שירים

שירים

שם השיר	מילים	לחן	ביצוע	עיבוד	ישוב	תיוג
3 קצרצרים של יורם טהרלב	יורם טהרלב	אמוץ ברונטמן	אמוץ ברונטמן		אפיקים	חג המשק; שירי הווי; שירי משוררים; שירים ברצף	המילים לשלושת השירים הם מתוך ספרו של יורם טהרלב: "משק יגור טיוטה". אמוץ ברונטמן (המלחין והמבצע) מספר על המחרוזת: בספרו "משק יגור טיוטה" מתאר יורם טהרלב בנוסטלגיה שובבה בשירים קצרצרים את מחוזות ילדותו בקיבוץ יגור. מתוך 12 שהלחנתי בחרתי כאן 3 שקיבצתי אותם למחרוזת. ההרכב התזמורתי מגיע מההרכב בשיר "התזמורת" כאשר בהמשך נוסף אליו טרומבון בתפקידי הבאס. תפקיד כלי ההקשה נמסר לכפות מרק שממלאות גם את תפקיד הכפכפים במקלחת המשותפת. הפקה מוזיקלית: אילן ארד פסנתר – מרינה סנדרוביץ', כינור 1 – לב אייזן, כנור 2 – מרינה גומן, חליל – שאולי ארקינד, טרומבון – דגן זעירא, כפות – יגאל שריג, הקלטה ומיקס – אייל אפשטיין. השיר גם ב אתר פטיפון	שלושה קצרצרים של יורם טהרלב
5 שנים חקוק	צבי דרור	יוחנן מאיר			חוקוק	חג המשק
50 שנה זה לא הולך ברגל - ביתי בחיק כרמל	יורם טהרלב	מוני אמריליו	חברי המשק		יגור	הרכבים קוליים; חג המשק; שירי הווי; שירי משוררים	שיר סיום. מתוך התקליט "ביתי בחיק כרמל"- שירים ממופע יובל ה-50 ליגור, 1973. חגיגות היובל רוכזו בידי אברהם קלוג ז"ל, שנפל במלחמת יום הכיפורים, שקטעה את חגיגות היובל של יגור. הוקלט באולפני "טריטון" תל-אביב.
אביב	רחל בלובשטיין	נינה בן משה	לא ידוע	לא ידוע	דגניה א	חג המשק
אגדת הדפנה	אהרון מגד	רזיאל (רזי) סולודר			גשר; דפנה	חג המשק	הולחן בשנת 1952. נכתב לחג ה – 13 לקיבוץ דפנה. מאחר ורזי כתב את המוסיקה ונדרש לעשות את החזרות במקום, זכו ילדי גשר לקייטנה של שבוע על מימי הדן בדפנה.
אגדת הכנרת	יהודית סלע-וינר	יקותיאל שור	משתתפי "מה טוב יחדיו"		דגניה א	הצגות; חג המשק; שירי ילדים	מתוך המחזמר 'מה טוב יחדיו' שנכתב בסוף שנות החמישים לכבוד חגיגות היובל לדגניה א'. יצא בתקליט ילדים באותו שם. עיון נוסף קראו על אודות המחזמר מ כאן אודות המחזמר בבלוג של עינת אמיתי ז"ל
אגדת חורף	עמי השרוני	מוני אמריליו	שלישיית יפעת	צביקה כספי	יפעת	הרכבים קוליים; חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי הווי; שירי הווי, המיטב ; שירי טבע ועונות השנה	נכתב ליובל ההתיישבות בעמק. ההקלטה המקורית מחגיגות היובל ליפעת (1977) בביצוע שלישית יפעת.	נכתב לחג היובל ליפעת
אהבה אחרת	אראלה אור	משה גסנר	חברי המשק		שדה יואב	חג המשק; מוזיקה אמנותית	המסכת "אהבה אחרת" הולחנה על-ידי משה גסנר לשיריה של אראלה אור, לקראת הקמת קיבוץ "שדה יואב" ביולי 1966. הגרעין של מיסדי הקיבוץ היה בהכשרה בקבוץ "שער העמקים". המנהל המוזיקאלי של האירוע היה אורי גבעון משער העמקים והכוריאוגרפית, רות חזן מרשפים. המבצעים היו חברי הגרעין המיסד של הקיבוץ ששהו בשער העמקים, תלמידי המוסד החינוכי בשער העמקים, הסולנים: חיה קורן בת 21, חברת קיבוץ יחיעם, מוטקה אורלי חבר שער העמקים, המנצח: אורי גבעון משער העמקים. חיה קורן מספרת: אורי גבעון ניצח באותה עת על מקהלת הקיבוץ הארצי ומכיוון שאני הייתי זמרת סולנית במקהלה הזמין אותי להיות סולנית במסכת. הסולן השני היה גם הוא זמר במקהלה וחבר קבוץ שער העמקים מוטקה אורלי. הרקדנים במסכת היו חברי הגרעין המייסד. המקהלה שביצעה את המסכת הורכבה מתלמידי המוסד החינוכי בשער העמקים. מנהל האירוע היה אורי אפרסמון, מדריך הגרעין.
אהבה ממבט ראשון	עמי השרוני	תולי יעקובוביץ'		תולי יעקובוביץ'	יפעת	חג המשק; שירי הווי
אהבה משונה	חומי ינאי	גדעון חן	לא ידוע		רם-און	חג המשק
אהבת איילת	ישי אלף	אורלי חורין	חברי המשק	אורלי חורין	איילת השחר	הרכבים קוליים; חג המשק; שירים על קיבוצים	ביצוע השיר במופע הגדול לסיום שנת המאה לאיילת-השחר. מנצחת - אורלי חורין עבוד תזמורתי וניצוח על התזמורת - תלם חורין
אהל סיירים	יוסי גמזו	חיים ברקני			הגושרים	חג המשק; שירי הווי; שירי עבודה ומולדת	רקפת סלע כותבת: השיר אהל סיירים נכתב בשנת 1972 ובוצע על ידי נטע כנעני במופע "עד כה"- חגיגות חצי יובל לקיבוץ הגושרים (יוני 1973). במופע נכלל שיר נוסף של ברקני בשם ''שיר ערש לתותח'' ביצוע מקהלה של חברות המשק (סולנית מיה שמיר). המופע גם הועלה על תקליט וניל.
אולי אני אוהב אותך	לאה נאור	שלום חנוך	להקת הכלבויניק	פולדי שצמן	נחל עוז	חג המשק; פסטיבל זמר; שירי אהבה	מתוך פסטיבל הזמר והפזמון, 1975, שנערך בנחל עוז. הביצוע הוא של לקהת הכלבוייניק מתוך תכניתה: "קנטטה לקיבוץ".
אולי מחר אולי כעת	תמר שחם	יהודה אורן	לא ידוע		נען	חג המשק	תמר שחם מספרת: מדובר על שיר שמילותיו נכתבו לקראת אירוע בו נען חגגה 60 שנה וקיימה תחרות שירים מקוריים של בני הקבוץ: "שישים נשיר ונען" .השיר אותו כתבתי את מילותיו ויהודה אורן הלחינו - אמור היה למלא את פרק הזמן שבין השמעת כל שירי התחרות ועד לבחירת השיר הזוכה. התכנית המקורית הייתה ללמד את כל הקהל את השיר הזה,לשירה בציבור.... לא כך היה! זה הסתכם בשירת מקהלת הילדים בזמן ההפסקה ועד לתוצאות התחרות. השיר ניקרא במקור :" שיר ההפסקה" או "אולי מחר אולי כעת".
אור בגבעה	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	מקהלת יזרעאל	סטאס גברילוב	יזרעאל	הצגות; הרכבים קוליים; חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב	השיר חובר להצגה "נאום הכוס ציפן הלילה" במסגרת חג ה-15 ליזרעאל והפך להיות למעין המנון קיבוץ יזרעאל. הושר במקור על ידי דורית צמרת.	אור בגבעה
אור בגבעה	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר		יזרעאל	הצגות; חג המשק; שירי ארץ ישראל	גיטרה: נגה אשד הוקלט על-ידי זֶמֶרֶשֶׁת 2.10.2014 השיר חובר להצגה "נאום הכוס ציפן הלילה" במסגרת חג ה-15 ליזרעאל והפך להיות למעין המנון קיבוץ יזרעאל. הושר על ידי דורית צמרת. עיון נוסף האזינו לשירים שהקליט מזיכרונו אמנון בקר באתר זמרשת
אותו חלום אותו השיר	שמואל בן שלום	שייקה פייקוב	חבורת הזמר	צביקה כספי	עין החורש	הרכבים קוליים; חג המשק; שירי הווי	בפרוס שנת היובל לקיבוץ עין החורש (1979) ועם פתיחת שערי אולם התרבות, התקיים ערב "שירי משוררים", ערב שכולו פרי עטם של חברי קיבוץ עין החורש ובניו. השירים הוגשו להלחנה למלחינים חברי קיבוצים ברחבי הארץ וחברי קיבוצים היו המבצעים-זמרים ונגנים. שש שנים מאוחר יותר (1985) ועל פי אותו רעיון, נערך ערב שירים שני- "כל אחד עוד קצת ילד" – הפעם היו אלה שירי ילדים. השנה, שנת ה-70 ליסוד הקיבוץ, אנחנו מגישים אוסף משני הערבים הללו. אנחנו מקווים שרוח השירה והיצירה תמשיך לשרור בבתינו.
אחרי 100 שנה	גלית חגי	רונן וויליאמס			יגור	חג המשק	נכתב לטקס חגיגות המאה של יגור.
אחרי שבעים שנה	ניצן ריבלין פלדמן	אילון אבירם	חבורת הזמר של גשר	אילון אבירם	גשר	חג המשק
אידיליה ברפת	גדעון נאמן	שלמה ארד	משתתפי המופע "הבית והדרך"	חיים ברקני	בית זרע	הצגות; חג המשק; שירי הווי	מתוך המופע "הבית והדרך" - חג ה- 40 לבית-זרע, 1968. מתוך הקלטה מקורית של המופע. הומר מתוך פס - קול מטייפ - סלילים , שנמצא בעיזבונו של חיים שפריר ז”ל . עוד על המופע תוכלו למצוא כאן .
איך מבשלים איחוד	ורדה קנול-יהלום	ישי קנול	חברי המשק	לא ידוע	רמת יוחנן	חג המשק; שירי הווי; שירי הווי, המיטב	שירים שנכתבו למחזה "חמישים שנה ועומר" ליובל ה 50 של רמת יוחנן.	איך מבשלים איחוד
איך מספרים שבעים שנה	נבות ציזלינג	אילון אבירם	משתתפי מופע חג השבעים	אילון אבירם	עין חרוד מאוחד	חג המשק
איך עושים קיבוץ	אלי נצר	דב (דובי) כרמל	דודו זכאי; ילדי הקיבוץ	דב (דובי) כרמל	דליה	חג המשק; שירי הווי; שירי הווי, המיטב ; שירי ילדים	"איך עושים קיבוץ", סיפור לילדים שמשובצים בו 10 שירים שכתב אלי נצר לחג ה-40 של קבוץ דליה והלחין דב כרמל, גם הוא מדליה. הסיפור הוקלט בשעתו כ"תקליט שחור" וניתן כמתנת-חג לילדי הקיבוץ.	איך עושים קיבוץ
אין כמוהו	יהודית סלע-וינר	יקותיאל שור	משתתפי "מה טוב יחדיו"		דגניה א	הצגות; חג המשק; שירי ילדים	מתוך המחזמר 'מה טוב יחדיו' שנכתב בסוף שנות החמישים לכבוד חגיגות היובל לדגניה א'. יצא בתקליט ילדים באותו שם. עיון נוסף קראו על אודות המחזמר מ כאן אודות המחזמר בבלוג של עינת אמיתי ז"ל
אין להם סבתות	עמוס עוז	יאיר רוזנבלום	מקהלת ילדים		חולדה	חג המשק; שירי הווי; שירי הווי, המיטב ; שירי עבודה ומולדת	עמוס עוז היה 30 שנה חבר קיבוץ חולדה אליו הגיע בנערותו כילד חוץ. בשנת 1980, חג היובל לעלייה לקרקע, הוא כתב למופע המרכזי שיר נוגע ללב על בני החלוצים שבעצם אין להם סבתות. הלחן הוא של יאיר רוזנבלום האגדי. האזינו לשיר בביצוע מקהלת ילדים בני חולדה. השיר הולחן גם ע"י אורי הרפז. האזינו לו מכאן
אינסטרומנטאלי	אינסטרומנטלי	לא ידוע			ברעם	אינסטרומנטלי; חג המשק; שירי הווי
אינסטרומנטאלי 2	אינסטרומנטלי	לא ידוע			ברעם	אינסטרומנטלי; חג המשק
אל הגבעה ל"נקודה"	מיכה אבני	מני (עמנואל) צפריר	מקהלת גבעת ברנר	מני (עמנואל) צפריר	גבעת ברנר	חג המשק; שירי הווי	מתוך חגיגות יובל ה50 לגבעת ברנר
אל תוותר	עידו דגני	עידו דגני	משתתפי מופע ה-70 למשמר הנגב	עידו דגני	משמר הנגב	חג המשק; שירי הווי	הקלטות מופע חג השבעים למשמר הנגב, 2016.
אלוהי הזריחות	יגאל שחר	יוסף שריג	מקהלת הקיבוץ המאוחד		מעוז חיים	הרכבים קוליים; חג המשק; שירי טבע ועונות השנה	שיר זה נכתב לחג הל"ה שנים של מעוז חיים. הלחין אותו יוסף שריג, בן בית השיטה נהרג במלחמת יום הכיפורים 1973. יוסף היה מוזיקאי, מלחין וכותב שירה. היה זמר במקהלת הקיבוץ המאוחד שנים רבות. מאז שנהרג כללה המקהלה חלק משיריו ברפרטואר הקבוע שלה.	אלוהי הזריחות
אלונים בסלע	רוני אבירם	רוני אבירם	ילדי וחברי אלונים	יאיר שרגאי	אלונים	חג המשק	מתוך מחזמר לציון יובל לאלונים, 1988.
אלונים לא זקנים	רוני אבירם	רוני אבירם	ילדי וחברי אלונים	יאיר שרגאי	אלונים	חג המשק	מתוך מחזמר לציון יובל לאלונים, 1988.
אנחנו לא ישנו 50 שנה (לא אגדה)	מירה מאיר	חיים ברקני	משתתפי מופע חג החמישים	חיים ברקני	עין חרוד מאוחד	חג המשק
אנחנו נבוא	חיים גורי	רזיאל (רזי) סולודר	חבורת הזמר של גשר		גשר	חג המשק; שירי משוררים	נכתב באמצע שנות ה- 50, לטקס יום-העצמאות עבור "מקהלת בחורים". גשר הייתה בין היישובים הראשונים שקבלו את "נס הקוממיות" לאחר מלחמת העצמאות על עמידת היישוב שנהרס והפך למשלט. עם בניית גשר החדשה ועצוב חג העצמאות, היו פותחים את הטקס בהבאת נס הקוממיות בליווי קבוצת חברים מגשר הישנה לגשר החדשה והיו מעלים אותו לבמה לקראת הדלקת המשואות. העלייה לבמה לוותה בשירו של חיים גורי שהולחן ע"י רזי. (עד היום [2020] פותחים את טקס יום העצמאות בהעלאת "נס הקוממיות לצלילי "אנחנו נבוא", אלא שהיום עומדים נושאי הנס ליד המדרגות ולא נושאים אותו מגשר הישנה...).
אנחנו נבנה	עמי השרוני	מוני אמריליו	לא ידוע	לא ידוע	גבת	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי עבודה ומולדת	על השיר: השיר נכתב למופע "עמק עמק אגדה" בחג היובל להתיישבותנו בעמק, תשל"ז (1977) והושר על ידי שלישיית יפעת: חגי מירום, בני אדר ויובל דורי. בטורים מקבילים מזכיר השיר את קורותיהם של ותיקי גבת וקבוצת השרון. פינסק – העיר (והאֵם) ברוסיה הלבנה, שממנה הגיעו רוב ותיקי גבת (הקבוצה ע"ש קדושי פינסק( טבריה – תחנה בדרכם של ותיקי גבת בסלילת כביש חיפה-טבריה. חורן – העלייה לחורן היתה משאת נפשם של ותיקי השרון – חלום שלא התגשם. נוה שאנן – קבוצת השרון התגבשה בתחילת דרכה כקבוצת בניין בחיפה, בבניית שכונות נוה שאנן ובת-גלים. תר פא גימל –תרפ"ג, 1923 תלפיות – חברים מוותיקי גבת היו קבוצת בניין בירושלים שבנתה את שכונת תלפיות. מחצבת רטיסבון – המחצבה מאחורי מנזר רטיסבון בירושלים, שממנה נלקחו אבנים לבניין העיר בשנות ה-20 ג'דה – רמת ישי; ותיקי קבוצת השרון עסקו בסלילת הכביש מחיפה לג'דה. עין בדה – המעיין למרגלות רמת דוד, שלידו התיישבו ראשוני קבוצת השרון בעלותם להתיישבות בעמק. עפולה – אחת מתחנות חייה של קבוצת השרון (עבודה בבניין). מגדיאל – היום חלק מהוד השרון, חלק מוותיקי גבת עסקו בייבוש הביצות באזור זה. חינין – תרופה נגד מלריה (קדחת), שבה חלו רבים ממייבשי הביצות. יבנאל ובית גן – אחרי תקופת הבניין בחיפה, עברה קבוצת השרון לבית גן ועבדה בשדות הטבק של בית גן ושל יבנאל הסמוכה. שוב כאן – ביפעת.	אנחנו נבנה
אנחנו שוב בבית	ערן קוטון	רותי תנחלסון	לא ידוע	לא ידוע	דפנה	חג המשק	חג ה - 50 לדפנה
אני בונה ביתי	עמיצור אילן	יעקב (יענקל'ה) קנין	דודיק שושני; עקיבא לב-רן	לא ידוע	להב	חג המשק	נכתב לחג ה - 15, הפך להיות המנון הקיבוץ
אני גר על ההר	ג'וני לוי	ג'וני לוי			יראון	חג המשק; מוזיקה עכשווית; שירי הווי; שירי הווי, המיטב ; שירי טבע ועונות השנה	נכתב עבור חג השישים ליראון, 2009.
אני רוצה	אביטל דפנא	יוסף שריג	דודו זכאי		מעוז חיים	חג המשק; שירי הווי; שירי הווי, המיטב	שיר זה נכתב לחג הל"ה שנים של מעוז חיים	אני רוצה
אני רוצה לתת	יוסף נצר	חיים ברקני	חיים ברקני	לא ידוע	שער הגולן	חג המשק; שירי הווי	המילים אינן תואמות למנגינה משום שזו גרסה ראשונה של השיר. מבצע אותה חיים ברקני בעצמו. כנראה במשך הזמן יוסף נצר החליט לשנות את המילים ולהתאימן קצת יותר לחיים כפי שנראו לו. את השיר בגרסתו העדכנית אפשר למצוא כאן.
אנשי השדה (מחרוזת)	חיים נחמן ביאליק	שלום פוסטולסקי	משתתפי מופע חג התשעים	אילון אבירם	עין חרוד מאוחד	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי עבודה ומולדת	לא לחם קלוקל, מילים: ח.נ ביאליק, לחן: שלום פוסטולסקי (עין חרוד) פלדה כחולה ('עמק'), רפאל אליעז, מרק לברי (לא נוצר בעין חרוד) עיון נוסף עוד על השיר 'לא לחם קלוקל' וביצועים נוספים באתר זמרשת
אף אחד	אורן כספי	ד. גרבאי	להקת הכלבויניק	הלל גורן	נחל עוז	חג המשק; פסטיבל זמר	מתוך חג ה – 16 של הקיבוץ. הושר בפסטיבל הזמר והפזמון שנערך בנחל עוז בשנת 1975	אף אחד
ארבעים שנה בנגב	יהושע צפריר	עידו דגני	חבורת הזמר המקומית	איתן גליקי	משמר הנגב	חג המשק	נכתב לחג ה-40 בשנת 1986.
ארץ הנגב	מרימי חורש	נחומי הרציון	משתתפי המופע		שדה בוקר	חג המשק	פסנתר: נחומי הרציון השיר חובר לחג חצי היובל לקיבוץ שדה בוקר. הקלטה מקורית מהאירוע. מילות השיר והתווים מתוך: "לא ברוח לא ברעש" (פרקי יצירה של אמנים ממדרשת שדה בוקר) הוצאת "תמוז" 1992. שיר נוסף שחובר לאירוע זה: הנערה משדה בוקר מספר נחומי הרציון: השיר נמסר לי להלחנה לפני אירוע החג, שהתקיים ב-21 באוקטובר 1977. באותה תקופה התגוררתי במדרשת שדה בוקר. הביצוע הוא של חבורת הזמר המשותפת לקיבוץ ולמדרשת שדה בוקר.
ארץ חמדה	בינה כרמי	בינה כרמי	חן כרמי	נתלי גולדברג	מעגן מיכאל	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי טבע ועונות השנה	בינה כרמי מספרת על השיר: ה שיר נכתב בשנת 1999 לכבוד חג יובל ה-50 לקיבוץ מעגן מיכאל . לקראת החג הוכרזה תחרות כתיבת שיר היובל . נכתבו שיר ים רבים באנונימיות של הכותבים. ועדה מקצועית מיינה את ה שיר ים והציגה לבחירה את חמשת ה שיר ים הראויים ביותר שנבחרו על ידה. ה שיר ים צולמו ושודרו ע"י אנשי הוידאו המקומי שלנו בערוץ המקומי. נערכה בחירה בקלפי במשך שבוע. הבחירה היתה פתוחה לכל (מגיל 8 עד 80...). ארץ חמדה נבחר ל שיר היובל ובוצע בחג.	ארץ חמדה
אשת חיל	תרצה פלד	צביקה קמינר	משתתפי מופע חג השישים	צביקה קמינר	עין חרוד מאוחד	חג המשק
את הכינרת	אליעזר דרורי	ראובן דפני			עין גב	חג המשק	השיר היה ההמנון של עין גב ושרו אותו בכל חג ואירוע, עד לפילוג שהיה בתחילת שנות ה-50. שיחזר את התווים יוחנן רון. עיון נוסף ביצוע של השיר באתר זמרשת
את שואלת בתי	יגאל שחר	יוסף שריג	עוזי מאירי		מעוז חיים	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב	שיר זה נכתב לחג הל"ה שנים של מעוז חיים	את שואלת בתי
אתם זוכרים את מפלסים	לא ידוע	חנן יובל	לא ידוע		מפלסים	חג המשק; שירי הווי	את השיר המקורי כתב יונתן גפן. השיר הושר בגרסה זו בחג ה-50 למפלסים.
אתם תמיד איתנו בשעות הכי יפות	חנינא פורת	לא ידוע	נעמי פלג	לא ידוע	להב	חג המשק; שירי זיכרון	נכתב לחג ה40
אתמול כשנסענו	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	זמרה ברן; ניצה הלוי		יזרעאל	?; חג המשק	נכתב לחג ה-10, יזרעאל 1958.
אתמול כשנסענו לבנות	לא ידוע	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	לא ידוע	יזרעאל	חג המשק	גיטרה: נגה אשד הוקלט על-ידי זֶמֶרֶשֶׁת 2.10.2014 עיון נוסף האזינו לשירים שהקליט מזיכרונו אמנון בקר באתר זמרשת
באביב השישים	נתן יונתן	צבי לביא	מקהלת שריד	צבי שרף	שריד	חג המשק; שירי משוררים	נכתב לחג ה-60
באנו בגלל האידיאל	ביני לוטן	שאול גלעד			חמדיה	חג המשק	נכתב ב-1972 לחג ה-30 של חמדיה.
בגלל הרוח	איקה זהר	רנה דופרה	משתתפי מופע חג התשעים	אילון אבירם	עין חרוד מאוחד	חג המשק; שירי טבע ועונות השנה
בדצמבר שנת תש"י	איציק גורן	לא ידוע	חבורת הזמר המקומית		ניר יצחק	חג המשק	נכתב לחג ה- 25 של קיבוץ ניר יצחק, 1974.
בדרך	עמי השרוני	ישראל בן חיים	אמיר דנאי; הילה שילה-ברק; יעל עמית ; מיכה להמן	יאיר שדה	יפעת	?; חג המשק
בוא דודי	אילזה פלס (גוטמן)	יצחק (טוטו) דרור	עליזה קאשי	שמעון כהן	דליה	חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירים ישנים ואהובים	חובר לפסטיבל המחולות הראשון בדליה בשנת 1944. הריקוד מאת גורית קדמן. הנגנים בביצוע הנוכחי הם להקת ''לרוקדים הידד'', 1959. מתוך מאמר על השיר שפורסם בעיתון הזמן הירוק 05.02.15 על ידי נכדה של אילזה עמיר סגל: בשנת 1939 קם קיבוץ דליה כאחד הקיבוצים האחרונים שהוקמו בשיטת "חומה ומגדל". הקיבוץ הוקם על ידי עולים מרומניה וגרמניה, ביניהם סבי וסבתי – שמעון ואילזה פלס – שעלו לישראל שנתיים לפני כן, לאחר תקופת הכשרה והדרכה מטעם תנועת "השומר הצעיר" בגרמניה. אילזה הייתה הגננת והמורה של הקבוצה הראשונה בקיבוץ - קבוצת "זמיר" ושל קבוצות נוספות. בשנת 1944, לכבוד שנתו החמישית של הקיבוץ, ובסימן חג השבועות, יזמה אילזה את כינוס המחולות הראשון בקיבוץ. הסיבה לעריכת הכינוס, שלמעשה החל כחגיגת שבועות גדולה ומרשימה במיוחד, לא הייתה רק חמש שנים להקמת הקיבוץ. כיישובים רבים אז, סבלו חברי הקיבוץ ממצב כלכלי קשה. בנוסף, ידיעות שהגיעו מאירופה על ממדיה האמתיים והנוראיים של שואת העם היהודי נגעו ברבים מחברי הקיבוץ שבני משפחותיהם נותרו באירופה. כך שמצב הרוח הכללי בקיבוץ היה ירוד במיוחד. לפיכך, נדרש אירוע מיוחד לרומם את המורל הכללי. אילזה למדה באותו הזמן בסמינר הקיבוצים ומורתה לריקוד הייתה גורית קדמן , בין שתיהן נוצרו קשרי ידידות, בין השאר מכיוון ששתיהן היו ילידות גרמניה. אילזה הזמינה את גורית קדמן לביקור בקיבוץ דליה, כדי לראות כי המקום מתאים לעריכת כינוס מחולות. כשראתה גורית את הפרגולה בקיבוץ – שהייתה למעשה חאן ערבי לשעבר עם במה טבעית ומשטח משופע לקהל, ממנה נשקף נוף המרשים, נרתמה ליוזמת הכינוס. לכבוד הכינוס הוחלט לערוך מסכת ברוח חג השבועות ומגילת רות. כחלק מהמסכת כתבה אילזה את השיר "בוא דודי" המבטא את הקשר בין רות לבועז. חבר הקיבוץ יצחק פוגל (לימים יצחק דרור, שכונה "טוטו") כתב את הלחן לשיר. גורית קדמן, יחד עם גרטרוד קראוס (שהייתה מורה מוערכת לבלט עוד בגרמניה והורתה בלט לרבים, ביניהם למשל יפה ירקוני) הפכו את השיר לריקוד-עם שאותו הורו למשתתפי כינוס המחולות. גורית קדמן הייתה אחראית על נושא המחולות באגודת "הפועל" וכך הורתה את הריקוד ברחבי הארץ, למדריכי ריקודי עם, והריקוד והשיר הופצו. כינוס המחולות הזה היה הראשון מבין שישה, שהאחרון שבהם התקיים בשנת 1968, ולאחר מכן הפך לפסטיבל המחולות בכרמיאל. כינוס המחולות השני בדליה אמור היה להתקיים בקיץ 1946, אך נדחה בשל השבת השחורה. כך שכינוס המחולות השני נערך בשנת 1947 ואליו הגיעו כעשרים אלף מבקרים וחמשת אלפים רקדנים, ששכנו באוהלים בשטחים שסביב הקיבוץ, ביניהם שני נציגי האו"ם ששהו בארץ. אלו היו נציגים של UNSCOP (United Nations Special Committee on Palestine) שהציעו את תכנית החלוקה לארץ. בין השאר ראו נציגי האו"ם הופעה של להקות ערביות בריקוד דבקה והתרשמו מהקשר היהודי-ערבי בארץ. טרם הכינוס השני התעוררה מחאה מצד גורמים דתיים שמחו על עריכת הכינוס בשבת, כמו גם על הריקודים שכונו "ריקודי ערום ותועבה". באחד הימים הגיע אל מזכירות הקיבוץ מכתב בחתימתם של דוד בן-גוריון ויצחק גרינבוים (לימים שר הפנים הראשון) בו הביעו צער על הפגיעה בחוגים הדתיים. אך גם לאחר משלוח מכתב זה, לא שונה מועד הכינוס. דני אפרת מספר בספרו "אדמה קשה אנשים קשים" כיצד בשנת 1946 כרמלה ספקטור מכפר יהושע למדה את הריקוד "בוא דודי" בקורס מדריכי ריקודי עם שנערך בעין-חרוד לאחר חג הפסח באותה השנה, בו הורתה רבקה שטורמן. כששבה כרמלה לכפר-יהושע הוטל עליה לארגן את טקס השבועות בכפר. ההפתעה של אותו אירוע הייתה ריקוד הזוגות של בני כיתה י', בני השש-עשרה. ריקוד זוגות לפי השיר "בוא דודי". ריקוד הזוגות הרשים את בני הכפר לטובה, אך יש המספרים כי היו שראו בו פריצות שעלולה להחליש את ההתמודדות עם אתגרי החיים, שלושה מהרוקדים נפלו בקרבות מלחמת השחרור בדרך לירושלים ונקברו בבית הקברות בקרית ענבים, ואומרים שהיה מהמקטרגים מי שהלך לשם לבקש את סליחת הנופלים. אילזה פלס, סבתי, לאחר שסיימה את לימודיה שימשה שנים רבות כמורה, מחנכת ופעילה במחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי. בגיל חמישים התחילה לרכז קורסים למטפלות בסמינר "אורנים" בטבעון, והמשיכה בכך עד גיל שבעים וחמש. בשנים אלו עשתה שתי הפסקות בהן שימשה שתי קדנציות כמזכירת קיבוץ דליה. במקביל כתבה אילזה פזמונים למסיבות בקיבוץ, וסיפורים קצרים שכמה מהם התפרסמו בחוברות "משמר לילדים". אילזה נפטרה בשנת 2003, בגיל 90 ונקברה בבית העלמין בקיבוץ דליה ליד שמעון בעלה. מספרת בהרחבה איה סגל, בתה של אילזה פלס: בחג שבועות בשנת 1944, לכבוד חגיגות חמש שנים לדליה, הוחלט לערוך מסכת על מגילת רות, ולכבודה כתבה אילזה את המילים לשיר "בוא דודי", ויצחק פוגל (טוטו) כתב את הלחן. אילזה למדה אז בסמינר הקיבוצים בתל-אביב והזמינה את מורתה בסמינר גורית קאופמן-קדמן ללמד את הריקודים למסכת. גורית קדמן הזמינה את גרטרוט קראוס לעזור לה בהוראת הריקודים. המסכת הפכה להיות כנס המחולות הראשון בדליה, כנס מחולות ראשון מבין שישה, כאשר האחרון שבהם התקיים בשנת 1968. השיר "בוא דודי" התפרסם בארץ גם בזכות גורית קדמן שהפכה אותו לריקוד עם והפיצה אותו בכל הארץ. (סיפורה של איה סגל הוא באדיבות זמרשת). עיון נוסף ביצועים נוספים לשיר, בזמרשת ביצוע אינסטרומנטלי, באתר הספריה הלאומית ביצוע אינסטרומנטלי של תזמורת קול ישראל, באתר הספריה הלאומית
בוא דודי	אילזה פלס (גוטמן)	יצחק (טוטו) דרור	להקת ענות		דליה	חג המשק; ריקוד; שירי ארץ ישראל; שירי חגים; שירי חתונות; שירי עבודה ומולדת; שירים ישנים ואהובים	חובר לפסטיבל המחולות הראשון בדליה בשנת 1944. הריקוד מאת גורית קדמן. מתוך התקליט פסטיבל הקיבוצים, 1966, ניצוח: נחום היימן מתוך מאמר על השיר שפורסם בעיתון הזמן הירוק 05.02.15 על ידי נכדה של אילזה עמיר סגל: בשנת 1939 קם קיבוץ דליה כאחד הקיבוצים האחרונים שהוקמו בשיטת "חומה ומגדל". הקיבוץ הוקם על ידי עולים מרומניה וגרמניה, ביניהם סבי וסבתי – שמעון ואילזה פלס – שעלו לישראל שנתיים לפני כן, לאחר תקופת הכשרה והדרכה מטעם תנועת "השומר הצעיר" בגרמניה. אילזה הייתה הגננת והמורה של הקבוצה הראשונה בקיבוץ - קבוצת "זמיר" ושל קבוצות נוספות. בשנת 1944, לכבוד שנתו החמישית של הקיבוץ, ובסימן חג השבועות, יזמה אילזה את כינוס המחולות הראשון בקיבוץ. הסיבה לעריכת הכינוס, שלמעשה החל כחגיגת שבועות גדולה ומרשימה במיוחד, לא הייתה רק חמש שנים להקמת הקיבוץ. כיישובים רבים אז, סבלו חברי הקיבוץ ממצב כלכלי קשה. בנוסף, ידיעות שהגיעו מאירופה על ממדיה האמתיים והנוראיים של שואת העם היהודי נגעו ברבים מחברי הקיבוץ שבני משפחותיהם נותרו באירופה. כך שמצב הרוח הכללי בקיבוץ היה ירוד במיוחד. לפיכך, נדרש אירוע מיוחד לרומם את המורל הכללי. אילזה למדה באותו הזמן בסמינר הקיבוצים ומורתה לריקוד הייתה גורית קדמן , בין שתיהן נוצרו קשרי ידידות, בין השאר מכיוון ששתיהן היו ילידות גרמניה. אילזה הזמינה את גורית קדמן לביקור בקיבוץ דליה, כדי לראות כי המקום מתאים לעריכת כינוס מחולות. כשראתה גורית את הפרגולה בקיבוץ – שהייתה למעשה חאן ערבי לשעבר עם במה טבעית ומשטח משופע לקהל, ממנה נשקף נוף המרשים, נרתמה ליוזמת הכינוס. לכבוד הכינוס הוחלט לערוך מסכת ברוח חג השבועות ומגילת רות. כחלק מהמסכת כתבה אילזה את השיר "בוא דודי" המבטא את הקשר בין רות לבועז. חבר הקיבוץ יצחק פוגל (לימים יצחק דרור, שכונה "טוטו") כתב את הלחן לשיר. גורית קדמן, יחד עם גרטרוד קראוס (שהייתה מורה מוערכת לבלט עוד בגרמניה והורתה בלט לרבים, ביניהם למשל יפה ירקוני) הפכו את השיר לריקוד-עם שאותו הורו למשתתפי כינוס המחולות. גורית קדמן הייתה אחראית על נושא המחולות באגודת "הפועל" וכך הורתה את הריקוד ברחבי הארץ, למדריכי ריקודי עם, והריקוד והשיר הופצו. כינוס המחולות הזה היה הראשון מבין שישה, שהאחרון שבהם התקיים בשנת 1968, ולאחר מכן הפך לפסטיבל המחולות בכרמיאל. כינוס המחולות השני בדליה אמור היה להתקיים בקיץ 1946, אך נדחה בשל השבת השחורה. כך שכינוס המחולות השני נערך בשנת 1947 ואליו הגיעו כעשרים אלף מבקרים וחמשת אלפים רקדנים, ששכנו באוהלים בשטחים שסביב הקיבוץ, ביניהם שני נציגי האו"ם ששהו בארץ. אלו היו נציגים של UNSCOP (United Nations Special Committee on Palestine) שהציעו את תכנית החלוקה לארץ. בין השאר ראו נציגי האו"ם הופעה של להקות ערביות בריקוד דבקה והתרשמו מהקשר היהודי-ערבי בארץ. טרם הכינוס השני התעוררה מחאה מצד גורמים דתיים שמחו על עריכת הכינוס בשבת, כמו גם על הריקודים שכונו "ריקודי ערום ותועבה". באחד הימים הגיע אל מזכירות הקיבוץ מכתב בחתימתם של דוד בן-גוריון ויצחק גרינבוים (לימים שר הפנים הראשון) בו הביעו צער על הפגיעה בחוגים הדתיים. אך גם לאחר משלוח מכתב זה, לא שונה מועד הכינוס. דני אפרת מספר בספרו "אדמה קשה אנשים קשים" כיצד בשנת 1946 כרמלה ספקטור מכפר יהושע למדה את הריקוד "בוא דודי" בקורס מדריכי ריקודי עם שנערך בעין-חרוד לאחר חג הפסח באותה השנה, בו הורתה רבקה שטורמן. כששבה כרמלה לכפר-יהושע הוטל עליה לארגן את טקס השבועות בכפר. ההפתעה של אותו אירוע הייתה ריקוד הזוגות של בני כיתה י', בני השש-עשרה. ריקוד זוגות לפי השיר "בוא דודי". ריקוד הזוגות הרשים את בני הכפר לטובה, אך יש המספרים כי היו שראו בו פריצות שעלולה להחליש את ההתמודדות עם אתגרי החיים, שלושה מהרוקדים נפלו בקרבות מלחמת השחרור בדרך לירושלים ונקברו בבית הקברות בקרית ענבים, ואומרים שהיה מהמקטרגים מי שהלך לשם לבקש את סליחת הנופלים. אילזה פלס, סבתי, לאחר שסיימה את לימודיה שימשה שנים רבות כמורה, מחנכת ופעילה במחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי. בגיל חמישים התחילה לרכז קורסים למטפלות בסמינר "אורנים" בטבעון, והמשיכה בכך עד גיל שבעים וחמש. בשנים אלו עשתה שתי הפסקות בהן שימשה שתי קדנציות כמזכירת קיבוץ דליה. במקביל כתבה אילזה פזמונים למסיבות בקיבוץ, וסיפורים קצרים שכמה מהם התפרסמו בחוברות "משמר לילדים". אילזה נפטרה בשנת 2003, בגיל 90 ונקברה בבית העלמין בקיבוץ דליה ליד שמעון בעלה. מספרת בהרחבה איה סגל, בתה של אילזה פלס: בחג שבועות בשנת 1944, לכבוד חגיגות חמש שנים לדליה, הוחלט לערוך מסכת על מגילת רות, ולכבודה כתבה אילזה את המילים לשיר "בוא דודי", ויצחק פוגל (טוטו) כתב את הלחן. אילזה למדה אז בסמינר הקיבוצים בתל-אביב והזמינה את מורתה בסמינר גורית קאופמן-קדמן ללמד את הריקודים למסכת. גורית קדמן הזמינה את גרטרוט קראוס לעזור לה בהוראת הריקודים. המסכת הפכה להיות כנס המחולות הראשון בדליה, כנס מחולות ראשון מבין שישה, כאשר האחרון שבהם התקיים בשנת 1968. השיר "בוא דודי" התפרסם בארץ גם בזכות גורית קדמן שהפכה אותו לריקוד עם והפיצה אותו בכל הארץ. (סיפורה של איה סגל הוא באדיבות זמרשת). עיון נוסף ביצועים נוספים לשיר, בזמרשת ביצוע אינסטרומנטלי, באתר הספריה הלאומית ביצוע אינסטרומנטלי של תזמורת קול ישראל, באתר הספריה הלאומית
בוא נלך לעיירה	איציק מאנגער	מאיר מינדל	לא ידוע	מאיר מינדל	נגבה	חג המשק	חובר בשנת 1979 לחג ה-40 של נגבה. הופעת הבכורה הייתה ב- 12/7/79.
בואו נרכב על ענן	רבקה זיו	יואב נטע	לא ידוע	לא ידוע	ברעם	חג המשק; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב	נכתב לחג ה – 30 לקיבוץ	בואו נרכב על ענן
בוקר טוב גלבוע	מירה מאיר	חיים ברקני	משתתפי מופע חג החמישים	חיים ברקני	עין חרוד מאוחד	חג המשק; שירי הווי; שירים על קיבוצים
בזכותם של אנשים כאלה	שייקה פייקוב	שייקה פייקוב	דודו זכאי	שייקה פייקוב	אשדות יעקב א	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי הווי, המיטב ; שירי עבודה ומולדת	נכתב ליובל של קיבוץ אשדות-יעקב.	בזכותם של אנשים כאלה
בחזרה לעמק	עמי השרוני	שייקה פייקוב	שלישיית יפעת	צביקה כספי	יפעת	חג המשק; שירי ארץ ישראל	השיר "בחזרה לעמק", מוכר ביפעת בשם "צבעים של ילדות". נכתב לחג היובל להתיישבות בעמק, תשל"ז (1977), ומאז הושר ביפעת בחגים רבים והפך להמנון הלא רשמי. הביצוע הוא מחג היובל ליפעת. הסולן הוא חבר יפעת חגי מירום (היה ח"כ של מפלגת העבודה), שאליו מצטרפים חברים וילדים רבים בבית החוזר.	בחזרה לעמק
בידינו לחם (אהבה אחרת)	אראלה אור	משה גסנר	חברי המשק		שדה יואב	חג המשק; מוזיקה אמנותית	המסכת "אהבה אחרת" הולחנה על-ידי משה גסנר לשיריה של אראלה אור, לקראת הקמת קיבוץ "שדה יואב" ביולי 1966. הגרעין של מיסדי הקיבוץ היה בהכשרה בקבוץ "שער העמקים". המנהל המוזיקאלי של האירוע היה אורי גבעון משער העמקים והכוריאוגרפית, רות חזן מרשפים. המבצעים היו חברי הגרעין המיסד של הקיבוץ ששהו בשער העמקים, תלמידי המוסד החינוכי בשער העמקים, הסולנים: חיה קורן בת 21, חברת קיבוץ יחיעם, מוטקה אורלי חבר שער העמקים, המנצח: אורי גבעון משער העמקים. חיה קורן מספרת: אורי גבעון ניצח באותה עת על מקהלת הקיבוץ הארצי ומכיוון שאני הייתי זמרת סולנית במקהלה הזמין אותי להיות סולנית במסכת. הסולן השני היה גם הוא זמר במקהלה וחבר קבוץ שער העמקים מוטקה אורלי. הרקדנים במסכת היו חברי הגרעין המייסד. המקהלה שביצעה את המסכת הורכבה מתלמידי המוסד החינוכי בשער העמקים. מנהל האירוע היה אורי אפרסמון, מדריך הגרעין.
בין גולן ובין גלעד	עפרה שן	חיים ברקני	גדעון ברקני		שער הגולן	חג המשק; שירי הווי; שירי עבודה ומולדת	נכתב לחג ה-35 של שער הגולן. מרץ 1972. הודפס ע"י אסתר אלט ב-2006
בין הבית והדרך	בנימין הלוי	שלמה ארד	גיל אלוני; משתתפי המופע "הבית והדרך"	חיים ברקני	בית זרע	חג המשק; שירי הווי	מתוך הקלטה מקורית של המופע. הומר מתוך פס - קול מטייפ - סלילים , שנמצא בעיזבונו של חיים שפריר ז”ל . עוד על המופע תוכלו למצוא כאן .
בין חולות ודרדר	נחמה מן	נחמה מן			יד מרדכי	חג המשק; שירי הווי	נכתב לכבוד יובל 50 ליד מרדכי, בשנת 1993.
בין סתיו לסתיו	יעקב (יענקל'ה) גלפז	מוטי שריד	מקהלת עין גדי	לא ידוע	עין גדי	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי טבע ועונות השנה	ההקלטה מתוך "בין סתיו לסתיו" הרהורים ופיוט בצליל ותמונה למלאת 20 שנים לקבוצת עין גדי, 1956-1976. לפרטים נוספים על המופע באתר הקיבוץ . להאזנה לתכנית "ירוק ירוק" ששידרה משירי המופע לחצו כאן .	בין סתיו לסתיו
ביר-מנסורה	יהושע צפריר	עממי	חבורת הזמר המקומית	איתן גליקי	משמר הנגב	חג המשק	המנון המשק. ביר-מנסורה הייתה באר מקומית של ערבי בשם אבו-מנסור שהיה עויין למשמר הנגב. במפות הבריטיות השטח נקרא ביר מנסור ולכן הכינוי הראשון של משמר הנגב היה גם כן ביר מנסור. הלחן לשיר הגיע עם קבוצת לוחמי פלמ"ח שהגיע לקיבוץ ודיקלמה שיר אודות ערבי שסרסו אותו.
בית בונים בשנים	הגר אור	רפי תורן	לא ידוע		בית גוברין	חג המשק; שירי הווי	נכתב לכבוד יובל ה-50 לבית גוברין, ראש השנה תש"ס.	בית בונים בשנים
בית השמש משמר הנגב	עידו דגני	עידו דגני	משתתפי מופע ה-70 למשמר הנגב	עידו דגני	משמר הנגב	חג המשק; שירי הווי
ביתי	איתן פרץ	נחום (נחצ'ה) היימן	תמר רז	צבי אבני	דגניה א	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי הווי; שירי הווי, המיטב ; שירים מוכרים ואהובים	נכתב לחג המשק של קיבוץ דגניה א' עיון נוסף ביצועים נוספים באתר של כותב השיר, איתן פרץ
ביתי אל מול גולן	יוסף נצר	חיים ברקני	לא ידוע	לא ידוע	שער הגולן	חג המשק
ביתי אל מול גולן	יוסף נצר	חיים ברקני	שלישיית שריד	שלמה וורבנר	שער הגולן	הצגות; חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירים מוכרים ואהובים
ביתי אל מול גולן	יוסף נצר	חיים ברקני	קולות ירדן		שער הגולן	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב; שירי הווי; שירים ישנים ואהובים	מתוך המחזמר "ביתי אל מול גולן" שנכתב בשנת 1962 לחגיגות ה-25 לשער הגולן. הפך ללהיט גדול בכל רחבי הארץ. הביצוע הנוכחי הוא מתוך ערב לזכרו של חיים ברקני (2013). עיון נוסף סרטון בו רואים את חיים ברקני ויוסף נצר מספרים את הסיפור מאחורי 'ביתי אל מול גולן' (מתוזמן)
ביתי משמר הנגב	יהושע צפריר	אלכס כגן	חבורת הזמר המקומית	איתן גליקי	משמר הנגב	חג המשק; שירי הווי
בכפר גלעדי הכל יפה ונעים	טוביה קרוסקל	טוביה קרוסקל; ינק זיסמן	בתיה יהלום; הגר שחר; קים קלר	לא ידוע	כפר גלעדי	חג המשק; שירי הווי		בכפר גלעדי הכל יפה ונעים
בלדה לאהרון שניידר	אמנון (אמן) בקר	מאיר מינדל	אלי שלייכר	מאיר מינדל	נגבה	חג המשק; שירי מלחמה; שירים ישנים ואהובים	חובר בשנת 1979 לחג ה40 של נגבה. הבכורה- 12/7/79. המלווה בגיטרה- מאיר סגל
בלדה לחרוב	מירה מאיר	חיים ברקני	שלישיית מעיין	חיים ברקני	עין חרוד מאוחד	חג המשק; שירים על קיבוצים
בלדה לכפר הנטוש	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר		יזרעאל	חג המשק; שירי זיכרון	נכתב לחג המשק ה-15, יזרעאל 1963. השיר נמצא במחזה "נאום הכוס – ציפור הלילה" וניתן למצאו בגלריית אמנון בקר באינטרנט. הכפר עליו נכתב השיר הוא זרעין שעל אדמותיו יושב כיום קיבוץ יזרעאל.
בלדה לנבות	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	אייר וולפה		יזרעאל	הצגות; חג המשק; שירי ילדים; שירי ילדים, המיטב	חובר לכבוד חג ה-15 ליזרעאל. הביצוע הנוכחי הוא מתוך מסיבת השקה לספרו של אמנון בקר '' סיפורי בעל ואהליבה '' שנערכה ב-20.11.2003.	בלדה לנבות
בלדה לנבות	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	לא ידוע	יזרעאל	הצגות; חג המשק; שירי ילדים	גיטרה: נגה אשד הוקלט על-ידי זֶמֶרֶשֶׁת 2.10.2014 עיון נוסף האזינו לשירים שהקליט מזיכרונו אמנון בקר באתר זמרשת
בלוז לגן עדן	גל גיברשטיין	גל גיברשטיין	גל גיברשטיין	לא ידוע	להב	חג המשק; מוזיקה עכשווית; שירי הווי	השיר בוצע בחג ה-40.
בלוז למזכיר	משפחת לביא	שגיא נחמני	משתתפי מופע חג ה-68	אילון אבירם	עין חרוד מאוחד	חג המשק; שירי הווי
בן 26	סיגל הירשפלד	חגי כהן	משתתפי מופע חג ה-68	אילון אבירם	עין חרוד מאוחד	חג המשק; שירי הווי	ביצוע מחג ה-68. המבצעים: גילי רונן, אלון שימחוני ויאיר אלברטון. סיגל הירשפלד (כותבת השיר) מספרת: כתבתי אותו שהייתי בת 18 והוא זכה במקום ראשון מתוך 12 שירים שנכתבו למופע החג. לא רע ;). זהו שיר סאטירי המשלב מספר ציטוטים משירי עין חרוד הקלאסיים, מתוך פרספקטיבה אירונית משהו, המנסה לשקף את בני דורי.
בני 60	יוסי בנטוב	דודי אור	חברי המשק		בית גוברין	חג המשק; שירי הווי	נכתב במקור לחג ה-30 .	בני 60
בניתי ביתי	תמר גביש	עופר גביש	חבורת הזמר של קיבוץ יפתח	עופר גביש	יפתח	חג המשק	נכתב בשנות ה - 60 לאחר עזיבת משפחה ותיקה את הקבוץ, הולחן לחג ה- 28 (בשנת 1976) .	בניתי ביתי
בנפול מסך	עמירה הגני	פנינה ענבר	שלישיית גן שמואל	פנינה ענבר	גן שמואל	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי ארץ ישראל, המיטב	בפרוס שנת היובל לקיבוץ עין החורש (1979) ועם פתיחת שערי אולם התרבות, התקיים ערב "שירי משוררים", ערב שכולו פרי עטם של חברי קיבוץ עין החורש ובניו. השירים הוגשו להלחנה למלחינים חברי קיבוצים ברחב הארץ וחברי קיבוצים היו המבצעים-זמרים ונגנים. שש שנים מאוחר יותר (1985) ועל פי אותו רעיון, נערך ערב שירים שני- "כל אחד עוד קצת ילד" – הפעם היו אלה שירי ילדים. השנה, שנת ה-70 ליסוד הקיבוץ, אנחנו מגישים אוסף משני הערבים הללו. אנחנו מקווים שרוח השירה והיצירה תמשיך לשרור בבתינו.
בצל נצר	יוסף אחאי	בוניה שור				הרכבים קוליים; חג המשק; מוזיקה אמנותית	קנטטה
בראשית נבראה הקבוצה	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר	אמנון (אמן) בקר		יזרעאל	חג המשק	נכתב לחג המשק ה-15, יזרעאל 1963.
ברכות לחמישים שנה	יהושע צפריר	איתן גליקי	חבורת הזמר המקומית	איתן גליקי	משמר הנגב	חג המשק	נכתב לחג ה50	ברכות לחמישים שנה
ברכת התפרחת	לאה גולדברג	רעיה מירון	דורון נבון; חבורת הזמר גח"א	רעיה מירון	גבעת חיים א	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי טבע ועונות השנה; שירי משוררים
ברכת כי טוב	שלום חנוך	שלום חנוך	להקת הכלבויניק	פולדי שצמן	נחל עוז	חג המשק; פסטיבל זמר	מתוך חג ה – 16 של הקיבוץ	שכל השירים
בשדה (אהבה אחרת)	אראלה אור	משה גסנר	חברי המשק		שדה יואב	חג המשק; מוזיקה אמנותית	המסכת "אהבה אחרת" הולחנה על-ידי משה גסנר לשיריה של אראלה אור, לקראת הקמת קיבוץ "שדה יואב" ביולי 1966. הגרעין של מיסדי הקיבוץ היה בהכשרה בקבוץ "שער העמקים". המנהל המוזיקאלי של האירוע היה אורי גבעון משער העמקים והכוריאוגרפית, רות חזן מרשפים. המבצעים היו חברי הגרעין המיסד של הקיבוץ ששהו בשער העמקים, תלמידי המוסד החינוכי בשער העמקים, הסולנים: חיה קורן בת 21, חברת קיבוץ יחיעם, מוטקה אורלי חבר שער העמקים, המנצח: אורי גבעון משער העמקים. חיה קורן מספרת: אורי גבעון ניצח באותה עת על מקהלת הקיבוץ הארצי ומכיוון שאני הייתי זמרת סולנית במקהלה הזמין אותי להיות סולנית במסכת. הסולן השני היה גם הוא זמר במקהלה וחבר קבוץ שער העמקים מוטקה אורלי. הרקדנים במסכת היו חברי הגרעין המייסד. המקהלה שביצעה את המסכת הורכבה מתלמידי המוסד החינוכי בשער העמקים. מנהל האירוע היה אורי אפרסמון, מדריך הגרעין.
בשדות הנרקיסים	רפי רוזן	צבי שרף	מקהלת שריד	צבי שרף	שריד	חג המשק; שירי ארץ ישראל; שירי הווי; שירי הווי, המיטב	נכתב ליובל ה-50.
בשלוש בבוקר באיילת	יוסף חרמוני	יוסף חרמוני	יוסף חרמוני		איילת השחר	חג המשק; שירי הווי
בשלוש בבוקר באיילת	יוסף חרמוני	יוסף חרמוני	חברי המשק		איילת השחר	חג המשק; שירי הווי; שירי הווי, המיטב
בת שישים	יעקב סתר	ארנון פרידמן			בית גוברין	חג המשק
בת שישים	דידי מנוסי	קובי אושרת	הגבעטרון	צביקה כספי	גבע	חג המשק; שירים מוכרים ואהובים; שירים על קיבוצים	נכתב לכבוד שישים שנה לקיבוץ גבע.