שירים

שירים

שם השיר	מילים	לחן	ביצוע	עיבוד	ישוב	תיוג
אגדה	יוסי דביר	יוסי דביר	בשמת מלכה		גבים	שירי אהבה; שירי חתונות
אגדת דשא	מאיר אריאל	שלום חנוך	מאיר אריאל; שלום חנוך		משמרות	מוזיקה עכשווית; שירי הווי; שירי הווי, המיטב ; שירי חתונות; שירים מוכרים ואהובים	נכתב ע"י מאיר אריאל בהיותו בן 18 לכבוד חתונתם של עוזי חגי ואיוה בקיבוץ משמרות. עיון נוסף כתבה מצולמת של עודד בן עמי על הבתים הגנוזים של 'אגדת דשא' , ערוץ 2 על 'אגדת דשא' בויקיפדיה ' אגדת דשא' בביצוע שלום חנוך במועדון צוותא, 1978 English » Options : History : Help : Feedback Text-to-speech function is limited to 100 characters
אגדת דשא	מאיר אריאל	מאיר אריאל	דני חנוך; מאיר אריאל; מתי כספי; שלום חנוך		משמרות	שירי ארץ ישראל; שירי הווי; שירי חתונות; שירים מוכרים ואהובים	מתוך 'קיבוץ בלב' (1992), באדיבות הטלוויזיה הישראלית.
אני לדודי	מן המקורות	נסים נסימוב	ביצוע ל'שיר השירים' (נסימוב); יהודית רביץ	לא ידוע	מעברות	הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי חתונות	"אני לדודי" מתוך "שיר השירים" של ניסים ניסימוב, מתוך מופע שהתקיים בשנת 2006 עם סימפונט רעננה בניצוחו של עומר וולבר. סולנית: יהודית רביץ ו______________. ביצוע מחודש כ שישים ושלוש שנה לאחר ביצועו המקורי, כמופע קהילתי בקיבוץ מעברות.	אני לדודי
אשכול הכופר	מן המקורות	עמנואל (מני) גל	עמנואל (מני) גל	לא ידוע	עין גדי	מן המקורות; שירי חתונות	נכתב לחתונה והושר ב פתיחה של טקסי חתונה רבים בקיבוץ עין גדי.	אשכול הכופר
בוא דודי	אילזה פלס (גוטמן)	יצחק (טוטו) דרור	עליזה קאשי	שמעון כהן	דליה	חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים	חובר לפסטיבל המחולות הראשון בדליה בשנת 1944. הריקוד מאת גורית קדמן. הנגנים בביצוע הנוכחי הם להקת ''לרוקדים הידד'', 1959. מתוך מאמר על השיר שפורסם בעיתון הזמן הירוק 05.02.15 על ידי נכדה של אילזה עמיר סגל: בשנת 1939 קם קיבוץ דליה כאחד הקיבוצים האחרונים שהוקמו בשיטת "חומה ומגדל". הקיבוץ הוקם על ידי עולים מרומניה וגרמניה, ביניהם סבי וסבתי – שמעון ואילזה פלס – שעלו לישראל שנתיים לפני כן, לאחר תקופת הכשרה והדרכה מטעם תנועת "השומר הצעיר" בגרמניה. אילזה הייתה הגננת והמורה של הקבוצה הראשונה בקיבוץ - קבוצת "זמיר" ושל קבוצות נוספות. בשנת 1944, לכבוד שנתו החמישית של הקיבוץ, ובסימן חג השבועות, יזמה אילזה את כינוס המחולות הראשון בקיבוץ. הסיבה לעריכת הכינוס, שלמעשה החל כחגיגת שבועות גדולה ומרשימה במיוחד, לא הייתה רק חמש שנים להקמת הקיבוץ. כיישובים רבים אז, סבלו חברי הקיבוץ ממצב כלכלי קשה. בנוסף, ידיעות שהגיעו מאירופה על ממדיה האמתיים והנוראיים של שואת העם היהודי נגעו ברבים מחברי הקיבוץ שבני משפחותיהם נותרו באירופה. כך שמצב הרוח הכללי בקיבוץ היה ירוד במיוחד. לפיכך, נדרש אירוע מיוחד לרומם את המורל הכללי. אילזה למדה באותו הזמן בסמינר הקיבוצים ומורתה לריקוד הייתה גורית קדמן , בין שתיהן נוצרו קשרי ידידות, בין השאר מכיוון ששתיהן היו ילידות גרמניה. אילזה הזמינה את גורית קדמן לביקור בקיבוץ דליה, כדי לראות כי המקום מתאים לעריכת כינוס מחולות. כשראתה גורית את הפרגולה בקיבוץ – שהייתה למעשה חאן ערבי לשעבר עם במה טבעית ומשטח משופע לקהל, ממנה נשקף נוף המרשים, נרתמה ליוזמת הכינוס. לכבוד הכינוס הוחלט לערוך מסכת ברוח חג השבועות ומגילת רות. כחלק מהמסכת כתבה אילזה את השיר "בוא דודי" המבטא את הקשר בין רות לבועז. חבר הקיבוץ יצחק פוגל (לימים יצחק דרור, שכונה "טוטו") כתב את הלחן לשיר. גורית קדמן, יחד עם גרטרוד קראוס (שהייתה מורה מוערכת לבלט עוד בגרמניה והורתה בלט לרבים, ביניהם למשל יפה ירקוני) הפכו את השיר לריקוד-עם שאותו הורו למשתתפי כינוס המחולות. גורית קדמן הייתה אחראית על נושא המחולות באגודת "הפועל" וכך הורתה את הריקוד ברחבי הארץ, למדריכי ריקודי עם, והריקוד והשיר הופצו. כינוס המחולות הזה היה הראשון מבין שישה, שהאחרון שבהם התקיים בשנת 1968, ולאחר מכן הפך לפסטיבל המחולות בכרמיאל. כינוס המחולות השני בדליה אמור היה להתקיים בקיץ 1946, אך נדחה בשל השבת השחורה. כך שכינוס המחולות השני נערך בשנת 1947 ואליו הגיעו כעשרים אלף מבקרים וחמשת אלפים רקדנים, ששכנו באוהלים בשטחים שסביב הקיבוץ, ביניהם שני נציגי האו"ם ששהו בארץ. אלו היו נציגים של UNSCOP (United Nations Special Committee on Palestine) שהציעו את תכנית החלוקה לארץ. בין השאר ראו נציגי האו"ם הופעה של להקות ערביות בריקוד דבקה והתרשמו מהקשר היהודי-ערבי בארץ. טרם הכינוס השני התעוררה מחאה מצד גורמים דתיים שמחו על עריכת הכינוס בשבת, כמו גם על הריקודים שכונו "ריקודי ערום ותועבה". באחד הימים הגיע אל מזכירות הקיבוץ מכתב בחתימתם של דוד בן-גוריון ויצחק גרינבוים (לימים שר הפנים הראשון) בו הביעו צער על הפגיעה בחוגים הדתיים. אך גם לאחר משלוח מכתב זה, לא שונה מועד הכינוס. דני אפרת מספר בספרו "אדמה קשה אנשים קשים" כיצד בשנת 1946 כרמלה ספקטור מכפר יהושע למדה את הריקוד "בוא דודי" בקורס מדריכי ריקודי עם שנערך בעין-חרוד לאחר חג הפסח באותה השנה, בו הורתה רבקה שטורמן. כששבה כרמלה לכפר-יהושע הוטל עליה לארגן את טקס השבועות בכפר. ההפתעה של אותו אירוע הייתה ריקוד הזוגות של בני כיתה י', בני השש-עשרה. ריקוד זוגות לפי השיר "בוא דודי". ריקוד הזוגות הרשים את בני הכפר לטובה, אך יש המספרים כי היו שראו בו פריצות שעלולה להחליש את ההתמודדות עם אתגרי החיים, שלושה מהרוקדים נפלו בקרבות מלחמת השחרור בדרך לירושלים ונקברו בבית הקברות בקרית ענבים, ואומרים שהיה מהמקטרגים מי שהלך לשם לבקש את סליחת הנופלים. אילזה פלס, סבתי, לאחר שסיימה את לימודיה שימשה שנים רבות כמורה, מחנכת ופעילה במחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי. בגיל חמישים התחילה לרכז קורסים למטפלות בסמינר "אורנים" בטבעון, והמשיכה בכך עד גיל שבעים וחמש. בשנים אלו עשתה שתי הפסקות בהן שימשה שתי קדנציות כמזכירת קיבוץ דליה. במקביל כתבה אילזה פזמונים למסיבות בקיבוץ, וסיפורים קצרים שכמה מהם התפרסמו בחוברות "משמר לילדים". אילזה נפטרה בשנת 2003, בגיל 90 ונקברה בבית העלמין בקיבוץ דליה ליד שמעון בעלה. מספרת בהרחבה איה סגל, בתה של אילזה פלס: בחג שבועות בשנת 1944, לכבוד חגיגות חמש שנים לדליה, הוחלט לערוך מסכת על מגילת רות, ולכבודה כתבה אילזה את המילים לשיר "בוא דודי", ויצחק פוגל (טוטו) כתב את הלחן. אילזה למדה אז בסמינר הקיבוצים בתל-אביב והזמינה את מורתה בסמינר גורית קאופמן-קדמן ללמד את הריקודים למסכת. גורית קדמן הזמינה את גרטרוט קראוס לעזור לה בהוראת הריקודים. המסכת הפכה להיות כנס המחולות הראשון בדליה, כנס מחולות ראשון מבין שישה, כאשר האחרון שבהם התקיים בשנת 1968. השיר "בוא דודי" התפרסם בארץ גם בזכות גורית קדמן שהפכה אותו לריקוד עם והפיצה אותו בכל הארץ. (סיפורה של איה סגל הוא באדיבות זמרשת). עיון נוסף ביצועים נוספים לשיר, בזמרשת ביצוע אינסטרומנטלי, באתר הספריה הלאומית ביצוע אינסטרומנטלי של תזמורת קול ישראל, באתר הספריה הלאומית
בוא דודי	אילזה פלס (גוטמן)	יצחק (טוטו) דרור	להקת ענות		דליה	חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים	חובר לפסטיבל המחולות הראשון בדליה בשנת 1944. הריקוד מאת גורית קדמן. מתוך התקליט פסטיבל הקיבוצים, 1966, ניצוח: נחום היימן מתוך מאמר על השיר שפורסם בעיתון הזמן הירוק 05.02.15 על ידי נכדה של אילזה עמיר סגל: בשנת 1939 קם קיבוץ דליה כאחד הקיבוצים האחרונים שהוקמו בשיטת "חומה ומגדל". הקיבוץ הוקם על ידי עולים מרומניה וגרמניה, ביניהם סבי וסבתי – שמעון ואילזה פלס – שעלו לישראל שנתיים לפני כן, לאחר תקופת הכשרה והדרכה מטעם תנועת "השומר הצעיר" בגרמניה. אילזה הייתה הגננת והמורה של הקבוצה הראשונה בקיבוץ - קבוצת "זמיר" ושל קבוצות נוספות. בשנת 1944, לכבוד שנתו החמישית של הקיבוץ, ובסימן חג השבועות, יזמה אילזה את כינוס המחולות הראשון בקיבוץ. הסיבה לעריכת הכינוס, שלמעשה החל כחגיגת שבועות גדולה ומרשימה במיוחד, לא הייתה רק חמש שנים להקמת הקיבוץ. כיישובים רבים אז, סבלו חברי הקיבוץ ממצב כלכלי קשה. בנוסף, ידיעות שהגיעו מאירופה על ממדיה האמתיים והנוראיים של שואת העם היהודי נגעו ברבים מחברי הקיבוץ שבני משפחותיהם נותרו באירופה. כך שמצב הרוח הכללי בקיבוץ היה ירוד במיוחד. לפיכך, נדרש אירוע מיוחד לרומם את המורל הכללי. אילזה למדה באותו הזמן בסמינר הקיבוצים ומורתה לריקוד הייתה גורית קדמן , בין שתיהן נוצרו קשרי ידידות, בין השאר מכיוון ששתיהן היו ילידות גרמניה. אילזה הזמינה את גורית קדמן לביקור בקיבוץ דליה, כדי לראות כי המקום מתאים לעריכת כינוס מחולות. כשראתה גורית את הפרגולה בקיבוץ – שהייתה למעשה חאן ערבי לשעבר עם במה טבעית ומשטח משופע לקהל, ממנה נשקף נוף המרשים, נרתמה ליוזמת הכינוס. לכבוד הכינוס הוחלט לערוך מסכת ברוח חג השבועות ומגילת רות. כחלק מהמסכת כתבה אילזה את השיר "בוא דודי" המבטא את הקשר בין רות לבועז. חבר הקיבוץ יצחק פוגל (לימים יצחק דרור, שכונה "טוטו") כתב את הלחן לשיר. גורית קדמן, יחד עם גרטרוד קראוס (שהייתה מורה מוערכת לבלט עוד בגרמניה והורתה בלט לרבים, ביניהם למשל יפה ירקוני) הפכו את השיר לריקוד-עם שאותו הורו למשתתפי כינוס המחולות. גורית קדמן הייתה אחראית על נושא המחולות באגודת "הפועל" וכך הורתה את הריקוד ברחבי הארץ, למדריכי ריקודי עם, והריקוד והשיר הופצו. כינוס המחולות הזה היה הראשון מבין שישה, שהאחרון שבהם התקיים בשנת 1968, ולאחר מכן הפך לפסטיבל המחולות בכרמיאל. כינוס המחולות השני בדליה אמור היה להתקיים בקיץ 1946, אך נדחה בשל השבת השחורה. כך שכינוס המחולות השני נערך בשנת 1947 ואליו הגיעו כעשרים אלף מבקרים וחמשת אלפים רקדנים, ששכנו באוהלים בשטחים שסביב הקיבוץ, ביניהם שני נציגי האו"ם ששהו בארץ. אלו היו נציגים של UNSCOP (United Nations Special Committee on Palestine) שהציעו את תכנית החלוקה לארץ. בין השאר ראו נציגי האו"ם הופעה של להקות ערביות בריקוד דבקה והתרשמו מהקשר היהודי-ערבי בארץ. טרם הכינוס השני התעוררה מחאה מצד גורמים דתיים שמחו על עריכת הכינוס בשבת, כמו גם על הריקודים שכונו "ריקודי ערום ותועבה". באחד הימים הגיע אל מזכירות הקיבוץ מכתב בחתימתם של דוד בן-גוריון ויצחק גרינבוים (לימים שר הפנים הראשון) בו הביעו צער על הפגיעה בחוגים הדתיים. אך גם לאחר משלוח מכתב זה, לא שונה מועד הכינוס. דני אפרת מספר בספרו "אדמה קשה אנשים קשים" כיצד בשנת 1946 כרמלה ספקטור מכפר יהושע למדה את הריקוד "בוא דודי" בקורס מדריכי ריקודי עם שנערך בעין-חרוד לאחר חג הפסח באותה השנה, בו הורתה רבקה שטורמן. כששבה כרמלה לכפר-יהושע הוטל עליה לארגן את טקס השבועות בכפר. ההפתעה של אותו אירוע הייתה ריקוד הזוגות של בני כיתה י', בני השש-עשרה. ריקוד זוגות לפי השיר "בוא דודי". ריקוד הזוגות הרשים את בני הכפר לטובה, אך יש המספרים כי היו שראו בו פריצות שעלולה להחליש את ההתמודדות עם אתגרי החיים, שלושה מהרוקדים נפלו בקרבות מלחמת השחרור בדרך לירושלים ונקברו בבית הקברות בקרית ענבים, ואומרים שהיה מהמקטרגים מי שהלך לשם לבקש את סליחת הנופלים. אילזה פלס, סבתי, לאחר שסיימה את לימודיה שימשה שנים רבות כמורה, מחנכת ופעילה במחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי. בגיל חמישים התחילה לרכז קורסים למטפלות בסמינר "אורנים" בטבעון, והמשיכה בכך עד גיל שבעים וחמש. בשנים אלו עשתה שתי הפסקות בהן שימשה שתי קדנציות כמזכירת קיבוץ דליה. במקביל כתבה אילזה פזמונים למסיבות בקיבוץ, וסיפורים קצרים שכמה מהם התפרסמו בחוברות "משמר לילדים". אילזה נפטרה בשנת 2003, בגיל 90 ונקברה בבית העלמין בקיבוץ דליה ליד שמעון בעלה. מספרת בהרחבה איה סגל, בתה של אילזה פלס: בחג שבועות בשנת 1944, לכבוד חגיגות חמש שנים לדליה, הוחלט לערוך מסכת על מגילת רות, ולכבודה כתבה אילזה את המילים לשיר "בוא דודי", ויצחק פוגל (טוטו) כתב את הלחן. אילזה למדה אז בסמינר הקיבוצים בתל-אביב והזמינה את מורתה בסמינר גורית קאופמן-קדמן ללמד את הריקודים למסכת. גורית קדמן הזמינה את גרטרוט קראוס לעזור לה בהוראת הריקודים. המסכת הפכה להיות כנס המחולות הראשון בדליה, כנס מחולות ראשון מבין שישה, כאשר האחרון שבהם התקיים בשנת 1968. השיר "בוא דודי" התפרסם בארץ גם בזכות גורית קדמן שהפכה אותו לריקוד עם והפיצה אותו בכל הארץ. (סיפורה של איה סגל הוא באדיבות זמרשת). עיון נוסף ביצועים נוספים לשיר, בזמרשת ביצוע אינסטרומנטלי, באתר הספריה הלאומית ביצוע אינסטרומנטלי של תזמורת קול ישראל, באתר הספריה הלאומית
בכל ששון	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	לא ידוע		רמת יוחנן	שירי ארץ ישראל; שירי חתונות
במזל טוב	מתתיהו שלם (ויינר)	לא ידוע			רמת יוחנן	כללי; שירי חתונות
געגועים	יוסי דביר	יוסי דביר	בשמת מלכה		גבים	שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי חתונות	( המילים בהשראת ריה"ל)
הבו כוס שיכר	אורי צולר	דב (דובי) כרמל	הגבעטרון	דב (דובי) כרמל	דליה	שירי חתונות	באדיבות הספריה למוזיקה, אוניברסיטת בר אילן. נכתב למסיבת חתונות בדליה. בנוסף לביצוע הגבעטרון קיים גם עיבוד של יחזקאל בראון, עם מקהלת האיחוד.
הבו לנו יין	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת רננים	מרדכי (מוטקה) שלף	רמת יוחנן	חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים	השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר").
הביא לי הרוח	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	חבורת רננים		יזרעאל	שירי חתונות; שירי טבע ועונות השנה; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב	נכתב לרגל חתונת חגי וראובנה שלהבת בשנת 1963.
הדסה-שיר חתונה	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר		יזרעאל	שירי חתונות; שירי ילדים	נכתב לרגל חתונתם של הדסה ואריק איילי.
הוא ארוך כמו אחד	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר		יזרעאל	שירי חתונות	שיר חתונה לעודד, ושרלה חצרוני. נכתב בשנת 1957.
הנך יפה רעיתי	מן המקורות	שמואל(יק) טסלר	שלישיית מגידו	שמואליק טסלר, אורנה גרשנזון	רמת השופט	מן המקורות; שירי חתונות	השיר מבוצע ע"י "שלישיית מגידו" - שמואליק טסלר, נעמי קינן ואורנה גרשנזון. עיבוד השיר הינו עיבוד משותף של שמואליק טסלר ואורנה גרשנזון.
זה הערב	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת שהם		רמת יוחנן	שירי הווי; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים	שיר זה הוא השירים שנהגו לשיר בחגיגות חתונה בקיבוץ רמת יוחנן.
זמר יין	אורי צולר	דב (דובי) כרמל	מקהלת האיחוד	יחזקאל בראון	דליה	מוזיקה אמנותית; שירי חתונות	מקהלת האיחוד בניצוחו של אבנר איתי. השיר חובר לחתונה בקיבוץ דליה. באדיבות הספריה למוזיקה, אוניברסיטת בר אילן.
זמר לכלולות	עמיקם אסם	אמוץ ברונטמן			אפיקים	שירי חתונות	נכתב לחתונת גבי ויניב אסם.
חבצלת החוף	לאה גולדברג	עמנואל (מני) גל	עמנואל (מני) גל		עין גדי	שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירי משוררים		חבצלת החוף
טווס זהבי	חיים נחמן ביאליק	יוסי דביר	בשמת מלכה		גבים	שירי חתונות; שירי משוררים; שירי שבת; שירי שבת וחג, המיטב
יונתי	רות חשמן	יונתן (יוני) שחם	חבורת הזמר מיתרים	יונתן (יוני) שחם	גבים	שירי אהבה; שירי חתונות; שירי שבת וחג, המיטב	נכתב לחתונה בקיבוץ גבים. השיר מושר גם בחתונות בקיבוץ שדה בוקר.
כן ירבו וכה לחי	שמעון שטרן	משה גרינפלד			כפר סאלד	הצגות; שירי חתונות	שיר החתונה מתוך האופרה "שערוריה" שבוצעה בשנת 1956 ע"י קב' עוז וחברים מבוגרים בקבלה לחברות של קב' עוז.
כשושנה בין החוחים	מן המקורות	ינון נאמן	נחמה הנדל		משמר השרון	מן המקורות; שירי אהבה; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים
כשושנה בין החוחים	מן המקורות	ינון נאמן	חבורת רננים		משמר השרון	הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי אהבה; שירי חתונות
להתחתן או לא להתחתן	לא ידוע	לא ידוע	כרמלה בר-נץ	לא ידוע	משמרות	שירי חתונות	את המילים והלחן חיברו במשותף לרגל חתונה בקיבוץ: האחים יעקב (יענקל'ה) ובּוּזִי זיסמן ומאיר אריאל.	להתחתן או לא להתחתן
להתחתן או לא להתחתן	חיים חנוך	מאיר אריאל	דני חנוך; מאיר אריאל; שלום חנוך		משמרות	שירי הווי; שירי חתונות	נכתב בשנות החמישים ע"י חיים חנוך (אביו של שלום חנוך) ממייסדי הקיבוץ. הושר בחתונות ע"י הלהקה המקומית ('משמרון'). את המילים והלחן חיברו במשותף לרגל חתונה בקיבוץ: האחים יעקב (יענקל'ה) ובּוּזִי זיסמן ומאיר אריאל. הביצוע הנוכחי מתוך 'קיבוץ בלב' (1992), באדיבות הטלוויזיה הישראלית.
ליבבתיני	מן המקורות	שלמה ארד	הבחורים מאפיקים	שלמה ארד	בית זרע	הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי אהבה; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי חתונות
לך ורק לך	יוסי גמזו	חיים ברקני	גילן שחף; ניצן אשל		שער הגולן	מוזיקה עכשווית; מוזיקה עכשווית, המיטב; שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי חתונות	מתוך ערב לזכרו של חיים ברקני (2013).
לכה דודי	מן המקורות	יוסי דביר	חבורת הזמר גבים		גבים	הרכבים קוליים; מן המקורות; שירי חתונות; שירי שבת; שירי שבת וחג, המיטב
לכלה ולחתן	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	רמת יוחנן	שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים	שיר זה נכתב על ידי מתתיהו שלם לטקס חתונה שנערך בקיבוצו - רמת יוחנן. בתקופה זו החלו גם הכנות לחתונתם של שניים מחברי להקת ה"גבעטרון". לבקשת נחצ'ה היימן , שהיה אז מדריך מוסיקלי של להקת הגבעטרון, נמסר השיר לביצוע בטקס החתונה וכך בוצע השיר בטקס החתונה ברמת יוחנן ולאחריו בחתונת הזוג מחברי להקת ה"גבעטרון".
לכלה ולחתן	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	הגבעטרון	נחום (נחצ'ה) היימן	רמת יוחנן	שירי אהבה; שירי חתונות; שירים מוכרים ואהובים	שנת כתיבה והלחנה: 1962. מתוך התקליטור "שיבולת בשדה - משירי מתתיהו שֶׁלֶם" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי. מספר נחום-נחצ'ה היימן: "כשנה לאחר שהתחלתי לעבוד כמדריך מוזיקלי של להקת "הגבעטרון", החלו ההכנות לחתונתם של רחלה ויואב, שניים מחברי הלהקה. וכמובן שעל הגבעטרון הוטל לשיר בטקס הנישואין שלהם. פניתי אל מתתיהו שֶׁלֶם ושאלתי אם יש לו שיר מתאים לטקס. למרבית הפלא, בדיוק באותה תקופה, התקיים טקס נישואין ברמת-יוחנן, קיבוצו של מתתיהו. מתתיהו הכין את השיר לכבוד הטקס שבקיבוצו ונענה לבקשתי לשעתק אותו לטקס בקבוצת גבע. השיר הוקלט לאחר זמן מה, וזהו הביצוע המקורי כפי שהושר בחתונתם של רחלה ויואב".
לכלה ולחתן	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	יואב נחשון	נחום (נחצ'ה) היימן	רמת יוחנן	שירי חתונות	עיון נוסף עוד על השיר וביצועים נוספים בזמרשת
מאלבום של בת קיבוץ (כשהופ נולדה)	חיים זמיר	פזמון ידוע	המקהלה	חיים ברקני	ניר דוד (תל עמל)	הרכבים קוליים; חג המשק; שירי חתונות; שירי ילדים	נכתב ב-1960 כפזמון היתולי לחתונה קיבוצית משותפת של הזוגות: אפרתי ושאול זיו, רותי ושלמה הכהן, רחל ודן בלכר. הפזמון הוקדש לבנות הקיבוץ הראשונות שהגיעו לכלולות. הבת הראשונה שנולדה היא יעל, בתם של מלכה ואברהם דוידזון (1936).
מה יפו דודייך	מן המקורות	נחום (נחצ'ה) היימן	אסנת פז; חמישיית גלבוע	גיל אלדמע	בית אלפא	שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי חתונות; שירים מוכרים ואהובים
מועדים לשמחה	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	רמת יוחנן	שירי חגים; שירי חתונות; שירי שבת וחג, המיטב	שיר זה הוא בין השירים שנהגו לשיר בחגיגות חתונה בקיבוץ רמת יוחנן
מזל טוב	יוסף נצר	חיים ברקני	לא ידוע	לא ידוע	שער הגולן	שירי חתונות
מרנינה	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	זמרה ברן; ניצה הלוי		יזרעאל	שירי חתונות	נכתב לרגל חתונתם של מרנינה ומיכאל גרוס 1957.
מרנינה	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	זמרה ברן; ניצה הלוי		יזרעאל	שירי חתונות	נכתב לרגל חתונתם של מרנינה ומיכאל גרוס 1957.
נער ונערה	עמיצור אילן	יעקב (יענקל'ה) קנין	להקת הפזמונים	לא ידוע	להב	חג המשק; שירי אהבה; שירי חתונות	נכתב לחתונת יענקלה ונעמי גור (הושר גם בחג ה- 10 , ספטמבר 1962)
סוויטת שיר השירים	מן המקורות	אפרים בן חיים (לייבינזון)	חברי קריית ענבים		קרית ענבים	מוזיקה אמנותית; מן המקורות; שירי חגים; שירי חתונות	זהו ביצוע סוויטת שיר השירים בשלמותה שמבוצע על ידי חברי קריית ענבים בניצוח וליווי פסנתר של מירה שפיגל (בן-חיים) ביתו של מלחין היצירה. מירה שפיגל מספרת: מסכת שיר השירים נכתבה ב-1951, זמן קצר לאחר חגיגות ה-30 לקריית ענבים לקראת חתונתו של אחי הבכור יעקב ז"ל ואחר כך הייתה מבוצעת בקיבוץ בכל טקסי החתונה של חברי קריית ענבים כאשר את תפקיד הסולנית (במשך שנים עד ליום מותה בתאונת דרכים) הייתה מבצעת גיסתי שולמית בן-חיים, אשת אחי דן ואת תפקיד הסולן היה מבצע חבר המשק ובן המקום עמיצור מידן ז"ל. עיון נוסף האזינו לקולה של שולמית בשיר ''שחורה אני'' של בן חיים האזינו לקינה שהלחין בן חיים לאחר מותה של שולמית (שולה)
סלסול	קובי וינר	אלון תמיר	אלון תמיר		אשדות יעקב מ	מוזיקה עכשווית; מוזיקה עכשווית, המיטב; שירי אהבה; שירי חתונות	קובי ואלון נפגשו בכנס "ניגון" במדרשה באורנים. הכינוס התקיים סמוך לט"ו בשבט השנה, במועצה האיזורית חוף הכרמל, ונקרא " תיקון כרמל". היה חיבור בניהם והם שמרו על קשר לאחר מכן. קובי שלח לאלון קישורים לשיריו וכמעט מיד אלון הלחין שניים מהם. נעשתה גם הפעלה בכנס קהילות של "יהדות מתחדשת" באזור הכרמל. הקשר בין קובי ואלון הוא קשר בין שני קיבוצניקים שעברו וחוו דברים עמוקים בתחום הקיומי. הבחירות שלהם שונות מאד בענייני אמונה ויהדות אך הקשר ביניהם אינו תלוי בהסכמה על הכל, אלא במשותף של מצב הקיום האנושי - יהודי - קיבוצי - ישראלי - מזרח תיכוני. ועל כל זה מנצחת האהבה.	סלסול
עוד ישמע בהרי יהודה	מן המקורות	אפרים בן חיים (לייבינזון)	הילה בן חיים טפר		קרית ענבים	שירי חתונות
על הכוס	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	רמת יוחנן	הרכבים קוליים; שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים	הושר בקיבוץ רמת יוחנן לאירועי חתונה.
פשוט אהבה	יוסי גמזו	חיים ברקני	קולות ירדן		שער הגולן	הרכבים קוליים; שירי אהבה; שירי חתונות	מתוך ערב לזכרו של חיים ברקני (2013).
קול דודי הנה זה בא	מן המקורות	אפרים בן חיים (לייבינזון)	צפרירה ירוני		קרית ענבים	מן המקורות; שירי אהבה; שירי חגים; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים	בליווי תזמורת רשות השידור
קנטטת האסיף - הזמורה זמרה לי זמר (חלק 7)	אנדד אלדן	דוד זהבי	מבצעי ''קנטטת האסיף''		בארי	הרכבים קוליים; מוזיקה אמנותית; שירי אהבה; שירי חגים; שירי חתונות; שירי שבת וחג, המיטב	נכתב עבור טקס חג האסיף (סוכות) בקיבוץ בארי בשנת 1962. למידע נוסף אודות הקנטטה לחצו כאן .	קנטטה כפרית חלק 7
רועה ורועה	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	שושנה דמארי		בית אלפא	שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי חתונות; שירי טבע ועונות השנה; שירים ישנים ואהובים
רכבת הכלולות	אלי סט	אלי סט	חמישיית גשר בנות יעקב		גדות	שירי חתונות	השיר חובר בשנת 1968 ומאז ועד היום שרים אותו באופן מסורתי בכל החתונות בגדות. הסולן עובר באולם, ולקראת כל בית, עוצר ליד הדמות שבאותו בית, הקהל מצטרף בפזמון. באתר מופיעה הקלטה של חלק מהשיר, שבוצע ע"י להקה מגדות בסוף שנות ה- 70 בערב פזמוני להקות קיבוציות שנערך במשך יותר מ- 10 שנים בגבת, לזכר בן הקיבוץ יוסקה פינסקי, שהיה פזמונאי ונפל בדהב, במסע חטיבה 9 לכיבוש שארם א-שייח, במבצע קדש.
שא אחות	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	זמרה ברן; ניצה הלוי		יזרעאל	שירי חתונות
שיר בנות האיחוד	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	זמרה ברן; ניצה הלוי		יזרעאל	שירי חתונות	השיר הושר בחתונות בני הקיבוץ.
שיר הגזבר	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר		יזרעאל	שירי הווי; שירי חתונות	הושר בחתונתם של חגי שלהבת וראובנה.
שיר הוותיק	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	רמת יוחנן	שירי הווי, המיטב ; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים	החלק הראשון של השיר - מתוך ההצגה "נבל ואביגיל" מאת מתתיהו שלם. שלם לא אהב את השיר הזה ולימים כתב למנגינת הלחן מלים אחרות ועליזות כזמר לחתונה כמושר בבית האחרון.
שיר הוותיק	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	יהלי תורן	איתמר ארז	רמת יוחנן	שירי ארץ ישראל; שירי חתונות	מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר.
שיר הרווקים	ציקי דינשטיין	לא ידוע	ציקי דינשטיין	לא ידוע	נירים	שירי הווי; שירי חתונות	שיר הרווקים נכתב ב - 1960 למסיבת חתונות של שלושה זוגות מהגרעין.	שיר הרווקים
שיר הרכילות	נעמי שמר	נעמי שמר	לא ידוע		כנרת	שירי הווי; שירי חתונות
שיר חתונה	לא ידוע	נעמי דמאיוב	חברי המשק		חוקוק	שירי חתונות
שיר חתונה (גרעין יובל)	אילן עמית (כרוך)	אמנון בן צבי			יודפת	שירי חתונות	השיר הושר בכמה וכמה חתונות של חברי הגרעין. מלות השיר: בית ראשון: על פי ספר בראשית פרק ב פסוק כד (בהשמטת המילה בשר) עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְאֶחָד בית שני: מילים שכתב אילן עמית (כרוך) בָּנִים נֶאְדָּרֵי עֹז שְׁתֹל אֵל בְּעֵדָתְךָ וּבָנוֹת נוֹשְׂאוֹת הַבְּרָכָה, נוֹשְׂאוֹת הַבְּרָכָה לַדּוֹרוֹת.
שיר חתונה ניצה ואיילון הלוי	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	זמרה ברן; ניצה הלוי		יזרעאל	?; שירי חתונות	שיר חתונתם של ניצה ואיילון הלוי.
שיר חתונה-אפרת וג'רי אגמון	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	זמרה ברן; ניצה הלוי		יזרעאל	?; שירי חתונות
שיר חתונה-שרלה חצרוני	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	זמרה ברן; ניצה הלוי		יזרעאל	?; שירי חתונות
שיר כלולות	עירית אלקבץ	עירית אלקבץ			תל קציר	שירי חתונות	נכתב לנישואי בת המשק ה-1 בתל קציר, 1977.
שיר ריקוד	פניה ברגשטיין	שמואל (שמוליק) זוהר	חדווה ודוד	אריה לבנון	שדה נחום	פסטיבל זמר; שירי אהבה; שירי חתונות; שירי משוררים; שירים מוכרים ואהובים	פסטיבל הזמר 1967
שלומית	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר		יזרעאל	?; שירי חתונות	נכתב לחתונת שלומית ז"ל ורפי וייזר ז"ל. הוקלט מפי שלומית ב"ניחוחי חציר" אצל יצחק שמעוני.
שלוש כלות	יעקב גלפז	יעקב גלפז	מקהלת עין גדי		עין גדי	שירי חתונות	נכתב לאחת החתונות המשולשות בעין-גדי.	שלוש כלות
שמוני נוטרה	מן המקורות	מתתיהו שלם (ויינר)	תמר רז		רמת יוחנן	חג המשק; מן המקורות; שירי חגים; שירי חתונות	מסכת כלולות. תמר רז מבצעת השיר הייתה שרה אותו במסיבות חתונה שנערכו בקיבוץ רמת יוחנן ובעיקר בחג האסיף שהוא גם חג המים ויום העלייה על הקרקע של רמת יוחנן. השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר").
שמוני נוטרה	מתתיהו שלם (ויינר)	מתתיהו שלם (ויינר)	גוני בר-סלע	ישי קנול	רמת יוחנן	חג המשק; מוזיקה אמנותית; מן המקורות; שירי חגים; שירי חתונות	קטע מתוך המחזור ''שירי מתתיהו'' שעיבד ישי קנול , מלחין, בן קיבוץ רמת יוחנן. ליצירה המלאה לחצו כאן . נגנים: חליל – איריס גופר, קלרנית – ניצן כספי, ויולה – יעקב אבנט, צ'לו – הלל צורי, נבל – אפרת לברי. השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר").	שמוני
שמוני נוטרה	מן המקורות	מתתיהו שלם (ויינר)	חבורת שהם	מרדכי (מוטקה) שלף	רמת יוחנן	חג המשק; מן המקורות; שירי חגים; שירי חתונות; שירי שבת וחג, המיטב; שירים מוכרים ואהובים	השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). מספרת לאה ברגשטיין שותפתו של שלם ליצירה: "פעם היה כד חרס ומיד התחלתי לרקוד ושרתי בלבי. מתתיהו בראותו את המחול התחבר אליו עם המילים ומתוך 'שיר השירים', הריקוד צועד יחד עם השיר לתוך עולם התנ"ך. השיר והמחול שובצו למסכת הכלולות ולחג האסיף".
שמוני נוטרה	מן המקורות	מתתיהו שלם (ויינר)	יהלי תורן	איתמר ארז	רמת יוחנן	חג המשק; מן המקורות; שירי אהבה; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים	השיר מושר מדי שנה בשילוב עם ריקוד במסגרת שמחת בית השואבה (חג הסוכות / חג האסיף / חג המים) של קיבוץ רמת יוחנן. נורית פינשטיין, מנהלת המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, סיפרה ל'שירה עובדת' אודות 'חג המים': חג המים כפי שנחוג ברמת יוחנן מ-1961 הוא בעצם גלגול מאוחר ומורחב של חג האסיף שהחל להחגג זמן קצר אחרי בואם של אנשי בית אלפא לרמת יוחנן ב-1940, ובהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין. למעשה, מתתיהו לא כתב אף שיר לחג המים, אבל כן כתב לחג האסיף. לגרסתו המוקדמת של חג האסיף, הוא כתב את "רב ברכות" (מלים ומנגינה) והלחין את "שמוני נוטרה" (למילות "שיר השירים"). כעבור כמה שנים, לאחר שנבנה בקיבוץ בית התרבות (תכנון קראקוור), שכלל במה חיצונית, העבירה לאה ברגשטיין את החג לשם, ואז הוא גם עבר לחג השני של סוכות ונוספו לו ההבטים של שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ. בשלב זה, פחות או יותר, הלחין שלם את "פתחו שערים" ו"עזי וזמרת יה", המבוססים גם הם על פסוקי מקרא. ב-1961, בחג ה-30 של הקיבוץ, עבר החג לבריכת השחייה, והעיסוק בשלושת תכניו: חג האסיף, שמחת בית השואבה ויום ההולדת של הקיבוץ הורחב. שירים נוספים של שלם השתלבו בטקס (הן בגרסת בית התרבות והן בגרסת הבריכה) על פי תוכנם, גם אם נכתבו קודם לכן ובנסיבות אחרות: "הזורעים בדמעה", "שמחו נא", "הבו לנו יין", "לבשו נא עוז" ועוד, וכן שירים מחג הגז וממחזות שכתב שלם לחברות הנוער שהדריך ("פצח בזמר", "שמעו", "הכורמים היוגבים", "שירו השיר"). הקלטה מתוך: "משעולים", יהלי תורן ואיתמר ארז שרים מתתיהו שלם. תקליטור חדש (2013) משירי מתתיהו שלם, כולל חוברת עם מילות השירים מנוקדות! חלק מהשירים עלו לראשונה על דיסק. לרכישת התקליטור (50 ש"ח): idosm@me.com תודה לעידו שלם על האישור להעלות את התקליטור לאתר.
שתו כוסית	זאב זהבי	יונתן (יוני) שחם	חבורת הזמר המקומית	יונתן (יוני) שחם	גבים	שירי חתונות