איתמר ארז |
איתמר ארז |
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל |
מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר. |
|
|
|
|
ייסוד בית הספר |
עדי נחמני |
משה גרינפלד |
|
|
כפר סאלד |
שירי ילדים |
סתיו 1942. |
|
|
|
|
ירושלים |
לא ידוע |
דוד עורי |
תמר רז |
|
בית אלפא |
מוזיקה אמנותית; הרכבים קוליים |
|
|
|
|
|
יש ילדים עזובים בעולם |
ציונה שביט |
דוד עורי |
תמר רז |
|
בית אלפא |
מוזיקה אמנותית; שירי ילדים |
פסנתר: עידית צבי |
|
|
|
|
כל השנה חיכינו לאביב |
דן (דני) שביט |
דינה עמלי |
חמישיית כפר סאלד |
אלברט פיאמנטה |
כפר סאלד |
שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי הווי; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה |
מתוך תוכנית הרדיו "ניחוחי חציר", 1970. |
|
|
|
|
כן ירבו וכה לחי |
שמעון שטרן |
משה גרינפלד |
|
|
כפר סאלד |
הצגות; שירי חתונות |
שיר החתונה מתוך האופרה "שערוריה" שבוצעה בשנת 1956 ע"י קב' עוז וחברים מבוגרים בקבלה לחברות של קב' עוז. |
|
|
|
|
כנרת |
רחל בלובשטיין |
נחום (נחצ'ה) היימן |
תמר רז |
נחום (נחצ'ה) היימן |
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירי משוררים; שירים ישנים ואהובים; שירים מוכרים ואהובים |
|
|
|
|
|
כפר סאלד יהיה קיבוץ גדול מחר |
עדי נחמני |
משה גרינפלד |
חברי המשק |
|
כפר סאלד |
חג המשק; שירי הווי; שירי עבודה ומולדת; תנועות נוער |
נכתב לאחר העליה לקרקע, דצמבר 1942. לאחר השיר הזה היה נהוג בקיבוץ לשיר בלי אתנחתא את " בחוץ לארץ בעיר ברלינה ". את השיר שמעו חברי פלמ"ח שהיו באזור והוא הפך ללהיט בכל הארץ. הגרסה המפורסמת הושרה במבטה גרמני כבד כפרודיה על חברי כפר סאלד היקים. יום אחד נסע משה באוטובוס, ושמע חבורת בני נוער שרים את השיר. הוא ניגש אליהם ושאל אם ידוע להם מי המחבר. כשענו בשלילה, סיפר להם לתדהמתם, שהוא מחבר הלחן. עיון נוסף איך התפשט השיר 'כפר סאלד יהיה קיבוץ גדול מחר' בכל רחבי הארץ ומה היה למשה גרינפלד לומר על כך (סיפור מצחיק) אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת" |
|
|
|
|
כפרי |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
תמר רז |
|
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל |
השיר מבטא את תחושותיו של מתתיהו שלם כשעמד על המשמר בתקופה בה היה בבית אלפא. |
|
|
|
|
כפרי |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
יהלי תורן |
איתמר ארז |
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירים ישנים ואהובים |
מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר. |
|
|
|
|
כתונת פסים |
משה אבן עזרא |
משה גרינפלד |
|
|
כפר סאלד |
שירי חגים; שירי משוררים |
הולחן עבור ליל הסדר (פסח) בקיבוץ. עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת" |
|
|
|
|
לא ידוע (לזיהוי 10) |
לא ידוע |
לא ידוע |
שלמה יחזקאל |
|
כפר סאלד |
שירי הווי |
מתוך ''מסיבת החיילים המשוחררים''. |
|
|
|
|
לא ידוע (לזיהוי 2) |
לא ידוע |
לא ידוע |
דינה עמלי; חמישיית כפר סאלד |
|
כפר סאלד |
? |
|
|
|
|
|
לא ידוע (לזיהוי 8) |
לא ידוע |
לא ידוע |
|
|
כפר סאלד |
שירי אהבה; שירי ארץ ישראל |
|
|
|
|
|
לאן נושבת הרוח |
זאב חבצלת |
נחום (נחצ'ה) היימן |
אראלה ברלב ; חמישיית גלבוע |
נחום (נחצ'ה) היימן |
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירים ישנים ואהובים |
מופיע באלבום המוקלט הראשון של הגבעטרון (1961) שגם נושא את שם השיר ("לאן נושבת הרוח"). רבקה שטורמן ז"ל (קיבוץ עין חרוד) חיברה לשיר זה ריקוד. המלחין נחצ'ה היימן, שהיה חבר הלהקה, מספר על הולדת השיר (והולדת ''חמישיית גלבוע''): כשחזר זאב חבצלת מחו"ל ואני הייתי בצריפי בבית אלפא, הוא בא אלי, הציג עצמו ואמר לי: "הרי לך מילים של שיר שכתבתי. תלחין אותו בשלושה נוסחים: וולס, הורה ובלוז בסגנון אמריקאי אופייני", ותקע אל תוך ידי המושטת בתדהמה את מילות השיר "לאן נושבת הרוח". באמתחתי כמלחין היה אז שיר אחד בלבד ("ניצנים נראו בארץ"). אחרי שהתאוששתי מהתדהמה הגדולה שבפנייתו אלי, נסעתי למחרת היום לקבוצת גבע, לפגוש את רינה פירסטנברג, 'האמא של הגבעטרון'. סיפרתי לה הכל. השיחה התפתחה אז כך: "קדימה, אתה נראה לי בסדר. אני מרשה לך ללמוד ולהתגלח עלינו עם החבצלת הזה שלך. תבוא ביום רביעי ונתחיל לעבוד על השירים". "על מה את מדברת בכלל? הרי עוד לא התיישבתי אפילו להסתכל על הטקסט". ואז, בדרך האופיינית לה, השיבה לי: "אז תתיישב ותלחין. מה הסיפור הגדול שאתה עושה מהעניין? הרי יש שם רק ארבע שורות". חזרתי לבית אלפא, ועוד באותו ערב, בחדר האוכל של הקיבוץ (שבו היה אז הפסנתר), הלחנתי את שלושת הנוסחים שזאב ביקש. למחרת היום הקמנו את "חמישיית גלבוע", וכבר באותו שבוע בא לעולם ההרכב המוזיקלי שנודע בשם "הגבעטרון וחמישיית גלבוע". השיר "לאן נושבת הרוח" נותר אחד מהשירים הקבועים ברפרטואר של הגבעטרון עד היום (עד כאן מפי נחום-נחצ'ה היימן). הציטוט לקוח מתוך הדיסק: אשכולית, מישירי זאב חבצלת. |
|
|
|
|
לאן נושבת הרוח |
זאב חבצלת |
נחום (נחצ'ה) היימן |
הגבעטרון |
נחום (נחצ'ה) היימן |
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירים מוכרים ואהובים |
מופיע באלבום המוקלט הראשון של הגבעטרון (1961) שגם נושא את שם השיר ("לאן נושבת הרוח"). רבקה שטורמן ז"ל (קיבוץ עין חרוד) חיברה לשיר זה ריקוד. המלחין נחצ'ה היימן, שהיה חבר הלהקה, מספר על הולדת השיר (והולדת ''חמישיית גלבוע''): כשחזר זאב חבצלת מחו"ל ואני הייתי בצריפי בבית אלפא, הוא בא אלי, הציג עצמו ואמר לי: "הרי לך מילים של שיר שכתבתי. תלחין אותו בשלושה נוסחים: וולס, הורה ובלוז בסגנון אמריקאי אופייני", ותקע אל תוך ידי המושטת בתדהמה את מילות השיר "לאן נושבת הרוח". באמתחתי כמלחין היה אז שיר אחד בלבד ("ניצנים נראו בארץ"). אחרי שהתאוששתי מהתדהמה הגדולה שבפנייתו אלי, נסעתי למחרת היום לקבוצת גבע, לפגוש את רינה פירסטנברג, 'האמא של הגבעטרון'. סיפרתי לה הכל. השיחה התפתחה אז כך: "קדימה, אתה נראה לי בסדר. אני מרשה לך ללמוד ולהתגלח עלינו עם החבצלת הזה שלך. תבוא ביום רביעי ונתחיל לעבוד על השירים". "על מה את מדברת בכלל? הרי עוד לא התיישבתי אפילו להסתכל על הטקסט". ואז, בדרך האופיינית לה, השיבה לי: "אז תתיישב ותלחין. מה הסיפור הגדול שאתה עושה מהעניין? הרי יש שם רק ארבע שורות". חזרתי לבית אלפא, ועוד באותו ערב, בחדר האוכל של הקיבוץ (שבו היה אז הפסנתר), הלחנתי את שלושת הנוסחים שזאב ביקש. למחרת היום הקמנו את "חמישיית גלבוע", וכבר באותו שבוע בא לעולם ההרכב המוזיקלי שנודע בשם "הגבעטרון וחמישיית גלבוע". השיר "לאן נושבת הרוח" נותר אחד מהשירים הקבועים ברפרטואר של הגבעטרון עד היום (עד כאן מפי נחום-נחצ'ה היימן). הציטוט לקוח מתוך הדיסק: אשכולית, מישירי זאב חבצלת. |
|
|
|
|
לאן נושבת הרוח |
זאב חבצלת |
נחום (נחצ'ה) היימן |
הגבעטרון |
נחום (נחצ'ה) היימן |
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל |
מופיע באלבום המוקלט הראשון של הגבעטרון (1961) שגם נושא את שם השיר ("לאן נושבת הרוח"). רבקה שטורמן ז"ל (קיבוץ עין חרוד) חיברה לשיר זה ריקוד. המלחין נחצ'ה היימן, שהיה חבר הלהקה, מספר על הולדת השיר (והולדת ''חמישיית גלבוע''): כשחזר זאב חבצלת מחו"ל ואני הייתי בצריפי בבית אלפא, הוא בא אלי, הציג עצמו ואמר לי: "הרי לך מילים של שיר שכתבתי. תלחין אותו בשלושה נוסחים: וולס, הורה ובלוז בסגנון אמריקאי אופייני", ותקע אל תוך ידי המושטת בתדהמה את מילות השיר "לאן נושבת הרוח". באמתחתי כמלחין היה אז שיר אחד בלבד ("ניצנים נראו בארץ"). אחרי שהתאוששתי מהתדהמה הגדולה שבפנייתו אלי, נסעתי למחרת היום לקבוצת גבע, לפגוש את רינה פירסטנברג, 'האמא של הגבעטרון'. סיפרתי לה הכל. השיחה התפתחה אז כך: "קדימה, אתה נראה לי בסדר. אני מרשה לך ללמוד ולהתגלח עלינו עם החבצלת הזה שלך. תבוא ביום רביעי ונתחיל לעבוד על השירים". "על מה את מדברת בכלל? הרי עוד לא התיישבתי אפילו להסתכל על הטקסט". ואז, בדרך האופיינית לה, השיבה לי: "אז תתיישב ותלחין. מה הסיפור הגדול שאתה עושה מהעניין? הרי יש שם רק ארבע שורות". חזרתי לבית אלפא, ועוד באותו ערב, בחדר האוכל של הקיבוץ (שבו היה אז הפסנתר), הלחנתי את שלושת הנוסחים שזאב ביקש. למחרת היום הקמנו את "חמישיית גלבוע", וכבר באותו שבוע בא לעולם ההרכב המוזיקלי שנודע בשם "הגבעטרון וחמישיית גלבוע". השיר "לאן נושבת הרוח" נותר אחד מהשירים הקבועים ברפרטואר של הגבעטרון עד היום (עד כאן מפי נחום-נחצ'ה היימן). הציטוט לקוח מתוך הדיסק: אשכולית, מישירי זאב חבצלת. |
|
|
|
|
לאן נושבת הרוח (גרסת בלוז) |
זאב חבצלת |
לא ידוע |
סי היימן |
צחי פודור |
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה |
מופיע באלבום המוקלט הראשון של הגבעטרון (1961) שגם נושא את שם השיר ("לאן נושבת הרוח"). רבקה שטורמן ז"ל (קיבוץ עין חרוד) חיברה לשיר זה ריקוד. המלחין נחצ'ה היימן, שהיה חבר הלהקה, מספר על הולדת השיר (והולדת ''חמישיית גלבוע''): כשחזר זאב חבצלת מחו"ל ואני הייתי בצריפי בבית אלפא, הוא בא אלי, הציג עצמו ואמר לי: "הרי לך מילים של שיר שכתבתי. תלחין אותו בשלושה נוסחים: וולס, הורה ובלוז בסגנון אמריקאי אופייני", ותקע אל תוך ידי המושטת בתדהמה את מילות השיר "לאן נושבת הרוח". באמתחתי כמלחין היה אז שיר אחד בלבד ("ניצנים נראו בארץ"). אחרי שהתאוששתי מהתדהמה הגדולה שבפנייתו אלי, נסעתי למחרת היום לקבוצת גבע, לפגוש את רינה פירסטנברג, 'האמא של הגבעטרון'. סיפרתי לה הכל. השיחה התפתחה אז כך: "קדימה, אתה נראה לי בסדר. אני מרשה לך ללמוד ולהתגלח עלינו עם החבצלת הזה שלך. תבוא ביום רביעי ונתחיל לעבוד על השירים". "על מה את מדברת בכלל? הרי עוד לא התיישבתי אפילו להסתכל על הטקסט". ואז, בדרך האופיינית לה, השיבה לי: "אז תתיישב ותלחין. מה הסיפור הגדול שאתה עושה מהעניין? הרי יש שם רק ארבע שורות". חזרתי לבית אלפא, ועוד באותו ערב, בחדר האוכל של הקיבוץ (שבו היה אז הפסנתר), הלחנתי את שלושת הנוסחים שזאב ביקש. למחרת היום הקמנו את "חמישיית גלבוע", וכבר באותו שבוע בא לעולם ההרכב המוזיקלי שנודע בשם "הגבעטרון וחמישיית גלבוע". השיר "לאן נושבת הרוח" נותר אחד מהשירים הקבועים ברפרטואר של הגבעטרון עד היום (עד כאן מפי נחום-נחצ'ה היימן). הציטוט לקוח מתוך הדיסק: אשכולית, מישירי זאב חבצלת. |
|
|
|
|
לילי הנמרה |
ציונה שביט |
דוד עורי |
קבוצת צאלה |
|
בית אלפא |
הצגות; מסיבת סיום; שירי ילדים |
ציונה שביט מספרת: ההצגה "פיטר פן" הועלתה במסגרת סיום בית הספר היסודי בבית-אלפא (כתה ו') על ידי קבוצת "צאלה" בשנת 1977. זו הייתה מסורת של שנים, שנמשכה עד שבית הספר התאחד עם שאר קיבוצי הסביבה בבית ספר "רימון" במסילות. כל הכותבים והמבצעים היו אז חברי בית אלפא: הבמאית – מאירה הכהן ז"ל מחנכת ומנהלת בבית הספר, וכן, מדריכת מורות ב"אורנים" (בנם של מאירה ואברהם הכהן השתייך לקבוצה), התפאורן ראובן טרייבר מעצב סביבתי (גם לו היה בן בקבוצה), התלבושות רעיה שמר והגי שיזף (חדר התלבושות שהן הקימו ותחזקו לאורך שנים שימש גם את קיבוצי הסביבה), המוזיקה דוד עורי ז"ל גם לו היה בן בקבוצה, והמילים שלי (ציונה שביט). הייתי אז מורה לחינוך מיוחד בבית הספר. |
|
|
|
|
לך לך הזר |
נעמי וישניצר |
נחום (נחצ'ה) היימן |
תמר רז |
נחום (נחצ'ה) היימן |
בית אלפא |
שירים ישנים ואהובים |
|
|
|
|
|
מבטה לי מתנגן |
זאב חבצלת |
תאודור הולדהיים |
הגבעטרון |
|
בית אלפא |
מוזיקה אמנותית; שירי אהבה |
נכתב בבית אלפא. הסולנים הם: תמי בן יעקב ויואב נחשון ז"ל הביצוע הוא מתוך תקליט שנוצר לזכרו של חבצלת בשם: ״שירי זאב חבצלת״, (שנות החמישים למאה ה-20). |
|
|
|
|
מה חבל |
עדי נחמני |
משה גרינפלד |
|
|
כפר סאלד |
הצגות; שירי הווי |
מתוך האופרה "אלמוניטה", בכורה - 1947. |
|
|
|
|
מה יפו דודייך |
מן המקורות |
נחום (נחצ'ה) היימן |
אסנת פז; חמישיית גלבוע |
גיל אלדמע |
בית אלפא |
שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי חתונות; שירים מוכרים ואהובים |
|
|
|
|
|
מה נשתנה |
הגדה קיבוצית של פסח |
לא ידוע |
קבוצת לבנה (כפר סאלד) |
|
כפר סאלד |
שירי חגים |
שיר מתוך ליל סדר פסח. הקלטה מ-1980. לחן לא ידוע. לזיהוי |
|
|
|
|
מוזיקה לתזמורת קאמרית בשלושה פרקים |
לא ידוע |
דוד עורי |
|
|
בית אלפא |
אינסטרומנטלי; מוזיקה אמנותית |
|
|
|
|
|
מחדר עבודתו של המלחין - זיקוקים לאור השמש |
לא ידוע |
דוד עורי |
דוד עורי |
דוד עורי |
בית אלפא |
הצגות; שירי ילדים |
מתוך הצגת הילדים "זיקוקים לאור השמש". |
|
|
|
|
מחול - זיקוקים לאור השמש |
לא ידוע |
דוד עורי |
לא ידוע |
דוד עורי |
בית אלפא |
אינסטרומנטלי; הצגות; שירי ילדים |
מתוך הצגת הילדים "זיקוקים לאור השמש" |
|
|
|
|
מחול המפלצות |
לא ידוע |
דוד עורי |
לא ידוע |
דוד עורי |
בית אלפא |
אינסטרומנטלי; הצגות; שירי ילדים |
מתוך הצגת הילדים "הנסיך הגנוב" |
|
|
|
|
מחולנו הוא בשניים |
זאב חבצלת |
נחום (נחצ'ה) היימן |
אדם הפטר; אלי ארגון |
אדם הפטר |
בית אלפא |
שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירים מוכרים ואהובים |
בביצוע צמד ה''שני-שרים''. עוד על ה''שני-שרים'' באתר הבית שלהם: http://shneysharim.com/ |
|
|
|