|
שם השיר
|
מילים
|
לחן
|
ביצוע
|
עיבוד
|
ישוב
|
תיוג
|
| |
שיר ראשי
|
|
|
אדמה ושמי שמים |
אינסטרומנטלי |
שלום פוסטולסקי |
תזמורת רשות השידור |
משה לוסטיג |
עין חרוד (לפני הפילוג); עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד |
שירי טבע ועונות השנה; שירי עבודה ומולדת |
מילים: ש. שלום |
|
|
|
|
אהל סיירים |
יוסי גמזו |
חיים ברקני |
|
|
הגושרים |
חג המשק; שירי הווי; שירי עבודה ומולדת |
רקפת סלע כותבת: השיר אהל סיירים נכתב בשנת 1972 ובוצע על ידי נטע כנעני במופע "עד כה"- חגיגות חצי יובל לקיבוץ הגושרים (יוני 1973). במופע נכלל שיר נוסף של ברקני בשם ''שיר ערש לתותח'' ביצוע מקהלה של חברות המשק (סולנית מיה שמיר). המופע גם הועלה על תקליט וניל. |
|
|
|
|
אזרע עוד אזרע (שדי) |
פניה ברגשטיין |
אברהם דאוס |
מקהלת חברת הילדים מגנינר |
לא ידוע |
גבת; שפיים |
שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
מתוך הקנטטה ''גבת'', 1951. תמר שגיא, חברת שפיים, מספרת: אברהם דאוס מנצח מקהלות ומלחין היה מורה למוזיקה ומנצח על המקהלה בשפיים בשנות ה-50. בשנת 1952, בחגיגות 25 שנה לשפיים, רקדנו את הריקוד "אזרע עוד אזרע". מאז חידשנו אותו בחגיגות ה-70, ושוב בחג השבועות השנה. אז היינו נערות ועתה סבתות לנכדים שגם הם ממשיכים לרקוד לשמחת כולנו. הריקוד הפך לחלק ממסורת התרבות בשפיים, וממשיך ללוות אתנו כדברי המשוררת פניה ברגשטיין: "לזכר אבי, ולכוסף סבי ולמען בני התינוק והרך. אזרע עוד אזרע הגרעין הזהוב". את השיר הלחין אברהם דאוס למילים של פנייה ברגשטיין, במיוחד לחג ה-25 לשפיים, והכוריאוגרפיה היא של טובה צימבל. יש לציין כי יש סתירה בנוגע לנסיבות כתיבת השיר בין מה שמספרת תמר, לבין מה שהיה ידוע לנו קודם לתמר. הקלטת השיר מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית. עיון נוסף ה שיר באתר זמרשת |
|
|
|
|
אין להם סבתות |
עמוס עוז |
יאיר רוזנבלום |
מקהלת ילדים |
|
חולדה |
חג המשק; שירי הווי; שירי הווי, המיטב ; שירי עבודה ומולדת |
עמוס עוז היה 30 שנה חבר קיבוץ חולדה אליו הגיע בנערותו כילד חוץ. בשנת 1980, חג היובל לעלייה לקרקע, הוא כתב למופע המרכזי שיר נוגע ללב על בני החלוצים שבעצם אין להם סבתות. הלחן הוא של יאיר רוזנבלום האגדי. האזינו לשיר בביצוע מקהלת ילדים בני חולדה. השיר הולחן גם ע"י אורי הרפז. האזינו לו מכאן |
|
|
|
|
אל ארץ טובה |
מן המקורות |
דוד זהבי |
טובה בן צבי |
|
נען |
מן המקורות; שירי חגים; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
שיר לחג הסוכות. מילים מתוך : דברים ח' ז-ח. מועד הלחנה: 11.09.1950 עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
אל הנגב |
יוסי דביר |
יוסי דביר |
בשמת מלכה |
|
גבים |
שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
אל הרהט |
שרה לוי-תנאי |
שרה לוי-תנאי |
חנה אהרוני |
|
רמת הכובש |
שירי עבודה ומולדת; שירי רועים; שירים ישנים ואהובים |
לא ברור אם השיר הולחן ברמת הכובש. למי שיש מידע נוסף אודות שנת כתיבתו של השיר, אנא צרו עמנו קשר ב- shiraovedet@gmail.com עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
אל הרהט |
שרה לוי-תנאי |
שרה לוי-תנאי |
מרים אביגל |
מישה אושרוביץ |
רמת הכובש |
שירי עבודה ומולדת; שירי רועים |
לא ברור אם השיר הולחן ברמת הכובש. למי שיש מידע נוסף אודות שנת כתיבתו של השיר, אנא צרו עמנו קשר ב- shiraovedet@gmail.com עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
אל הרהט |
שרה לוי-תנאי |
שרה לוי-תנאי |
אהרון צדוק |
נעם שריף |
רמת הכובש |
שירי עבודה ומולדת; שירי רועים |
עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת לא ברור אם השיר הולחן ברמת הכובש. למי שיש מידע נוסף אודות שנת כתיבתו של השיר, אנא צרו עמנו קשר ב- shiraovedet@gmail.com |
|
|
|
|
אל הרהט |
שרה לוי-תנאי |
שרה לוי-תנאי |
חנה אהרוני |
|
רמת הכובש |
שירי עבודה ומולדת; שירי רועים |
עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת לא ברור אם השיר הולחן ברמת הכובש. למי שיש מידע נוסף אודות שנת כתיבתו של השיר, אנא צרו עמנו קשר ב- shiraovedet@gmail.com |
|
|
|
|
אל הרהט |
אינסטרומנטלי |
שרה לוי-תנאי |
הלהקה הכלית "לרוקדים הידד" |
|
רמת הכובש |
שירי עבודה ומולדת; שירי רועים |
עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת לא ברור אם השיר הולחן ברמת הכובש. למי שיש מידע נוסף אודות שנת כתיבתו של השיר, אנא צרו עמנו קשר ב- shiraovedet@gmail.com |
|
|
|
|
אל יבנה הגליל (לחן גבעוני) |
איציק גבעוני |
איציק גבעוני |
להקת 'צבע את הגליל' |
|
דן |
הרכבים קוליים; שירי עבודה ומולדת |
לחן ומילים: איציק גבעוני (דן) על פי שיר מהמקורות. מבצעים: להקת צבע את הגליל - איציק גבעוני (דן), יוקי אבישי (דן, בית הלל), ערה גבעוני (בית זרע), נורית כפיר (איילת השחר) עפר גביש (יפתח). תזמור אורי אופיר (משמר העמק). יוצרי הסרט: במאי זיו כנרי, צלם אבשלום סטרוד, מפיק מגזין "ערוץ לקיבוץ" ועורכו הראשי, ישראל אשל. |
|
|
|
|
אם גרעין זרעת בטח |
אינסטרומנטלי |
שלום פוסטולסקי |
תזמורת רשות השידור |
משה לוסטיג |
עין חרוד (לפני הפילוג); עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד |
שירי עבודה ומולדת |
מילים: לוי בן אמיתי עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
אנחנו נבנה |
עמי השרוני |
מוני אמריליו |
לא ידוע |
לא ידוע |
גבת |
חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי עבודה ומולדת |
על השיר: השיר נכתב למופע "עמק עמק אגדה" בחג היובל להתיישבותנו בעמק, תשל"ז (1977) והושר על ידי שלישיית יפעת: חגי מירום, בני אדר ויובל דורי. בטורים מקבילים מזכיר השיר את קורותיהם של ותיקי גבת וקבוצת השרון. פינסק – העיר (והאֵם) ברוסיה הלבנה, שממנה הגיעו רוב ותיקי גבת (הקבוצה ע"ש קדושי פינסק( טבריה – תחנה בדרכם של ותיקי גבת בסלילת כביש חיפה-טבריה. חורן – העלייה לחורן היתה משאת נפשם של ותיקי השרון – חלום שלא התגשם. נוה שאנן – קבוצת השרון התגבשה בתחילת דרכה כקבוצת בניין בחיפה, בבניית שכונות נוה שאנן ובת-גלים. תר פא גימל –תרפ"ג, 1923 תלפיות – חברים מוותיקי גבת היו קבוצת בניין בירושלים שבנתה את שכונת תלפיות. מחצבת רטיסבון – המחצבה מאחורי מנזר רטיסבון בירושלים, שממנה נלקחו אבנים לבניין העיר בשנות ה-20 ג'דה – רמת ישי; ותיקי קבוצת השרון עסקו בסלילת הכביש מחיפה לג'דה. עין בדה – המעיין למרגלות רמת דוד, שלידו התיישבו ראשוני קבוצת השרון בעלותם להתיישבות בעמק. עפולה – אחת מתחנות חייה של קבוצת השרון (עבודה בבניין). מגדיאל – היום חלק מהוד השרון, חלק מוותיקי גבת עסקו בייבוש הביצות באזור זה. חינין – תרופה נגד מלריה (קדחת), שבה חלו רבים ממייבשי הביצות. יבנאל ובית גן – אחרי תקופת הבניין בחיפה, עברה קבוצת השרון לבית גן ועבדה בשדות הטבק של בית גן ושל יבנאל הסמוכה. שוב כאן – ביפעת. |
אנחנו נבנה |
|
|
|
אנחנו שרים לך |
יעקב אורלנד |
דוד זהבי |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
נען |
שירי עבודה ומולדת |
הוקלט ב-1996. עיון נוסף אודות השיר וביצועים נוספים באתר 'זמרשת' |
|
|
|
|
אנחנו שרים לך |
יעקב אורלנד |
דוד זהבי |
דפנה זהבי; הלל זהבי |
ערן זהבי |
נען |
שירי עבודה ומולדת |
מתוך אירוע לכבוד דוד זהבי בארכיון הצליל הלאומי. באדיבות הספריה הלאומית ומשפחת זהבי. |
|
|
|
|
אנשי השדה (מחרוזת) |
חיים נחמן ביאליק |
שלום פוסטולסקי |
משתתפי מופע חג התשעים |
אילון אבירם |
עין חרוד מאוחד |
חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי עבודה ומולדת |
לא לחם קלוקל, מילים: ח.נ ביאליק, לחן: שלום פוסטולסקי (עין חרוד) פלדה כחולה ('עמק'), רפאל אליעז, מרק לברי (לא נוצר בעין חרוד) עיון נוסף עוד על השיר 'לא לחם קלוקל' וביצועים נוספים באתר זמרשת |
|
|
|
|
ארץ של שבת |
שלמה סגל גלס |
דוד זהבי |
מירה סלומון |
יהודה וול |
נען |
?; שירי עבודה ומולדת; שירי שבת; שירים ישנים ואהובים |
מקור: אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
אשים מדבר |
מן המקורות |
שלמה יפה |
מקהלת לי-רון |
|
בית אלפא |
הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
מנצחת: רונית שפירא |
|
|
|
|
אשים מדבר |
מן המקורות |
שלמה יפה |
מקהלת ילדי קיבוץ משמרות |
|
בית אלפא; משמרות |
הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי עבודה ומולדת |
ההקלטה מתוך "אוצר הזמר העברי", אוסף הקלטות של קול ישראל. המילים עפ"י ישעיהו מ"א פס' יח-יט |
|
|
|
|
בוא דודי |
אילזה פלס (גוטמן) |
יצחק (טוטו) דרור |
להקת ענות |
|
דליה |
חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
חובר לפסטיבל המחולות הראשון בדליה בשנת 1944. הריקוד מאת גורית קדמן. מתוך התקליט פסטיבל הקיבוצים, 1966, ניצוח: נחום היימן מתוך מאמר על השיר שפורסם בעיתון הזמן הירוק 05.02.15 על ידי נכדה של אילזה עמיר סגל: בשנת 1939 קם קיבוץ דליה כאחד הקיבוצים האחרונים שהוקמו בשיטת "חומה ומגדל". הקיבוץ הוקם על ידי עולים מרומניה וגרמניה, ביניהם סבי וסבתי – שמעון ואילזה פלס – שעלו לישראל שנתיים לפני כן, לאחר תקופת הכשרה והדרכה מטעם תנועת "השומר הצעיר" בגרמניה. אילזה הייתה הגננת והמורה של הקבוצה הראשונה בקיבוץ - קבוצת "זמיר" ושל קבוצות נוספות. בשנת 1944, לכבוד שנתו החמישית של הקיבוץ, ובסימן חג השבועות, יזמה אילזה את כינוס המחולות הראשון בקיבוץ. הסיבה לעריכת הכינוס, שלמעשה החל כחגיגת שבועות גדולה ומרשימה במיוחד, לא הייתה רק חמש שנים להקמת הקיבוץ. כיישובים רבים אז, סבלו חברי הקיבוץ ממצב כלכלי קשה. בנוסף, ידיעות שהגיעו מאירופה על ממדיה האמתיים והנוראיים של שואת העם היהודי נגעו ברבים מחברי הקיבוץ שבני משפחותיהם נותרו באירופה. כך שמצב הרוח הכללי בקיבוץ היה ירוד במיוחד. לפיכך, נדרש אירוע מיוחד לרומם את המורל הכללי. אילזה למדה באותו הזמן בסמינר הקיבוצים ומורתה לריקוד הייתה גורית קדמן , בין שתיהן נוצרו קשרי ידידות, בין השאר מכיוון ששתיהן היו ילידות גרמניה. אילזה הזמינה את גורית קדמן לביקור בקיבוץ דליה, כדי לראות כי המקום מתאים לעריכת כינוס מחולות. כשראתה גורית את הפרגולה בקיבוץ – שהייתה למעשה חאן ערבי לשעבר עם במה טבעית ומשטח משופע לקהל, ממנה נשקף נוף המרשים, נרתמה ליוזמת הכינוס. לכבוד הכינוס הוחלט לערוך מסכת ברוח חג השבועות ומגילת רות. כחלק מהמסכת כתבה אילזה את השיר "בוא דודי" המבטא את הקשר בין רות לבועז. חבר הקיבוץ יצחק פוגל (לימים יצחק דרור, שכונה "טוטו") כתב את הלחן לשיר. גורית קדמן, יחד עם גרטרוד קראוס (שהייתה מורה מוערכת לבלט עוד בגרמניה והורתה בלט לרבים, ביניהם למשל יפה ירקוני) הפכו את השיר לריקוד-עם שאותו הורו למשתתפי כינוס המחולות. גורית קדמן הייתה אחראית על נושא המחולות באגודת "הפועל" וכך הורתה את הריקוד ברחבי הארץ, למדריכי ריקודי עם, והריקוד והשיר הופצו. כינוס המחולות הזה היה הראשון מבין שישה, שהאחרון שבהם התקיים בשנת 1968, ולאחר מכן הפך לפסטיבל המחולות בכרמיאל. כינוס המחולות השני בדליה אמור היה להתקיים בקיץ 1946, אך נדחה בשל השבת השחורה. כך שכינוס המחולות השני נערך בשנת 1947 ואליו הגיעו כעשרים אלף מבקרים וחמשת אלפים רקדנים, ששכנו באוהלים בשטחים שסביב הקיבוץ, ביניהם שני נציגי האו"ם ששהו בארץ. אלו היו נציגים של UNSCOP (United Nations Special Committee on Palestine) שהציעו את תכנית החלוקה לארץ. בין השאר ראו נציגי האו"ם הופעה של להקות ערביות בריקוד דבקה והתרשמו מהקשר היהודי-ערבי בארץ. טרם הכינוס השני התעוררה מחאה מצד גורמים דתיים שמחו על עריכת הכינוס בשבת, כמו גם על הריקודים שכונו "ריקודי ערום ותועבה". באחד הימים הגיע אל מזכירות הקיבוץ מכתב בחתימתם של דוד בן-גוריון ויצחק גרינבוים (לימים שר הפנים הראשון) בו הביעו צער על הפגיעה בחוגים הדתיים. אך גם לאחר משלוח מכתב זה, לא שונה מועד הכינוס. דני אפרת מספר בספרו "אדמה קשה אנשים קשים" כיצד בשנת 1946 כרמלה ספקטור מכפר יהושע למדה את הריקוד "בוא דודי" בקורס מדריכי ריקודי עם שנערך בעין-חרוד לאחר חג הפסח באותה השנה, בו הורתה רבקה שטורמן. כששבה כרמלה לכפר-יהושע הוטל עליה לארגן את טקס השבועות בכפר. ההפתעה של אותו אירוע הייתה ריקוד הזוגות של בני כיתה י', בני השש-עשרה. ריקוד זוגות לפי השיר "בוא דודי". ריקוד הזוגות הרשים את בני הכפר לטובה, אך יש המספרים כי היו שראו בו פריצות שעלולה להחליש את ההתמודדות עם אתגרי החיים, שלושה מהרוקדים נפלו בקרבות מלחמת השחרור בדרך לירושלים ונקברו בבית הקברות בקרית ענבים, ואומרים שהיה מהמקטרגים מי שהלך לשם לבקש את סליחת הנופלים. אילזה פלס, סבתי, לאחר שסיימה את לימודיה שימשה שנים רבות כמורה, מחנכת ופעילה במחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי. בגיל חמישים התחילה לרכז קורסים למטפלות בסמינר "אורנים" בטבעון, והמשיכה בכך עד גיל שבעים וחמש. בשנים אלו עשתה שתי הפסקות בהן שימשה שתי קדנציות כמזכירת קיבוץ דליה. במקביל כתבה אילזה פזמונים למסיבות בקיבוץ, וסיפורים קצרים שכמה מהם התפרסמו בחוברות "משמר לילדים". אילזה נפטרה בשנת 2003, בגיל 90 ונקברה בבית העלמין בקיבוץ דליה ליד שמעון בעלה. מספרת בהרחבה איה סגל, בתה של אילזה פלס: בחג שבועות בשנת 1944, לכבוד חגיגות חמש שנים לדליה, הוחלט לערוך מסכת על מגילת רות, ולכבודה כתבה אילזה את המילים לשיר "בוא דודי", ויצחק פוגל (טוטו) כתב את הלחן. אילזה למדה אז בסמינר הקיבוצים בתל-אביב והזמינה את מורתה בסמינר גורית קאופמן-קדמן ללמד את הריקודים למסכת. גורית קדמן הזמינה את גרטרוט קראוס לעזור לה בהוראת הריקודים. המסכת הפכה להיות כנס המחולות הראשון בדליה, כנס מחולות ראשון מבין שישה, כאשר האחרון שבהם התקיים בשנת 1968. השיר "בוא דודי" התפרסם בארץ גם בזכות גורית קדמן שהפכה אותו לריקוד עם והפיצה אותו בכל הארץ. (סיפורה של איה סגל הוא באדיבות זמרשת). עיון נוסף ביצועים נוספים לשיר, בזמרשת ביצוע אינסטרומנטלי, באתר הספריה הלאומית ביצוע אינסטרומנטלי של תזמורת קול ישראל, באתר הספריה הלאומית |
|
|
|
|
בוקר אביב א: נאום הפעמון |
לוי בן אמתי |
שמואל ארד |
|
|
בית זרע |
הרכבים קוליים; שירי הווי; שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
בוקר משדה בוקר |
יחיאל מוהר |
דב (דובי) זלצר |
לא ידוע |
|
שדה בוקר |
שירי הווי; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
שיר שחובר לאחר שקיבוץ שדה בוקר עלה על הקרקע והוקדש (לא רשמית) לקיבוץ החדש. השיר נכתב ליונה עטרי, להקת הנח"ל, תכנית ג' "חוליית בידור", ספטמבר 1952 (קיבוץ שדה בוקר קם ארבעה חודשים לפני כן, במאי 1952, כחווה חקלאית). יונה לא הקליטה את השיר והוא חזר ללהקה לתכנית מס' 13 "בדרך כלל", שרה והקליטה אותו עליזה רוזן, כיוון שהיה חסר שיר לתקליט, ששמו כשם התכנית. השיר לא נכלל בתכנית הרשמית של הלהקה, אלא שרו אותו ב"טו-לו-לו-לו", שירים עם הקהל, אחרי התכנית הרשמית. [המידע עפ"י ארכיון מאיר נוי לזמר עברי ותכנית הרדיו "שאלה של טעם" שהגיש חיים קינן ב-16 בספטמבר 1989] התווים משכתוב של מאיר נוי מהקלטה מהרדיו, מארכיון נוי בספרייה הלאומית. המילים ממועדון הזמר בני-שמעון מס' 215: "עושה לי מנגינות", משירי דב (דובי) זלצר ב', ו' בחשוון תשס"ח, 18 באוקטובר 2007 המילים והתווים כמו גם המידע אודות השיר, באדיבות נחומי הרציון |
|
|
|
|
בזכותם של אנשים כאלה |
שייקה פייקוב |
שייקה פייקוב |
דודו זכאי |
שייקה פייקוב |
אשדות יעקב א |
חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי הווי, המיטב ; שירי עבודה ומולדת |
נכתב ליובל של קיבוץ אשדות-יעקב. |
בזכותם של אנשים כאלה |
|
|
|
בין גולן ובין גלעד |
עפרה שן |
חיים ברקני |
גדעון ברקני |
|
שער הגולן |
חג המשק; שירי הווי; שירי עבודה ומולדת |
נכתב לחג ה-35 של שער הגולן. מרץ 1972. הודפס ע"י אסתר אלט ב-2006 |
|
|
|
|
בית חרושת |
יוסף לייב צפתמן |
נסים נסימוב |
מקהלת גרעין השומר הצעיר |
|
מעברות |
הרכבים קוליים; שירי עבודה ומולדת |
עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
בית פה נבנה |
מנחם זלמן וולפובסקי |
אפרים בן חיים (לייבינזון) |
מקהלת קול ציון לגולה |
שבתי פטרושקה |
קרית ענבים |
שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
הקלטה משנת 1958. ניצוח: מאיר הרניק בהקלטה מבוצע הבית הראשון של השיר. מקור: אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית עיון נוסף צפו בברכת נשיא המדינה, ראובן ריבלין, לכבוד 100 שנה לקריית ענבים בו הוא פותח בציטוט משיר זה (youtube) עוד על השיר באתר זמרשת |
|
|
|
|
ברוך אתה |
מן המקורות |
רזיאל (רזי) סולודר |
|
|
גשר |
שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי עבודה ומולדת |
שיר תפילה לסולן וצבור, המתאים גם לראש השנה וגם לט"ו בשבט. |
|
|
|
|
גבע, סלע |
ע. אבישר |
דוד זהבי |
|
|
נען |
שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
הגמל |
ראובן סיון |
יזהר ירון (פפר) |
|
|
עין השופט |
שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
ההדרים עודם פורחים |
לא ידוע |
שאול אסלינגר |
|
|
גבעת חיים מ |
שירי הווי; שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
הודיה |
אברהם שלונסקי |
שמואל ארד |
|
|
בית זרע |
שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
הורה |
עדנה קרמר |
יזהר ירון (פפר) |
|
|
עין השופט |
שירי ילדים; שירי עבודה ומולדת |
מוזיקה מתוך הצגת הילדים ''היובל הוא גם שלנו''. התווים מתוך הספר עין השופט כה שנות עמל ויצירה עמוד 127 שנת הוצאה 1962 189. |
|
|
|
|
הורה גינוסר |
לא ידוע |
לא ידוע |
יעקב לופן |
|
גינוסר |
ריקוד; שירי עבודה ומולדת |
מהשירים הראשונים שהושרו בגינוסר. הביצוע באדיבות הספרייה הלאומית. עיון נוסף האזינו לשירים נוספים בביצועו של יעקב לופן בספריה הלאומית |
|
|
|
|
הורה יטבתה |
גד סואן |
בוניה שור |
|
|
יטבתה; נצר סירני |
שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
הזורעים בדמעה |
מיכאל (מֶכֶל) פרלמן |
מיכאל (מֶכֶל) פרלמן |
לא ידוע |
קראל סלומון |
קבוצת יבנה |
הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי עבודה ומולדת |
המילים: תהלים קכו פס' ה' ; ויקרא כה פס' יט. ביצוע: המקהלה המשותפת של הקיבוצים קבוצת יבנה ובארות יצחק ניצוח: מיכאל (מֶכֶל) פרלמן שנת הקלטה: 1.10.1955 מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
|
|
|
|
היי ימים של דגניה |
מאיר אריאל |
מאיר אריאל |
להקת המשמרון |
שמעון כהן |
משמרות |
שירי הווי; שירי עבודה ומולדת |
סולנית – אילנה נוימן (במיטב ההגייה הרוסית שהצליחה לגייס לטובת הטקסט). |
|
|
|
|
הייתה השעה יפה לי |
יוסי מלי |
הנרי קלאוזנר |
לא ידוע |
לא ידוע |
יקום |
שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
המגדל הראשון |
נתן אלתרמן |
מאיר מינדל |
נעמן דג |
|
נגבה |
שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
מאיר מינדל, מלחין השיר, מספר: ב-1983 פנה אלי יענקל'ה שגיא וביקש ממני להלחין מחדש את ''המגדל הראשון'' כיוון ש הלחן הראשון (של זעירא?) לא תפס. באמת הלחנתי והשיר החדש בוצע בראשונה ע"י שלישיית השומריה- אמיר גינת, דודו זכאי ואפרת וויל עמית ( מנהל השומריה היה אבנר ברזילי). גרסה זו היא ביצוע מחודש שעשינו לשיר ב-2016 לקראת שבוע חנוכה בו יצוין בישראל המועד "80 שנה ל"חומה ומגדל"-10/12/36- הקמת הישוב הראשון בשיטת חומה ומגדל- תל עמל." |
|
|
|
|
המגדל הראשון |
נתן אלתרמן |
מאיר מינדל |
אמיר גינת |
|
נגבה |
שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
מאיר מינדל, מלחין השיר, מספר: ב-1983 פנה אלי יענקל'ה שגיא וביקש ממני להלחין מחדש את ''המגדל הראשון'' כיוון ש הלחן הראשון (של זעירא?) לא תפס. באמת הלחנתי והשיר החדש בוצע בראשונה ע"י שלישיית השומריה- אמיר גינת, דודו זכאי ואפרת וויל עמית ( מנהל השומריה היה אבנר ברזילי). |
|
|
|
|
הנה ימים באים |
מן המקורות |
דבורה רופאייזן |
|
|
להבות הבשן |
מן המקורות; שירי טבע ועונות השנה; שירי עבודה ומולדת |
מתוך ספר עמוס. נכתב לקולות נשים או נוער. |
|
|
|
|
העמק שלנו |
לא ידוע |
בוניה שור |
|
|
נצר סירני |
הרכבים קוליים; שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירי עבודה ומולדת |
הולחן בשנת 1953. |
|
|
|
|
הקן הזה |
פניה ברגשטיין |
אברהם דאוס |
|
|
גבת |
שירי טבע ועונות השנה; שירי עבודה ומולדת |
מתוך הקנטטה ''גבת''. עיון נוסף האזינו לשיר בביצוע מקהלת האיחוד באתר זמרשת |
|
|
|
|
השיבולים פנימה (ראינו עמלנו) |
אינסטרומנטלי |
שלום פוסטולסקי |
תזמורת רשות השידור |
משה לוסטיג |
עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד |
אינסטרומנטלי; שירי עבודה ומולדת |
אליהו הכהן מספר: לוי בן אמיתי (דגניה ב') מאוד רצה שמי שילחין את השיר שלו יהיה איש שדה. שלום פוסטולסקי מעין חרוד, שהלחין עד אז רק מס' שירי ילדים, הסכים לקחת את השיר לידיו וכך נוצר אחד מראשוני השירים שסמלו את הרעיון של התנועה הקיבוצית. בגבעת ברנר השיר בוצע תדיר בפסח ע"י מקהלת ילדים. עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
השיבולים פנימה (ראינו עמלנו) |
לוי בן אמתי |
שלום פוסטולסקי |
הסנוניות |
סטפן וולפה |
עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד |
הרכבים קוליים; שירי טבע ועונות השנה; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
פסנתר: משה אדלסון. אליהו הכהן מספר: לוי בן אמיתי (דגניה ב') מאוד רצה שמי שילחין את השיר שלו יהיה איש שדה. שלום פוסטולסקי מעין חרוד, שהלחין עד אז רק מס' שירי ילדים, הסכים לקחת את השיר לידיו וכך נוצר אחד מראשוני השירים שסמלו את הרעיון של התנועה הקיבוצית. הקלטה מתוך: ''קומה אחא, נבנה ארצנו'' פגישה בנושא ''חלוצי הזמר העברי והחינוך המוזיקלי ביישוב העברי'', בדגש שלום פוסטולסקי. מנחה: אליהו הכהן. 2012. עיון נוסף ביצועים נוספים ואודות השיר באתר זמרשת |
|
|
|
|
ועל המתנות |
מרים יוטקובסקי |
אשר בן ארי |
|
|
הזורע |
חג המשק; שירי הווי; שירי עבודה ומולדת |
חדרה, 1935. |
|
|
|
|
ופרח ישראל |
מן המקורות |
דבורה רופאייזן |
|
|
להבות הבשן |
מן המקורות; שירי עבודה ומולדת |
ישעיהו כ"ז |
|
|
|
|
זמר |
אברהם שלונסקי |
אברהם דאוס |
בינה מילון פוגל |
לא ידוע |
חפציבה |
שירי ארץ ישראל; שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
זמר חג |
לאה גולדברג |
נסים נסימוב |
ניסים רון |
|
מעברות |
שירי עבודה ומולדת |
פורסם ב"שירי עבודה ומולדת", קובץ רביעי, הוצאת המרכז לתרבות, תשט"ו, עמוד 20 שנת הקלטה: 06.09.1950 |
|
|
|
|
זמר חג (לחן בן חיים) |
זרובבל גלעד |
אפרים בן חיים (לייבינזון) |
חבורת שירו שיר |
|
קרית ענבים |
שירי חגים; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
ביצוע זה הוקלט בשנת 1959. מילות השיר נדפסו לראשונה בשער "דבר לילדים" כרך י"ג בשנת 2.9.1943. לשיר לחן נוסף דומה מאוד של המלחין דוד זהבי (נען) עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
זמר חג (לחן זהבי) |
זרובבל גלעד |
דוד זהבי |
חבורת שירו שיר |
|
נען |
שירי חגים; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
ביצוע זה הוקלט בשנת 1959. מילות השיר נדפסו לראשונה בשער "דבר לילדים" כרך י"ג בשנת 2.9.1943. לשיר ריקוד מאת רבקה שטורמן (עין חרוד). לשיר לחן נוסף דומה מאוד של המלחין אפרים בן חיים (קריית ענבים) עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
זמר למשחק ולמפוחית |
לאה גולדברג |
יעקב (יענקל'ה) שגיא |
"ירוק עד"; צליל שגיא |
משה אביגדור |
עין השופט |
מוזיקה עכשווית; מוזיקה עכשווית, המיטב; שירי ארץ ישראל; שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
שיר מתוך הדיסק 'לאור ולצלילים'- ביצועים חדשים לשירי המלחינים יזהר ירון ויעקב שגיא (עין השופט). לפרטים נוספים ולרכישת הדיסק (30 ₪ בלבד) כנסו ל' נענע דיסק' . מיכל שחר: חלילים, קולות גל שחר: כינור משה אביגדור: גיטרה אביב רם: בס אייב דורון: כלי הקשה |
|
|
|
|
חג |
רחל בלובשטיין |
פנחס גולדמן |
עמליה (ויולה) חקל |
|
גבת |
שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
השיר התפרסם בארץ באמצע שנות ה-40 של המאה ה-20 וזכה להיות מוּשָׁר במשך שנים רבות בעמק וגם ברחבי הארץ. הוא אף נכנס ל הגדה של פסח של קבוצת השרון שיצאה לאור בשנת תרצ"ז (1937). ההקלטה באדיבות 'זמרשת'. הוקלט בשנת 2008 עיון נוסף עוד אודות השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת ביצועים של השיר באתר הספרייה הלאומית |
|
|
|
|
חג |
רחל בלובשטיין |
פנחס גולדמן |
אילנה רובינא |
|
גבת |
שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
השיר התפרסם בארץ באמצע שנות ה-40 של המאה ה-20 וזכה להיות מוּשָׁר במשך שנים רבות בעמק וגם ברחבי הארץ. הוא אף נכנס ל הגדה של פסח של קבוצת השרון שיצאה לאור בשנת תרצ"ז (1937). עיון נוסף עוד אודות השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת ביצועים של השיר באתר הספרייה הלאומית |
|
|
|
|
חג (זהבי) |
רחל בלובשטיין |
דוד זהבי |
מקהלת האיחוד |
ארנסט הורביץ |
נען |
שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
הוקלט ב- 1962. עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
חג הקציר (קטע מתוך יצירה) |
מן המקורות |
שלמה יפה |
רמה סמסונוב |
שלמה יפה |
בית אלפא |
הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
מצורף קטע מתוך חוברת היצירה ( טקסט ופרטיטורה ) שהודפסה כשנה לאחר הפסטיבל, ב-1958, בהוצאת המרכז לתרבות של ההסתדרות בעריכתו של שלמה קפלן. ה תוים בכתב ידו של המלחין (רק התווים למקהלה, ללא תפקידי הכלים המלווים). (באדיבות חגית שביט) בחוברת שונה שם היצירה ל - "ברינה יקצורו" ובה מצוין גם באילו כלים ניתן ללוות את השירה. (ואלו לא אותם כלים שהשתתפו במקור). אב ביצירה עצמה לא שונה דבר. הביצוע: רמה סמסונוב בליווי ז מרים ותזמורת רשות השידור בניצוחו של יהודה אנגל . על היצירה ברינה יקצורו אשר 'חג קציר' הוא מתוכה: בספר "שלמה יפה מלחין – איש קיבוץ"/הוצאת המוזיאון וספרית אמלי למוזיקה/ חיפה ובעריכת משה גורלי/ 1980 כותב שלמה (עמוד 14): בשנת 1957 התקיים עוד פסטיבל והפעם במוסקבה. לקראת הפסטיבל חיברתי מוזיקה לתנועה בשם "חג הקציר" לסולנית, מקהלה ולהקת כלי נגינה. כסולנית נסעה עמנו רמה סמסונוב. ערכנו הופעות באולמות שונים במוסקבה וכן על במות פתוחות בחוץ. הופעותינו משכו המונים ובתוכם יהודים רבים. בעמוד 81 מספר 10: 1957 "חג הקציר" מוזיקה למחול סופרן סולן, מקהלה ותזמורת קטנה בצוע בכורה 9.1957 במוסקבה, להקת הנוער של הפסטיבל עם רמה סמסונוב. בעמוד 13 בפרק "על יצירתי" כותב שלמה: טבעי הדבר כי אורח חיי הכפרי בקיבוץ ובתנועה, הייתה לו השפעה לא מעטה על תוכן יצירותיי. ואזכיר כמה מהן.."חג הקציר" (1957)... תודה ל ציונה שביט על העזרה באיתור המידע אודות היצירה בארכיון בית-אלפא ועל שכתוב המילים. חגית שביט מספרת: בשנת 1957 השתתפתי כזמרת מקהלה במשלחת של התנועות הקיבוציות לפסטיבל הנוער במוסקבה. לכבוד הפסטיבל הזה כתב שלמה יפה יצירה למקהלה, סולנית ותזמורת קטנה. ורקדנים/רקדניות. זה נקרא אז "מסכת" כל דבר הגדול הזה. הופענו בעוד קטעים אבל המסכת הזאת היתה הפרוייקט של המשלחת. הזמרת רמה סמסונוב ז"ל היתה איתנו ושרה כמה שירים אבל ביצירה הזאת היא לא שרה. הסולנית היתה מישהי מהמקהלה, חברת קיבוץ ברעם. את החזרות ערכנו (המקהלה) בבית אלפא, במשך כחודש. שלמה יפה היה בחלק מהחזרות אבל המנצח היה יהודה אנגל ז"ל חבר מעגן מיכאל (היה גם המנצח הנרי קלאוזנר ז"ל, חבר יקום, אבל הוא ניצח על המקהלה ביצירות אחרות). אני לא יודעת אם ביצעו את היצירה הזאת פעמים נוספות, ועם מבצעים אחרים. נדמה לי שלא. אנחנו הופענו עם כל התוכנית שלנו גם בארץ - כמה הופעות הרצה לפני הנסיעה לברית המועצות וכמה הופעות לאחר שחזרנו. הביצוע שמובא באתר הוא הוא הביצוע שלנו - של המשלחת לפסטיבל. אלה היו נגנים שנבחרו אחד אחד וזמרים שנבחרו גם הם. ולא, כפי שכתוב. הסולנית היתה רמה סמסונוב ז"ל. אני מזהה את הביצוע בעיקר לפי ההורה הסוערת שבסוף, עם ההתלהבות והקריאות של דני אומנסקי ז"ל, האחד והיחיד. המנצח היה יהודה אנגל ז"ל, ממעגן מיכאל. בכפר סאלד ביצענו כמה פעמים, בערב פסח, חלק מהיצירה לפתיחת ליל הסדר של פסח. בניצוח שלי. עיון נוסף צילומים נדירים מתוך הפסטיבל במוסקבה עם היצירה ברקע, מתוך: תקומה 18 על המשלחת הישראלית למוסקווה ועל שיר מיוחד שיצא משם, בבלוג של עפר גביש |
|
|
|
|
חליל נעלם |
יפה קרינקין |
דוד זהבי |
חבורת שירו שיר |
|
נען |
שירי טבע ועונות השנה; שירי ילדים; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
טקס העומר - אדמת הילולות |
אנדד אלדן |
אברהם דאוס |
טקס העומר נוסח חפציבה |
|
בארי; חפציבה |
אינסטרומנטלי; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
שיר מתוך יצירה שלמה בשם 'טקס העומר' שנכתבה בשנת 1952 בקיבוץ חפצי-בה ע"י אנדד אלדן וחבר הקיבוץ. הולחן ע"י אברהם דאוס שהיה אף הוא חבר חפצי-בה באותה תקופה. בוצע כולו ע"י ילדי וחברי הקיבוץ. מבוצע עד היום בקיבוץ בארי בגרסה מקוצרת. ההקלטה היא הדמיה מוזיקאלית של המוזיקה בלבד. עיון נוסף טקס העומר- שירון טקס העומר- מילים ותווים |
|
|
|
|
טקס העומר - אי היוגבים |
אנדד אלדן |
אברהם דאוס |
טקס העומר נוסח חפציבה |
|
בארי; חפציבה |
אינסטרומנטלי; שירי חגים; שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
שיר מתוך יצירה שלמה בשם 'טקס העומר' שנכתבה בשנת 1952 בקיבוץ חפצי-בה ע"י אנדד אלדן וחבר הקיבוץ. הולחן ע"י אברהם דאוס שהיה אף הוא חבר חפצי-בה באותה תקופה. בוצע כולו ע"י ילדי וחברי הקיבוץ. מבוצע עד היום בקיבוץ בארי בגרסה מקוצרת. ההקלטה היא הדמיה מוזיקאלית של המוזיקה בלבד. עיון נוסף טקס העומר- שירון טקס העומר- מילים ותווים |
|
|
|
|
טקס העומר - בת נירים |
אנדד אלדן |
אברהם דאוס |
טקס העומר נוסח חפציבה |
|
בארי; חפציבה |
אינסטרומנטלי; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
שיר מתוך יצירה שלמה בשם 'טקס העומר' שנכתבה בשנת 1952 בקיבוץ חפצי-בה ע"י אנדד אלדן וחבר הקיבוץ. הולחן ע"י אברהם דאוס שהיה אף הוא חבר חפצי-בה באותה תקופה. בוצע כולו ע"י ילדי וחברי הקיבוץ. מבוצע עד היום בקיבוץ בארי בגרסה מקוצרת. ההקלטה היא הדמיה מוזיקאלית של המוזיקה בלבד. עיון נוסף טקס העומר- שירון טקס העומר- מילים ותווים |
|
|
|
|
טקס העומר - הנה עלומות עיטרנו (הנפת העומר) |
אנדד אלדן |
אברהם דאוס |
טקס העומר נוסח חפציבה |
|
בארי; חפציבה |
אינסטרומנטלי; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
השיר של רגע הנפת העומר. מתוך יצירה שלמה בשם 'טקס העומר' שנכתבה בשנת 1952 בקיבוץ חפצי-בה ע"י אנדד אלדן וחבר הקיבוץ. הולחן ע"י אברהם דאוס שהיה אף הוא חבר חפצי-בה באותה תקופה. בוצע כולו ע"י ילדי וחברי הקיבוץ. מבוצע עד היום בקיבוץ בארי בגרסה מקוצרת. ההקלטה היא הדמיה מוזיקאלית של המוזיקה בלבד. עיון נוסף טקס העומר- שירון טקס העומר- מילים ותווים |
|
|
|
|
טקס העומר - עומר עומר |
אנדד אלדן |
אברהם דאוס |
טקס העומר נוסח חפציבה |
|
בארי; חפציבה |
אינסטרומנטלי; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
שיר מתוך יצירה שלמה בשם 'טקס העומר' שנכתבה בשנת 1952 בקיבוץ חפצי-בה ע"י אנדד אלדן וחבר הקיבוץ. הולחן ע"י אברהם דאוס שהיה אף הוא חבר חפצי-בה באותה תקופה. בוצע כולו ע"י ילדי וחברי הקיבוץ. מבוצע עד היום בקיבוץ בארי בגרסה מקוצרת. עיון נוסף טקס העומר- שירון טקס העומר- מילים ותווים |
|
|
|
|
טקס העומר- שיר התעוררות |
אנדד אלדן |
אברהם דאוס |
טקס העומר נוסח חפציבה |
|
בארי; חפציבה |
אינסטרומנטלי; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
שיר מתוך יצירה שלמה בשם 'טקס העומר' שנכתבה בשנת 1952 בקיבוץ חפצי-בה ע"י אנדד אלדן וחבר הקיבוץ. הולחן ע"י אברהם דאוס שהיה אף הוא חבר חפצי-בה באותה תקופה. בוצע כולו ע"י ילדי וחברי הקיבוץ. מבוצע עד היום בקיבוץ בארי בגרסה מקוצרת. ההקלטה היא קטע של המוזיקה בלבד. עיון נוסף טקס העומר- שירון טקס העומר- מילים ותווים |
|
|
|
|
טקס העומר- תלמים הלכו |
אנדד אלדן |
אברהם דאוס |
טקס העומר נוסח חפציבה |
|
בארי; חפציבה |
אינסטרומנטלי; שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
שיר מתוך יצירה שלמה בשם 'טקס העומר' שנכתבה בשנת 1952 בקיבוץ חפצי-בה ע"י אנדד אלדן וחבר הקיבוץ. הולחן ע"י אברהם דאוס שהיה אף הוא חבר חפצי-בה באותה תקופה. בוצע כולו ע"י ילדי וחברי הקיבוץ. מבוצע עד היום בקיבוץ בארי בגרסה מקוצרת. עיון נוסף טקס העומר- שירון טקס העומר- מילים ותווים |
|
|
|
|
טקס העומר- תמונת זריחה |
אנדד אלדן |
אברהם דאוס |
טקס העומר נוסח חפציבה |
|
בארי; חפציבה |
שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
שיר מתוך יצירה שלמה בשם 'טקס העומר' שנכתבה בשנת 1952 בקיבוץ חפצי-בה ע"י אנדד אלדן וחבר הקיבוץ. הולחן ע"י אברהם דאוס שהיה אף הוא חבר חפצי-בה באותה תקופה. בוצע כולו ע"י ילדי וחברי הקיבוץ. מבוצע עד היום בקיבוץ בארי בגרסה מקוצרת. עיון נוסף טקס העומר- שירון טקס העומר- מילים ותווים |
|
|
|
|
טקס חג האסיף - הזמורה זמרה לי זמר |
אנדד אלדן |
דוד זהבי |
טקס חג האסיף (קיבוץ בארי) |
|
בארי |
הרכבים קוליים; שירי חגים; שירי עבודה ומולדת |
מתוך קנטטה כפרית לחג האסיף, סוכות. למידע נוסף אודות הטקס לחצו כאן . |
|
|
|
|
טקס חג האסיף - מלא העת |
אנדד אלדן |
דוד זהבי |
חבורת הזמר בארי; טקס חג האסיף (קיבוץ בארי) |
|
נען |
שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת; שירי שבת וחג, המיטב |
מתוך טקס חג האסיף, סוכות. |
|
|
|
|
טקס חג האסיף - פרי ברכה |
אנדד אלדן |
דוד זהבי |
טקס חג האסיף (קיבוץ בארי) |
|
בארי |
הרכבים קוליים; שירי חגים; שירי עבודה ומולדת |
מתוך קנטטה כפרית לחג האסיף, סוכות. למידע נוסף אודות הטקס לחצו כאן . |
|
|
|
|
טקס חג האסיף - שירת מקהלה |
אנדד אלדן |
דוד זהבי |
טקס חג האסיף (קיבוץ בארי) |
|
בארי |
הרכבים קוליים; שירי חגים; שירי עבודה ומולדת |
מתוך קנטטה כפרית לחג האסיף, סוכות. למידע נוסף אודות הטקס לחצו כאן . |
|
|
|
|
יום הולדת לכרמים |
גברי ולליב |
מאיר מינדל |
לא ידוע |
לא ידוע |
נגבה |
שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
יוצקת השמש |
דידי מנוסי |
דוד זהבי |
חבורת שהם |
מרדכי (מוטקה) שלף |
נען |
שירי טבע ועונות השנה; שירי עבודה ומולדת |
שנת הלחנה: 01.11.48 הערה: העיבוד המוצג בתווים שונה מהעיבוד בשיר המוקלט בדף זה |
|
|
|
|
יחד! (שיר הורה) |
אברהם (מיקו) בר-נור |
אברהם (מיקו) בר-נור |
|
|
שמיר |
ריקוד; שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
כנרת כנרת (פאר מולדת) |
אבשלום צורף |
לא ידוע |
עופרה אילן |
|
גינוסר |
שירי עבודה ומולדת |
השיר נכתב להצגה לכבוד חג ה- 5 לגינוסר והוצמד ללחן של שיר עם סרבי. מאז הפך לחלק בלתי נפרד מהווי הקיבוץ והושר בחגים, קבלות שבת ואירועים שונים. את המילים המצורפות כקובץ תמונה כתבה עופרה אילן מזיכרונה. הוקלט לצורך תיעוד ע"י יפתח מזור (פרויקט שירה עובדת), 2021 עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים באתר זמרשת |
|
|
|
|
כפר סאלד יהיה קיבוץ גדול מחר |
עדי נחמני |
משה גרינפלד |
חברי המשק |
|
כפר סאלד |
חג המשק; שירי הווי; שירי עבודה ומולדת; תנועות נוער |
נכתב לאחר העליה לקרקע, דצמבר 1942. לאחר השיר הזה היה נהוג בקיבוץ לשיר בלי אתנחתא את " בחוץ לארץ בעיר ברלינה ". את השיר שמעו חברי פלמ"ח שהיו באזור והוא הפך ללהיט בכל הארץ. הגרסה המפורסמת הושרה במבטה גרמני כבד כפרודיה על חברי כפר סאלד היקים. יום אחד נסע משה באוטובוס, ושמע חבורת בני נוער שרים את השיר. הוא ניגש אליהם ושאל אם ידוע להם מי המחבר. כשענו בשלילה, סיפר להם לתדהמתם, שהוא מחבר הלחן. עיון נוסף איך התפשט השיר 'כפר סאלד יהיה קיבוץ גדול מחר' בכל רחבי הארץ ומה היה למשה גרינפלד לומר על כך (סיפור מצחיק) אודות השיר וביצועים נוספים באתר "זמרשת" |
|
|
|
|
כרמלים |
יהודה בן זאב |
עלי פרבר; שייקה לוי |
להקת "כרמלים" |
|
עין כרמל |
חג המשק; שירי הווי; שירי עבודה ומולדת |
שיר זה נחשב ל'המנון' הרכב ה'כרמלים' (להקת זמר מקומית של עין כרמל). הם היו נוהגים לשיר אותו במועדונים שונים, ערבי שירה ועוד. הביצוע הוקלט במסיבת יום הולדת 50 לשייקה לוי, שנערכה בגליל ים (1989). זמרים: עוזי זיו, אילה אפרת, נח להב, שייקה לוי ("להקת כרמל") באדיבות ארכיון עין כרמל. תודה לזיוה לוי על ההפנייה. |
|
|
|
|
לא תנותק השלשלת |
א. לוינסון |
דוד זהבי |
|
|
נען |
שירי זיכרון; שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
לבדנו במדבר |
חיים חפר |
מאיר מינדל |
לא ידוע |
לא ידוע |
נגבה |
שירי הווי; שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
לבן אדם |
אנדה עמיר-פינקרפלד |
נסים נסימוב |
מקהלת קול ציון לגולה |
|
מעברות |
הרכבים קוליים; שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
לבן אדם |
אנדה עמיר-פינקרפלד |
נסים נסימוב |
מקהלת קיבוץ מעברות |
|
מעברות |
שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
לילה פלא (אלף לילה) |
יצחק שנהר |
שלום פוסטולסקי |
מקהלת הקיבוץ הארצי |
אורי גבעון |
עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד |
שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
לעבודה |
מתתיהו שלם (ויינר) |
מתתיהו שלם (ויינר) |
אהרון שמי |
דוד שמעוני |
רמת יוחנן |
שירי עבודה ומולדת |
עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
מה עושה השמש |
רבקה בסמן |
שאול (שולק) גולדווסר |
לא ידוע |
לא ידוע |
המעפיל |
שירי טבע ועונות השנה; שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
מול הישימון |
אברהם שלונסקי |
נסים נסימוב |
מקהלת ניגון |
|
מעברות |
הרכבים קוליים; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
מחרוזת שירי עבודה עין חרודיים |
לא ידוע |
לא ידוע; משה כרמי |
משתתפי מופע חג השמונים |
אילון אבירם |
עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד |
חג המשק; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב; שירי עבודה ומולדת |
מתוך מופע חג ה-80 לעין חרוד מאוחד (2001). השרשרת (מחרוזת) מורכבת ברובה משירי עין חרוד מקוריים (טקסטים של משה כרמי ללחנים עממיים) המתארים עבודות בענפים השונים: תירס, פרדס, זיתים, כרם, פלחה, דיר. רשימת השירים: מי דילל את התירס (מילים: משה כרמי [עין חרוד], לחן: עממי צרפתי), קראו עוד באתר זמרשת במקטפה (שיר לגיוס קטיף האשכוליות. מילים: ילדי עין חרוד, משה כרמי [עין חרוד], לחן: לא ידוע, שנת כתיבה: 1938) נשיר במחניים מי יטע כרם שיר הפלחה זמר חג או ''שירו שיר תודה'' (מילים: זרובבל גלעד [עין חרוד], לחן: דוד זהבי [נען], שנת הלחנה: 1943, האזינו לביצועים נוספים באתר ) לחד גדיא (מילים: משה כרמי [עין חרוד], לחן: ארמין קנאב) |
|
|
|
|
מטפטפת מן הים |
לא ידוע |
שאול אסלינגר |
|
|
גבעת חיים מ |
שירי הווי; שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
מי ישמח לקראת הגשם |
רבקה בסמן |
שאול (שולק) גולדווסר |
לא ידוע |
לא ידוע |
המעפיל |
שירי טבע ועונות השנה; שירי ילדים; שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
מסדה |
יצחק למדן |
רזיאל (רזי) סולודר |
|
|
גשר; מסדה |
שירי עבודה ומולדת |
תנועות הנוער היו עולות ברגל למצדה ויתכן שלמטרה זו נכתב השיר. |
|
|
|
|
מסע החג |
אנדד אלדן |
אברהם דאוס |
טקס העומר נוסח חפציבה |
|
בארי; חפציבה |
שירי חגים; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
מתוך טקס העומר שהלחין דאוס למילותיו של אלדן, 1952. |
|
|
|
|
מרש בית אלפא |
לא ידוע |
שלמה יפה |
תזמורת אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת ת"א |
|
|
אינסטרומנטלי; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
שלוש שנים לאחר קום המדינה, כתב שלמה יופה, מלחין מקיבוץ בית אלפא, שיר לכת בשם "מרש בית אלפא". במשך שנים המרש היה ידוע מאוד בעמק יזרעאל, אך עם הזמן נעלם, וכמעט ולא בוצע ב-40 שנה האחרונות. תזמורת אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת ת"א התבקשה להקליט את המרש, מתוך תקווה שיחזור להיות מושמע ומנוגן בעמק ומחוצה לו. תזמורת אגודת הסטודנטים ניצוח: אורי רייסנר יולי 2013 |
|
|
|
|
נגב |
יונת (ינק'ה) ואלכסנדר סנד |
רזיאל (רזי) סולודר |
|
|
גשר |
שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
נכתב בהשפעת עלייתו החלוצית של קבוץ רביבים לנגב כשדרומית לבאר שבע עוד לא היו יישובים יהודים, וגם הושפע מהספר "אדמה ללא צל" של בני הזוג אלכסנדר ויונת סנד. |
|
|
|
|
נושם הגלבוע |
ציונה שביט |
אלדד סלומיניצקי |
הילה טוכמן |
|
בית אלפא |
שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירי עבודה ומולדת |
שיר מתוך הגלבוזמר, כסלו תשנ"א. מלחין השיר, אלדד סלומיניצקי, הלחינו בהיותו בן 16/17. כל מבצעי השיר הם בני בית-אלפא. |
|
|
|
|
נירו לכם ניר |
מן המקורות |
דבורה רופאייזן |
|
|
להבות הבשן |
מן המקורות; שירי עבודה ומולדת |
ירמיהו ד', 3 |
|
|
|
|
סורי הוי סורי |
משה כרמי |
משה כרמי |
סמדר כרמי גיברמן |
|
עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד |
שירי טבע ועונות השנה; שירי עבודה ומולדת |
השיר נכתב במקורו כקנון. הוקלט ע"י יפתח מזור לצורך תיעוד. פסנתר ושירה: סמדר כרמי גיברמן. השיר נכתב בעין חרוד בראשית ימיה, ליד מעין חרוד במחנה האהלים "שהלבינו לרגלי הגלבוע". הוא מתייחס גם לרוחו של שאול המלך, אשר צלילי כנרו של דוד שככו את סערתה. מפי סמדר כרמי (מבצעת השיר וביתו של מלחינו): בתווים של השיר "סורי הוי סורי" (המוצגים בדף השיר) כתבתי רק בשורה הראשונה ובשורה האחרונה את הליווי , שהוא רק שני אקורדים. הוא נמשך גם בשורה השניה, אבל לא טרחתי לכתוב אותו. זה מובן מאליו. ניתן לשים לב ש שני האקורדים הם דרגות IV ספטאקורד, ו-V ספטאקורד, ויש תחושה של היות נע ונד, ואף פעם אין מגיעים לטוניקה. הסיום הוא על הדומיננטה המז'ורית ובבס יש כל הזמן נקודת עוגב. יש כאן מעין אוקסימורון של משהו קבוע עם משהו משוטט, מרחף, שאינו מוצא מנוחה, מה שמתאר כל כך יפה את משמעות המלים של השיר. יכולים להיכנס שמונה קולות בקנון, אבל גם בשלושה או ארבעה הוא מכיל את כל צלילי ההרמוניה. אינני יודעת את שנת חיבור השיר. אבל זה היה בעין חרוד ליד המעיין, כלומר בין השנים 1925 - 1930. בשנת 1930 עין חרוד עלתה אל גבעת קומי והחלו לגור בבתים. ליד המעין גרו באוהלים. |
|
|
|
|
סורי הוי סורי |
משה כרמי |
משה כרמי |
מקהלת כרמים |
|
עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד |
הרכבים קוליים; שירי טבע ועונות השנה; שירי עבודה ומולדת |
הוקלט ע"י סמדר כרמי לבקשת יפתח מזור לצורך תיעוד עבור פרויקט 'שירה עובדת'. פסנתר ושירה: סמדר כרמי גיברמן. השיר נכתב בעין חרוד בראשית ימיה, ליד מעין חרוד במחנה האהלים "שהלבינו לרגלי הגלבוע". הוא מתייחס גם לרוחו של שאול המלך, אשר צלילי כנרו של דוד שככו את סערתה. מפי סמדר כרמי (מבצעת השיר וביתו של מלחינו): בתווים של השיר "סורי הוי סורי" (המוצגים בדף השיר) כתבתי רק בשורה הראשונה ובשורה האחרונה את הליווי , שהוא רק שני אקורדים. הוא נמשך גם בשורה השניה, אבל לא טרחתי לכתוב אותו. זה מובן מאליו. ניתן לשים לב ש שני האקורדים הם דרגות IV ספטאקורד, ו-V ספטאקורד, ויש תחושה של היות נע ונד, ואף פעם אין מגיעים לטוניקה. הסיום הוא על הדומיננטה המז'ורית ובבס יש כל הזמן נקודת עוגב. יש כאן מעין אוקסימורון של משהו קבוע עם משהו משוטט, מרחף, שאינו מוצא מנוחה, מה שמתאר כל כך יפה את משמעות המלים של השיר. יכולים להיכנס שמונה קולות בקנון, אבל גם בשלושה או ארבעה הוא מכיל את כל צלילי ההרמוניה. אינני יודעת את שנת חיבור השיר. אבל זה היה בעין חרוד ליד המעיין, כלומר בין השנים 1925 - 1930. בשנת 1930 עין חרוד עלתה אל גבעת קומי והחלו לגור בבתים. ליד המעין גרו באוהלים. |
|
|
|
|
עד מתי ספנים |
אברהם (בומי) תורן |
נסים נסימוב |
חבורת רננים |
גיל אלדמע |
מעברות |
שירי עבודה ומולדת |
עיון נוסף : אודות השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
עובד אדמה |
אברהם שלונסקי |
שמואל ארד |
|
|
בית זרע |
שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת |
|
|
|
|
|
עוד שדי פורח |
פניה ברגשטיין |
דוד זהבי |
רבעיית שדה בוקר |
גדעון אפרתי |
נען |
הרכבים קוליים; שירי משוררים; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים |
|
|
|
|
|
עולים (בחשאי ספינה גוששת) |
יצחק שנהר |
שלום פוסטולסקי |
דודו זכאי |
|
עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד |
שירי ארץ ישראל; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים; שירים מוכרים ואהובים |
|
|
|
|
|
עולים (בחשאי ספינה גוששת) |
אינסטרומנטלי |
שלום פוסטולסקי |
תזמורת רשות השידור |
משה לוסטיג |
עין חרוד איחוד; עין חרוד מאוחד |
שירי עבודה ומולדת |
עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת |
|
|
|
|
עזוב את הברל |
יעקב שוטוב |
מנולו קליינהאוז |
מתן אשכנזי |
מנולו קליינהאוז |
מעברות |
שירי הווי; שירי הווי, המיטב ; שירי עבודה ומולדת |
|
עזוב את הברל |
|
|